על האיש והמפקד לביב נסר אל דין

למערכת פורטל הכרמל,

שלום,

נתקלתי במקרה היום באתרכם וקראתי את הכתבה הקצרה שפרסמתם לפני 7 שנים על לביב נסר אלדין מדלית אל כרמל. אני הייתי חייל שלו בצבא וממש חרה לי לקרוא את התגובות הארסיות שנוספו תחת הכתבה, הרגשתי שקיפחו ממש את האיש ופשוט נעשה לו עוול, אם תרצה לינץ' ציבורי. משום שכך ישבתי וכתבתי תגובה אישית משלי על האיש והמפקד לביב נסר אל דין שהיכרתי; העלתי על כתב את האמת שלי.

ובכן רבותי מאוד אשמח אם המערכת תעשה חסד עם האמת הגולמית, תטה אוזן לדעה "האחרת" ותפרסם את תגובתי בפורטל ככתבה בפני עצמה בתגובה על הכתבה שהתפרסמה בפורטל לפני 7 שנים. להלן תוכן הדברים שאבקש לפרסם כמאמר מן המניין בפורטל היפה שלכם:

שמי אלברט שבות ואני שירתתי תחת פיקוד סא"ל לביב נסר אלדין בשלישות הראשית- ענף מיעוטים כאשר הוא היה ראש הענף.

אני יכול להעיד שכל העיסוק שלו התבטא בהגשת עזרה לחיילים הדרוזים ובני משפחתם ברמה האישית, כל היום ישב והתקשר לכל בעלי התפקידים בצבא, כתב מכתבים ופניות לכל הגורמים הרלוונטים בשביל לקדם עניינים אישיים של החיילים הדרוזים, וגם צ'רקסים ובדואים אבל לרוב הוא התעסק עם החיילים הדרוזים כאשר כל מאמציו התרכזו בדבר אחד: איך לעזור, איפה לעזור, עד כמה ניתן לעזור, עד כמה ניתן ללחוץ על הגורמים המוסמכים ועד כמה ניתן להגיע לדרגות הגבוהות בשביל לפתור את הבעיות האישיות של החיילים מעדתו... היו הרבה נפקדים ועריקים דרוזים שבלעדיו יכלו להכנס להרבה זמן לכלא הצבאי ובמקרה הפחות טוב להזרק מהצבא... הוא פעל גם כקצין ת"ש לכל דבר ועיקר, ניסה לקדם חיילים דרוזים לתפקידי פיקוד, לקורס קצינים... אני עבדתי ממש לידו כי הייתי מש"ק הענף.

התגייסתי ב-82 וברחתי כיהודי מסוריה באוקטובר 80, וכך בזכות הערבית המקורית שלי שובצתי בענף מיעוטים. נחזור למפקדי סא"ל לביב שפעל יד ביד עם הקצינה הטובה דינה להב לפתור את הבעיות האישיות של החיילים ואני מדגיש על המונח "בעיות אישיות", והיו מטבע הדברים הרבה בעיות קטנות כחמורות. זכור לי גם שקיבל במשרדו כל הזמן חיילים דרוזים, שבאו עם הזמנה או בלעדיה למשרדו בשלישות.

ברמה האישית אני יכול לזכור אדם בעל רגש אנושי ממדרגה ראשונה, צנוע, אנושי, וגם תקיף כשצריך. לפני מעל ל-15 שנים פרסמתי באחד האתרים מאמר המספר סיפור אישי ביותר שבמקרה או לא לביב נסר אל דין כיכב בו. בגוף המאמר לא ציינתי בפרוש את השם שלו כי חששתי שמא עדיין נמצא בשרות ואסור לציין את שמו. אני מביא בסיפא את הקישור למאמר והוא יאיר זווית נוספת באישיותו של לביב.

אסיים בנימה אישית ביותר:  היום במקרה הגורל הפגיש אותי עם הפורטל שלכם ועם המאמר על לביב, ממש במקרה. אפילו שכחתי איך לביב נראה, עברו יותר משלושים שנה.. וכשראיתי עכשיו את תמונתו תחת המאמר התרגשתי וגם נזכרתי.. ושוב כוח המקרה שיחק תפקיד גם כאן.

מה שרציתי לציין כי עקב המחאה הדרוזית נגד חוק הלאום, פרסמתי לפני יומיים פוסט קצר בפייסבוק להלן תוכנו (אני פעיל מאוד בפייסבוק הדף שלי תחת שמי בלועזית Albert Shabot) ובאותו הפוסט הוזכר, שוב, לביב במקרה.. הינה תוכן הפוסט לעיונכם, הוא ידבר בעד עצמו:

היום נתקלתי בפוסט בן משפט אחד: "רגע, שאני אבין... עם חוק השבות אתם דווקא סבבה, כן?!"

תגובתי תחת הפוסט הייתה כדלקמן:

המשפחה שלי "שבות" כך שאני הולך לתת לך תשובה רשמית ומוסמכת. אני מבין ששאלתך מתייחסת לדרוזים וחוק הלאום. המפקד שלי בצבא היה סא"ל דרוזי ודרכו הכרתי את העדה הזאת מבפנים. לא אגזים אם אומר שבכל הנוגע ללאומיות הם הרבה יותר ישירים מאיתנו- אם תרצה הרבה יותר בריאים, הם לא מזגזגים במחשבות; אנחנו כן. הסא"ל שלי היה ציוני בדם הייתי בקשר איתו גם באזרחי, בא לחתונה שלי וכשהחלטתי לרדת מהארץ לראשון שהודעתי היה הוא, הרמתי אליו טלפון וסיפרתי לו על החלטתי על הסיבות האישיות בעיקרן כלכליות, והוא נלחם נגדי, דיבר ודיבר וניסה לשכנע להוריד אותי מההחלטה. היתה שיחה קשה אני בטוח שהוא שכח מהשיחה הזאת אבל אני לא. לשאלתך הישירה אם "הם" בסבבה עם חוק השבות. תשובתי המוסמכת: הם בסבבה גם עם חוק הלאום שום דבר לא השתנה, מי שאינו בסבבה עם השבות והלאום הם האינטרסנטים המזופתים שמנסים, מה יפסידו, כל טרמפ לעלות עליו, והם יפסידו גם בזאת כי העם ברובו המוחץ רוצה להקיא אותם מתוכו כולל הדרוזים ולא צריך להגיד "אחינו הדרוזים" כי לא נהוג לקרוא לאח שלך "אחי" קוראים לו בשמו.

עד כאן פוסט הפייסבוק העדכני מלפני יומיים, ואסיים בקישור למאמר שפרסמתי לפני כ-15 שנה באתר מחלקה ראשונה של יואב יצחק, וגם בו הזכרתי את לביב- במקרה.. 

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-4183-00.html