חשבון נפש
נהוג בימים נוראים אלה לעשות חשבון נפש בין אדם לעצמו, בין איש לרעהו ובינינו לבין המציאות- אם תרצה לבריאה, או אם תרצה להקב"ה אני מאמין בקיום מי שיצר את הבריאה.
בחשבון הנפש האישי שלי אני רוצה לפרושֹ על השולחן את הגדרתי למהות העיסוק בדברי תורה. מהי התורה ומה הכוונה בלעסוק בה, האם זה אומר לקרוא בה לעיין בפרושי חז"ל עליה, ללמוד משניות מסכתות והלכות, האם העיסוק בתורה מסתכם בשלושת הפועלים לקרוא ללמוד ולעיין? לא, זו תשובתי, בשום פנים ואופן לא, העיסוק בתורת משה המקורית אינו מסתכם בשלושת הפועלים הללו הוא הרבה מעבר לזה, להלן ההסבר המלומד שלי.
בשנות השמונים כשעוד הייתי עולה חדש שמנסה לסלול את דרכו ולהבין את אורחות החיים בארץ, את השפה הניבים... צצה אז פרשת דרעי, בשבילי היא היתה מעין קורס להבנת המציאות בארץ ופתיח לעולם הדמוקרטיה והפוליטיקה וגם למושגי דת והון שהיו זרים לי.
עקבתי מקרוב אחר הפרשה וגמעתי כל פיסת מידע עליה. ש"ס היתה אז בשיא כוחה, הרבה מושבים היו לה בכנסת בזכות האברך הצעיר והכוכב העולה אריה דרעי. היום, בדיעבד, אני חושב שדרעי עשה את הרב עובדיה ולא להפך.
בשלב מסוים של הפרשה כאשר החבל התחיל להתהדק סביב צוואר דרעי, חשתי מוזרות כאשר נתקלתי בתופעה מטלטלת שלא התאימה למושגים שגדלתי עליהם. ידעתי למשל כי יש שקר ואמת והתורה מייצגת את האמת, הווה אומר כי החכמים וגדולי הדור מייצגים את אותה האמת, משתמשים בה חושבים בה מדברים בה מתנהגים על-פיה הולכים בנתיביה, אבל ראיתי במו עיני איך הרב עובדיה מזגזג עם האמת ואפילו לא נותן לזמן להמיס את הסתירות כך שלא יורגש בשינוי... אתמול לדידי הרב עובדיה דרעי היה זכאי שהמערכת התגייסה להעליל עליו והיום עם כניסתו לכלא הפך לאסיר מהשורה ויש לו מחליף ישי שמו. קולו של גדול הדור נדם לפתע ופיזר באוויר משפטים שבורים מבולבלים שלא ניתן להבין מהם את דעתו האם מאחורי סורג ובריח עומד איש אשם או זכאי.
אם זכאי הוא, משמעות הדבר כי איש יהודי ואב משפחה נזרק מאחורי סורג ובריח על לא עוול בכפו וקול זעקה צריך להשמיע בכל הארץ, קולו החזק והברור של גדול הדור חייב היה להישמע כי העיניים נשואות אליו.
ואם אשם הוא לדידו, ואני מדבר על סעיף האישום האישי לא הציבורי, גם אז קול ברור וצלול צריך להישמע מבלי להשאיר מקום לספק.
על-פי המושגים שלי, חילול השם הוא אם גדול הדור לא יעשה זאת וקידוש השם אם יבודד את האמת מכל ספק ויפרוש אותה כהיא זו לפני הציבור, ואם לצורך זאת יש לעיין ולנבור באלפי עמודי פרוטוקול ראיות ואסמכתאות, אזי זו הגמרא בכבודה ובעצמה.
זאת עבודת השם האמיתית לשבת ולכתוב פסיקה מנומקת המבוססת על אסמכתאות וראיות משפטיות חד משמעיות ולצאת בפסיקה לעולם. הכרעה רחבה שנימוקה עימה ביכולתה להסיר הרבה ספיקות מלב רבבות יהודים; הרב עובדיה ז"ל היה פוסק והיתה לו את היכולת לעשות זאת ולהכנס לעובי הקורה.
שוב, זו לדעתי תורת משה בכבודה ובעצמה, לקרוא ללמוד ולעיין באלפי עמודי פרוטוקול ראיות ומובאות של הפרשה, זו היא התורה אך הוא בחר לא לקיימה ולדעתי הוא בגד באושיות התורה. זו הגדרתי למהות העיסוק בדברי תורה.
