הדרוזים בישראל נמצאים בזמנים הקשים ביותר

האוכלוסייה הדרוזית בישראל - לקט נתונים לרגל חג הנביא שועייב בסוף 2018 מנתה אוכלוסיית הדרוזים בישראל כ-143 אלף נפש.

בסוף 2017 היישובים עם מספר הדרוזים הגדול ביותר היו דאלית אל-כרמל (16.7 אלף) וירכא (16.4 אלף).

שיעור הפריון הכולל מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה ב-2017 עמד על 2.1 ילדים בממוצע לאישה דרוזית. שיעור הפריון הכולל בקרב הנשים הדרוזיות נמצא במגמת ירידה מאמצע שנות ה-60. שיא הפריון, 7.9 ילדים לאישה, נמדד ב-1964. ב-1990 היה השיעור 4.1 ילדים לאישה, ב-2000 - 3.1 וב-2010 - 2.5.

ב-2018 היו בישראל כ-38 אלף משקי בית שבראשם עמד דרוזי, כ-1.5% מכלל משקי הבית בישראל.

גודל משק הבית הממוצע ב-2018 נאמד בכ-3.88 נפשות, גבוה יותר מבמשקי בית יהודיים (3.09) והנוצריים (2.98), ונמוך מזה שבמשקי בית מוסלמיים (4.69).

בשנת 2018 היו כ-38 אלף משקי בית של דרוזים, מהם 84.9% משקי בית עם מועסקים, גבוה מזה של המוסלמים (77.9%) ומשל הנוצרים (80.6%).

אצל הדרוזים, בדומה למוסלמים, נמצא פער גדול בין ההשתתפות של גברים בכוח העבודה לבין זו של הנשים. אחוז הגברים המשתתפים בכוח העבודה הגיע ב-2018 ל-71.1%, ואילו אחוז הנשים הדרוזיות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-43.2%.

בשנת תשע"ח (2017/18) למדו 4.9 אלף סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מלבד האוניברסיטה הפתוחה. בהשוואה לשנה הקודמת עלה מספרם ב-2.5%. בראייה רב-שנתית, גדל מספר הסטודנטים הדרוזים פי 3.0 ב-18 שנים.

בשנת 2016 406 דרוזים תושבי ישראל הועמדו לדין במשפטים פליליים, 363 מהם הורשעו בדין (89.4%). באותה שנה שיעור המורשעים בדין בקרב כלל הדרוזים בני 12 ומעלה עמד על 3.3 ל-1,000 נפש, בדומה לשיעור בקרב כלל תושבי ישראל בני 12 ומעלה.

תחושת הביטחון האישי של הדרוזים באזור מגוריהם באופן כללי עמדה על 97.4%. שיעור זה גבוה ביחס לממוצע הארצי שעמד על 90% בלבד.

בסוף שנת 2018 מנתה העדה הדרוזית בישראל כ-143 אלף נפש, %6.1 מסך כל האוכלוסייה בישראל ו-%6.7 מהאוכלוסייה הערבית במדינה נתונים ארעיים.

עם קום המדינה חיו בישראל כ-5.14 אלף דרוזים %2.1 מכלל האוכלוסייה. במהלך השנים גדלה האוכלוסייה הדרוזית בעיקר כתוצאה מריבוי טבעי )לידות פחות פטירות( ומסיפוח רמת הגולן בשנת 1981.

הדרוזים מתגוררים בשני מחוזות עיקריים: מחוז הצפון כ-%81 מהאוכלוסייה הדרוזית ומחוז חיפה כ-%19. %98 מהדרוזים בישראל מתגוררים ב-19 יישובים, 17 מהם נמצאים במחוז הצפון ושני יישובים דאלית אל-כרמל ועספיא נמצאים במחוז חיפה. יישובים אלו הם הומוגניים בעיקרם; ב-13 יישובים חלקה היחסי של אוכלוסיית הדרוזים הוא %95 ויותר מאוכלוסיית היישוב, וב-8 מתוכם בית ג'ן, מג'דל שמס, בוקעאתא, ג'ולס, יאנוח-ג'ת, סאג'ור, מסעדה ועין קנייא כל האוכלוסייה היא דרוזית.

היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר בשנת 2017 היו דאלית אל-כרמל וירכא. אחוז הרווקים בקרב הגברים הדרוזים בגילים 25-29 עלה מ-%37 בשנת 1996 ל-%62 בשנת 2016 . באותן שנים עלה אחוז הרווקות בקרב הנשים הדרוזיות בגילים 20-24 מ-%46 ל-%63 .תופעות אלו מצביעות על דחיית נישואין בקרב הדרוזים.

אחוז הרווקים בקרב הגברים הדרוזים בגילים 40-44 עלה מ-%2 בשנת 1996 ל-%6 בשנת 2016 .באותן שנים עלה אחוז הרווקות בקרב הנשים הדרוזיות באותם גילים מ-%10 ל-%12 .תופעות אלו מצביעות על ירידה בהיקף הנישואין בקרב האוכלוסייה הדרוזית.

