במציאות בה המשטרה לא נכחה בכפרים איך מצפים שיהיה אמון?

ניצב ג'מאל חכרוש בכנס הבינלאומי למאבק בטרור דיבר על משבר האמון בין המשטרה לבין החברה הערבית, שלטון החמולה שאיבד את כוחו ועל תסכול החברה הערבית שנתנה מבטחיה בנבחרי ציבור אשר בחרו דרכם בהתלהמות ואלימות והצעדים של המשטרה לאיחוי ותיקון המצב.

16.06.2018 מאת: פורטל הכרמל והצפון
במציאות בה המשטרה לא נכחה בכפרים איך מצפים שיהיה אמון?

ניצב חכרוש, צילום דוברות המשרד לביטחון הפנים.

ראש המנהלת לשיפור שירותי המשטרה ביישובים הערביים ניצב ג'מאל חכרוש: "ממקום של כאב ותסכול החברה הערבית נתנה מבטחיה בנבחרי ציבור אשר בחרו דרכם בהתלהמות ואלימות, ולבסוף לא רק שלא קידמו את המיעוט - אלא העמיקו והחמירו את משבר האמון. זה שירת את הריטינג יותר מאשר הרוב המבקש שקט ושלום"

"כאן נכנסת ממשלת ישראל בהובלתו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן שיזמו תכנית מהפכנית לשינוי המצב והקימו את המנהלת לשיפור שירותי המשטרה בחברה הערבית בישראל שבמסגרתה כבר גויסו 1,350 שוטרים לאיוש התחנות החדשות, מתוכם 300 ערבים מוסלמים כולל צירופן של 32 נשים מוסלמיות לשורות המשטרה, חלקן אף דתיות בלבוש מסורתי. זהו תקדים שאין לו אח ורע באף מקום בעולם, ובהיסטוריה של משטרת ישראל".

ניצב חכרוש דיבר במסגרת הכנס הבינלאומי למאבק בטרור שיזם השר לביטחון הפנים גלעד ארדן והתייחס בדבריו למשבר האמון בין המשטרה לבין החברה הערבית שבימים אלה פועלת המשטרה לתיקונו, ומצליחה. "החברה הערבית משתנה, היא מאבדת  את הציוויון החברתי שלה, ושלטון 'החמולה' איבד את כוחו בעולם של הצעירים. הדבר הוביל לכאוס בחברתנו. כאן התחיל המשבר בין החברה הישראלית לחברה הערבית בכלל, ובין משטרת ישראל לחברת הערבית בפרט". 

עוד אמר, כי במציאות בה המשטרה לא נכחה בכפרים, איך מצפים שיהיה אמון? "תבינו את המשמעויות – מאז שנת 67' לא הוקמה תחנת משטרה חדשה ביישובים הערביים. שנים על גבי שנים שהקשב הארגוני היה מחוץ ליישובים הערביים, ובחברה הערבית לא הייתה לגיטימציה לשרת במשטרה, יותר מכך - הדבר אף נחשב כבגידה.  איך בעיה תיפתר אם אתה לא נוכח שם לראות, לשמוע ולטפל? אני אומר לכם אמירה קשה - האם מישהו מכם היה מרגיש בטוח והאם היה מרגיש בעל מעמד שווה במציאות בה אין משטרה בקרבת ביתו? וקריאה לניידת נענית בהגעה כעבור 1/2 שעה או שעה?". 

השינוי שמתחולל בשנתיים וחצי האחרונות אומר חכרוש, התחיל את המהפכה. "בזמן שהחברה הערבית נתנה מבטחיה בנבחרי ציבור אשר בחרו דרכם בהתלהמות ואלימות, ממשלת ישראל בהובלתו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, יזמה תכנית חדשנית ומהפכנית לאיחוי המצב עם הקמת המנהלת לשיפור שירותי משטרה בחברה הערבית בישראל. החלטה זו מעידה על הנאורות, ליברליות והאומץ שיש כאן  מאחר והצעד הזה התקבל בזמן משבר אמון קשה, והחשדנות הייתה משני הצדדים". 

