" שימור האיזון בדמוקרטיה מקומית בין תושבים לנבחרים "

ד"ר עקאב זידאן ופרופ' איתי בארי מפרסמים מחקר איחוד פיצול ואישכול רשויות מקומיות, האם רפורמות מבניות משפיעות על תפיסת הממשל והדמוקרטיה המקומית? במחקר זה גרסו החוקרים כי הזירה המוניציפאלית הינה ליבת ההתרחשות של החיים האזרחיים והחברתיים.

17.09.2021 מאת: פורטל הכרמל והצפון
" שימור האיזון בדמוקרטיה מקומית בין תושבים לנבחרים "

 

מגישי המחקר ד"ר עקאב זידאן בעל ניסיון עשיר בניהול ציבור ופרופ' איתי בארי מרצה בכיר וראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית.

 

תקציר המחקר, הזירה המוניציפאלית הינה ליבת ההתרחשות של החיים האזרחיים והחברתיים, אולם בהמשך לחשיבותו הרבה, כך האתגרים והלחצים שיופנו כלפיו ילכו ויאמירו במיוחד לאור משבר קורונה שחל בשנת 2020. כך גרסו החוקרים.

 

משבר זה צפוי להמשיך ולדחוק את השחקנים במרחב המוניציפאלי והאזורי להתאים את עצמם לביצועים וציפיות גבוהים בתנאי משבר משקי מתמשך, שבו נכפות מגבלות תברואתיות ופיסיות על פעילות חברתית קהילתית, מסחרית, ניהולית ושירותית.

 

כלומר לכל הפחות, המרחב הציבורי, מקומות העבודה, המרחב המסחרי, מרחב הפנאי והמרחב הוירטואלי ישנו את פניהם.

 

בתוך כך, רפורמות מבניות בשלטון המקומי ימשיכו להישקל כאלטרנטיבה שתסדיר באופן מיטבי יותר את יחסי הגומלין בין עוצמה, מקום וגבול ותאפשר לאזן בין גלובליזציה ומודרניזציה מחד גיסא, לבין צמצום פערים חברתיים ופיתוח כלכלה מכלילה מאידך גיסא.

 

לכן, רפורמות מבניות בשלטון המקומי תשקלנה ותאומצנה באופן מאוזן ורב פנים, כמי שיש להן השלכות קריטיות על זכויות ותפיסות של קהילות ופרטים לגבי הממשל והדמוקרטיה המקומיים, ובשום אופן לא כעניין טכני כלכלי שמהותו יעילות פיננסית גרידא.

 

שינוי והתאמת המרחב האורבני והאזורי לאתגרי הפוסט קורונה לצד שימור האיזון העדין בדמוקרטיה מקומית בין תושבים לנבחרים ומוסדות מקומיים לא יפחת בחשיבותו, גם בעיתות משבר.

 

הצורך בחשיבה מחדש, בשילוב כוחות ובשותפויות מקומיות ימשיך להוות מצפן לרשויות מקומיות ורגולטורים.

 

במחקר זה נדגמו סך הכול כ-1733 תושבים מ-34 רשויות מקומיות שהתרחשו בהם מופעי האזוריות איחוד רשויות, פיצול רשויות ואישכול רשויות. הדגימה בוצעה על ידי עובדים של מכון המחקר והסקרים סטאטנט בפיקוחם של החוקר ומנכ"ל מכון המחקר והסקרים,  יוסף מקלדה.

 

במחקר זה התקבלה עדות אמפירית ותרומה תיאורטית להשלכות של המעבר, המבורך אם כי המורכב יש לומר, משלטון מקומי מסורתי לממשל מקומי, לאזוריות חדשה ולכלכלה מצמיחה הפועלים כאקו סיסטם.

 

בהמשך לתיאורם של חוקרים רבים בעולם לגבי צמיחת כוחות מלמטה למעלה, רשתות מקומיות, אוטונומיה מקומית, ומדיניות מבוססת-מקום.

 

נמצאה העדפה ברורה יחסית של הציבור לתוצרים המשילותיים והדמוקרטיים של רפורמה מבנית המבוססת על עקרונות של חיבוריות ווולונטריות, קרי, העדפה ברורה לרוח של שותפות על פני תחרות.

