מרדכי

היום נתקלתי במודעת אֵבֶל על איש שאיני מכיר, קוראים לו מרדכי זה מה שאני יודע. מודעת האבל נכתבה בקצרה על-ידי אח הנפטר: "מודיע בצער על מות אחי מרדכי בטרם עת". כל יום כמעט נתקל במודעות אבל ואני מגיב תמיד "יהי זכרו ברוך" וממשיך הלאה. היום משום מה עצרתי רגע רציתי לדעת פרטים על הנפטר. אולי אני רגיש לצמד המילים בטרם עת, אבא מת בגיל 52 בשנת הבר מצווה שלי ואפילו אין קבר השארנו אותו אחרינו בחלב. תקתקתי את שם הנפטר והלכתי אל הדף שלו בפייסבוק. לתדהמתי ראיתי פוסט שהמנוח כתב אתמול ביום חמישי. כותרת הפוסט הייתה "הזמנה לדיון משפטי בבית דין בשמיים". מעניין לא? אתמול הזמין את הנתבעים שלו לשמיים והיום הלך להמתין להם שם או אי-שם לך תדע איפה.

נכנסתי לעובי הקורה. הוא עבד הרבה שנים בעיריית באר-שבע כנראה נהג או נהג בוס. בשלב כלשהו נעשה לו עוול וסולק, נראה לי בבושת פנים, והוא תבע את כבודו. לא קשה להסיק כי נכשל בתביעה- נהג עם הכנסה של נהג מול מסמכי עירייה, בירוקרטיית עירייה משפטני עירייה, מצחיק להיכנס להרפתקה משפטית כזאת ועוד עם עו"ד צמרת ששכר טרחתו תנוכה ממשכורתו של נהג. וואו נהג העירייה הפסיד בתביעה וככל הנראה המסכן חוייב בהוצאות המשפט. אז מה שנשאר לו זה להזמין את אותם הנתבעים לבית דין של מעלה אולי שם יתמזל מזלו. כל זה אתמול והיום הלך מהר להכין את המסמכים למעלה אולי ישחק לו המזל וימצא לו עו"ד יוקרתי יותר מהאחרון. אני מנסה לשחק בהומור שחור כי אני נבוך גם כואב. מרדכי שם את הפוסט שלו אתמול בפייס והיום מת משברון לב בטרם עת. רק הומור קשה ושחור יוציא אותי מתסבוכת נפשית כזו.

רציתי להיכנס עוד יותר לעובי הקורה מניח שכבר מבינים למה. הלכתי לעוד פוסט משלשום וראיתי את אותו הפוסט 'הזמנה למשפט בבית דין של מעלה'. גלגלתי את הדף עוד וראיתי את אותה המודעה. גלגלתי וגלגלתי כמעט שתי דקות בדף, מסתבר שכל יום מפקיד מרדכי את אותו הפוסט בפיד שלו. מלבד יום אחד שכתב את זאת תכינו את הממחטות "סירבתי לקחת את מתנת ראש השנה וסירבתי לקחת את מתנת הסוכות וסירבתי לקחת את מתנת ט"ו בשבט", היו עוד מתנות הוא מנה את כולן אבל משהו לא מובן לי ממתי באמת נותנים מתנה בט"ו בשבט. ממש מצחיק.

ומרדכי למעלה מחכה. זה הטריף אותי זאת המילה. זה הצית את הדמיון שלי, גם הדמיון שלי נכנס לפעולה והלכתי איתו לאו דווקא רחוק. ראיתי מולי עוד הלוויה עוד מת ועוד טקס קבורה. ואפילו ראיתי את הפוסט שנכתב על-ידי הנפטר מאתמול. אתמול ביום חמישי כתב אותו והיום יום השישי נפטר המסכן בטרם עת.

המדובר הפעם בנפטרת לא בנפטר, נפטרת בטרם עת. מרדכי שם בגד-גוף סקסי ולבש חצאית. והפעם זיהיתי את כל עובדי עיריית באר-שבע. ראיתי משום מה ראשון את ברוך קרא, את פקיד העירייה ברוך קרא לך תפצח את הדמיון. ראיתי לידו את גנץ ואת אברמוביץ', את יונית לוי ואיילת שקד ותמר זנדברג. עמר בר לב היה שם, מירב מיכאלי עידית סילמן. לידן עמד בנט. היו שם אהוד ברק ואהרון ברק וניר אורבך ועופר כסיף. וניצן הורוביץ. אלה פקידי העירייה הבירוקרטים ששיחקו בכלים הדמוקרטיים שלהם נגד הנפטרת ששיחקה מולם אך לא עמדה בעומס הנפשי ומתה בטרם עת ושברון לב. 70 שנה בחיי האומות זה כלום זה ילד בן שלוש.

אין יום שלא כתבה בו המנוחה פוסט, יום יום אותו פוסט. צעקה זעקה נאנחה אך איש לא שמע. היא תובעת את פקידי העירייה בבית-דין של מעלה, זה מה שכתבה אתמול. כל מי שחושב שישראל עוד תקום לתחייה מבין הקברים אינו אלא הוזה. השיטה הדמוקרטית הפכה מזה זמן לכלי יעיל בידי פקידי העירייה ומשפטני העירייה ופוליטיקאי העירייה. וישראל ממשיכה ותובעת את עלבונה בשמיים, הומור שחור.

מרדכי אני לא יודע איך יטופל הקייס שלך בשמיים אבל אני יודע שאתה איש טוב שנעשה לו עוול כאן על הפוקין אדמה שלנו. יהי זכרך ברוך ונצור בנפשנו לעד. גרמת לי להזיל דמעה ואני מזדהה איתך ואוהב אותך.