בדבריו סקר את הישגי התכנית החדשה, בין היתר עם הקמתן של 12 תחנות משטרה חדשות ביישובים הערביים, גיוס 1,350 שוטרים חדשים לאיוש התחנות ויוזמה לפרויקטים משטרתיים - חברתיים בקהילות הערביות, גיוס של למעלה מ-300 שוטרים ערביים מוסלמים לשורות המשטרה, הקמת שתי תחנות משטרה חדשות בכפר ג'סר א זרקא ובכפר כנא, אותם כפרים שחוו אירועים קשים מול משטרת ישראל לאורך השנים, ועוד חמש תחנות חדשות שיקומו עד סוף השנה. נוסף לכך, ציין ניצב חכרוש את תכנית הדגל של המשטרה בהקשר זה ל"עתודה פיקודית", שמטרה לחנוך ולהכשיר פיקוד צעיר ערבי על מנת למשוך לאיזון ושילוב שוטרים ערביים בדרג הפיקוד ומקבלי ההחלטות בארגון.

"הדבר הוכיח את עצמו בצורה שהפתיע גם אותנו עד מאוד", אומר ניצב חכרוש. "השינוי היה מידי, פחות אלימות ויותר שיח פורה בין המשטרה לתושבים. המהפך החל כשהאזרח הבין שהמשטרה איתו ולא נגדו. הצעדים הראשונים היו קשים, אבל היום אנחנו מבינים כי הסכר נפרץ. תכנית הגיוסים שלנו הכווינה לכך כי מכל יישוב ערבי יגויס לפחות שוטר אחד. אחד שיהיה "סמל" לשלטון החוק ביישוב. אחד הלובש מדים וכולם רואים אותו. אותו שוטר אנו מאמינים כי הוא יהווה שגריר של משטרת ישראל ברחוב הערבי, וסוכן שינוי של החברה הערבית בתוך משטרת ישראל".

עוד התייחס ניצב חכרוש, למהפך נוסף שמהווה תקדים שאין לו אח ורע באף מקום בעולם ובטח בהיסטוריה של ממשלת ישראל. "משטרת ישראל צרפה לשורותיה 32 נשים מוסלמיות, וחלקן אף דתיות בלבוש מסורתי. מדובר בקידום החברה הערבית למקום החשוב ביותר- מהחינוך בבית ולגיטימציה חברתית כי אישה יכולה להיות שוטרת ולשרת את הציבור הרחב, ערבי ויהודי כאחד". 

בסיום דבר סיכם ואמר: "התוכנית התחילה לתת תוצאות בשטח. התחיל שיח בין הציבור הערבי הנורמטיבי למשטרת  ישראל, והציבור מצביע ברגליים. במהלך השנתיים האחרונות ביקשו להתגייס למשטרה מעל  4,000 צעירים וצעירות מוסלמים ומוסלמיות, וזו עובדה שלא ניתן להתעלם ממנה. השינוי עדיין נדרש. השינוי מחויב המציאות כי הכתובת עדיין  על הקיר. השינוי מחויב המציאות כי המציאות נפיצה ורגישה, וכל אירוע עלול להוציא את המערכת מהאיזון אליו אנו שואפים. 

נזכיר כי דבריו של ניצב חכרוש נאמרו במסגרת הכנס הבינלאומי לשרי ביטחון פנים והגנת המולדת (IHSF) ביוזמת השר לביטחון הפנים גלעד ארדן מהווה את מפגש ההתנעה להקמת פורום בינלאומי ראשון מסוגו להתמודדות עם האיומים המשותפים בתחומי הטרור, ההסתה והסייבר. הכנס המתקיים בשיתוף פעולה הדוק עם השרה האמריקאית לביטחון המולדת קירסטן נילסן ובמעמד שרי ביטחון פנים ובעלי תפקידים בתחום מ-19 מדינות מרכזיות בזירה הבינלאומית, נועד לשפר את התמודדות המדינות המשתתפות תוך חיזוק מעמדה של ישראל בעולם ומיצובה כמובילה בתחומים אלה.

 

תגובות

מומלצים