הבגידה של אימא והמרחק

כילד שמתבגר רציתי להיות בחברה מחבקת חמה וטובה אבל הגורל לקח אותי למקום שלא כל כך נעים להיות בו, היום אני מסיים בית ספר וממשיך לשאת את הזיכרונות הכואבים מחדר המיטות של אבא שאימא בגדה בו.

19.11.2017 מאת: פורטל הכרמל והצפון
הבגידה של אימא והמרחק

מתקרב לגיל 18 מבולבל לא שקט ומלא בכעס אישי, לא יודע למה ועל מי אני כועס, אבל הכאב אצלי בגוף בכל מקום, רציתי שתכירו אותי קצת, לי מאוד חשוב שתדעו מה עברתי ומה אני עובר.

אחרי מה שקרה לנו בבית, אבא לקח אותי קצת רחוק והתחלתי ללמוד במסגרת לימוד מיוחדת, פרויקט כזה שבו הכל אישי, יש מעט ילדים וכולם באים מאותו מצב כמעט, חלקם אחרי אונס, אלימות, פדופיליה ועוד, אני לא שייך לקטיגוריה שלהם, אבל המצב שלי קשה יותר מכולם.

בסוף השנה אני מסיים את הלימודים, עוד לא החלטתי אם להתגייס או לא, יש הידברות על העתיד שלי אבל הזמן עוד יעשה את שלו.

אני ומשפחתי התגוררנו ב...המצב הכלכלי שלנו  היה טוב, אבא אימא דודים דודות, משפחה למופת, הכל היה טוב יותר מדי, מעולם לא הבחנתי בהורים שלי שהם מתוחים או שיש להם משבר או בעיות, הכל היה נהדר, לפחות כך ראיתי.

לפני שנתיים חזרתי מאימון ספורט, אבא אסף אותי הגענו הביתה בשעה מוקדמת מהצפוי כי רצינו ללכת לסרט לקראת הערב החלטנו להקדים את החזרה הביתה להתכונן.

כשהגענו הביתה, אבא עלה לחדר השינה שלו להחליף בגדים, ואני לחדר שלי, אחרי כמה רגעים שמעתי צעקות ואבא נפל על הרצפה. כשהגעתי לחדר שלו ראיתי את אימא במראה מאוד מביש ואיתה בחדר הדוד שלי, מיד רצתי לאבא ונסיתי לעזור לאבא שהיה במצב של עילפון באי הכרה, צעקתי והתחלתי לנער אותו והוא התעורר, אימא כבר לא הייתה בחדר.

אבא אמר לי מהיום אנחנו נחייה לבד ושאל אם אני רוצה להיות איתו, עניתי כן, אספנו קצת בגדים ויצאנו מהבית למשפחה שמתגוררת במרחק מהישוב שלנו.

אחרי תקופה כבר הבנתי שאבא ואימא התגרשו, היא לא בקשה לקחת אותי או לראות אותי, היה ניסיון אחד שהיא ביקשה באמצעות משפחה וזה הכל ומאז אני ואבא רחוקים מהמקום בו נולדנו וגדלנו, כדי לא להיזכר במה שקרה לנו, אבל אני מרגיש את הכאב של אבא שהמשיך אותו הדבר אפילו לא השתנה לרגע בשום דבר.

היום אני חושב שמחובתי ללכת לדוד ולאימא ולשאול אותם למה הם בגדו באבא שלי? למה עשו את זה לאדם שהכי הרבה אהב ועזר להם למה הם בגדו בו?

החיים שלי נפגעו, הם ריסקו אותי בגלל החלטה טפשית של שני אנשים שלא חשבו על כלום חוץ מעל עצמם, היום הכעס שלי גדול יותר מאשר היה בעבר שלא הבנתי הרבה מה קרה.

להתחבר שוב לנשים לא רוצה, להרגיש טוב לעולם לא, לחיות שמח כנראה שזה לא קיים אצלי, פיתחתי הרגל של בדידות, לא מתחבר לבני אדם והאמונה שלי בהם לא נמצאת יותר.

את אבא אני אוהב אבל לא יכול לעזור לו, למרות שהוא כל הזמן מנסה לדבר איתי אני נמצא בעולם אחר משלו ולפעמים אני חושב שהוא פראייר ששתק על זה.

תגובות

1. نعيمة عماشة לפני 6 שנים
هناكَ على الأرض ما يستحقُ الحياة

מומלצים