 

כך, הרמות הגבוהות יחסית של תפיסת משילות, שיתוף בקבלת החלטות, שביעות רצון משירותים מקומיים ואמון ברשות המקומית שנמצאו בקרב תושבים המתגוררים ברשויות שאושכלו ביחס לרשויות שאוחדו וזאת מעל ומעבר למנבאים ברמת הפרט והרשות המקומית, מעמידים בספק את האפקטיביות ומעוררים תהיות לגבי המחירים הדמוקרטיים והמשילותיים של רפורמת איחוד רשויות.

 

נראה כי איחוד רשויות, לפחות בקרב רשויות מקומיות במחקר זה, התגלתה כרפורמה שמתקשה מאוד לעורר ממשל מודרני תקין, בקרה יעילה, אפקטיביות ניהולית ושירותית, שיפור באיכות החיים או מנהל ומנהיגות מקומית נענים (responsive), נגישים ומאפשרים.

 

חמור מכך, נדמה כי איחוד רשויות, ללא גיוס תמיכה ציבורית וחידוש האמון, הביא לריחוק, חוסר ייצוגיות, מרירות, ואכזבה מהרשות המקומית לצד תפיסתה כהתערבות לא מידתית של השלטון המרכזי בדמוקרטיה המקומית אשר ממשיכה לעורר התנגדות חריפה, לעיתים שנים רבות לאחר האיחוד.

 

במילים אחרות, לפחות מבחינת דעת הקהל, בהשוואה בין הרפורמות המבניות השונות, רפורמת איחוד רשויות היא בבחינת ' חיסרון לגודל ' ואישכול הוא בבחינת ' יתרון לשילוביות '.

 

לסיכום, לאחר פרוץ משבר וירוס קורונה, מקום, טריטוריה וגבול ימשיכו להיות שונים בערכם בין נקודה אחת לאחרת במרחב העירוני והן ימשיכו להיות במחסור.

 

אשר על כן, אנו צפויים להבחין במגמות מנוגדות. מקום, טריטוריה וגבול ימשיכו להוות מקור למאבקי עוצמה ושליטה, ובמקביל, הם ימשיכו להוות תמריץ לחיבוריות ושותפויות.

 

טריטוריאליות מרכזית מקומית, קרי, מאבק פוליטי בין המרכזי למקומי, בין המקומי למקומי ובין המקומי לתושבים ימשיכו לעצב את הרפורמות המבניות בשלטון המקומי ואת יחסי הגומלין במרחב בין אם בכפייה מלמעלה למטה ובין אם בתהליכים מלמטה למעלה.

 

אולם, עמדות הציבור באשר לרפורמות אלו הן אשר עשויות להכריע האם רפורמות אלו ייתפסו כצמיחה או כשחיקה בממשל ובדמוקרטיה המקומית.

 

 

 

מגישי המחקר פרופ' איתי בארי הוא מרצה בכיר וראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה באונברסיטת חיפה. בארי קיבל את תואר הדוקטורט ב- 2009 והפרופסור לפני כחודש. הוא מתמחה במינהל וניהול ציבורי, שלטון מקומי, דמוקרטיה ואזוריות, ואי שוויון מרחבי. הוא מחבר ומחבר שותף של למעלה מ-30 מאמרים, ספרים ופרקים.

 

 

 

ד"ר עקאב זידאן סיים את לימודי הדוקטורט בבי"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. עקאב בעל ניסיון עשיר בניהול ציבור, עבד ברשות המיסים כ- 11 שנה במגוון תפקידים וכיום הוא עוסק בניהול מוניציפאלי בכיר כמנהל אגף מינהל ומשאבי אנוש במועצה המקומית דאליית אל כרמל. בנוסף, הוא שימש בעבר כיועץ ארגוני לעסקים וממונה בטיחות.

 

 

להלן קישור למחקר סדרת ניירות מחקר במנהל ומדיניות ציבורית

 

 

פורטל הכרמל

תגובות

מומלצים