ילודה ופריון במהלך שנת 2017 נולדו בישראל 350,2 יילודים חיים לנשים דרוזיות, כ-%3.1 מכלל התינוקות שנולדו בישראל בשנה זו )פחות מחלקם באוכלוסייה שעמד על %6.1.)

מספר הילדים הממוצע שאישה דרוזית צפויה ללדת במהלך חייה שיעור הפריון הכולל עמד בשנת 2017 על 1.2 ילדים לאישה, נמוך מזה של הנשים היהודיות 2.3 והמוסלמיות 4.3 ודומה לזה של הנשים הנוצריות 9.1 .

משנת 1964 ירד שיעור הפריון של הנשים הדרוזיות ב-%72 .בשנה זו נמדד שיא הפריון – 9.7 ילדים לאישה, בשנת 1990 היה השיעור 1.4 ילדים לאישה, בשנת 2000 – 1.3 ובשנת 2010 – 5.2 .ירידה זו היא תוצאה של ירידה בשיעורי הפריון בכל קבוצות הגיל של הנשים, דחיית עיתוי הלידה הראשונה ועלייה בגיל הממוצע של האם בלידה.

%62 מכלל המשפחות הדרוזיות כוללות זוג עם לפחות ילד אחד עד גיל 17, בדומה למשפחות המוסלמיות וגבוה בהשוואה למשפחות היהודיות והנוצריות )כ-%46 ו-%40 ,בהתאמה.

מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות הדרוזיות עם ילדים עד גיל זה הוא 1.2, נמוך בהשוואה למשפחות היהודיות 4.2 והמוסלמיות 8.2 וגבוה מעט מהמשפחות הנוצריות9.1. מגורים לבד אינם נפוצים בקרב הדרוזים. כ-%7 בלבד הם משקי בית של אדם אחד בלבד, בדומה למשקי הבית המוסלמיים ונמוך בהשוואה לכ-%21 ממשקי הבית היהודיים ולכ-%20 ממשקי הבית הנוצריים.

כ-%16 - 2.1 אלף, בני 65 ומעלה דרוזים התגוררו בגפם, בדומה לאחוז בקרב בני 65 ומעלה מוסלמים, ונמוך מהאחוז בקרב בני 65 ומעלה יהודים ונוצרים %23.

בשנת 2018 היו כ-38 אלף משקי בית של דרוזים, מהם 84.9% משקי בית עם מועסקים, גבוה מזה של .80.6% הנוצרים ומשל  77.9% המוסלמים ממוצע הנפשות לחדר אצל הדרוזים היה 1.06 ,גבוה מזה של הנוצרים 0.98 ונמוך מזה של המוסלמים 1.39 אצל הדרוזים בדומה למוסלמים, יש פער גדול בין ההשתתפות של גברים בכוח העבודה לבין זו של הנשים.

אחוז הגברים המשתתפים בכוח העבודה הגיע ב-2018  ל-%71.1 בהשוואה ל-%59.5 בקרב המוסלמים ול-%67.9 בקרב הנוצרים. אחוז הנשים הדרוזיות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל- %43.2 בהשוואה ל-% 26.6 בקרב המוסלמיות ול-%53.1 בקרב הנוצריות מתוך 58.8 אלף הדרוזים המועסקים, %28.9 עבדו כעובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים; %22.4 עבדו כעובדי מכירות ושירותים; %14.8 מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי ו-%14.7 עבדו בענף התעשייה.

%4.2 מהדרוזים לא למדו כלל. מאלה שלמדו: %7.2 לא קיבלו תעודה, ל-%28.9 השכלה יסודית או חטיבת ביניים, %11.7 סיימו תיכון ללא תעודת בגרות, %33.5 קיבלו תעודת בגרות, %6.7 קיבלו תעודת סיום של בית ספר על-תיכוני שאינה תעודה אקדמית ו-%3.15 קיבלו תואר אקדמי או תעודה אקדמית.

בשנת תשע“ח 18/2017 למדו 9.4 אלף סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מלבד האוניברסיטה הפתוחה. בהשוואה לשנה הקודמת תשע“ז – 17/2016 עלה מספרם ב-%5.2 .לשם השוואה, מספרם של כלל הסטודנטים הערבים עלה ב-%0.5 ושל כלל הסטודנטים ירד ב-%4.0 .בראייה רב-שנתית, גדל מספר הסטודנטים הדרוזים פי 0.3 ב-18 שנים בשנת תש"ס – 00/1999 ,עמד מספרם על 6.1 אלף סטודנטים.

גם מספרם של כלל הסטודנטים הערבים עלה בתקופה זו פי 0.3 ,ומספרם של כלל הסטודנטים עלה פי 6.1. בתשע“ח 2.049 סטודנטים דרוזים למדו באוניברסיטאות,2.111 – במכללות אקדמיות ו-705 למדו במכללות אקדמיות לחינוך. העלייה במספרם לעומת השנה הקודמת באה לידי ביטוי בעיקר באוניברסיטאות 1.971 סטודנטים בשנה הקודמת מתוך כלל הסטודנטים הדרוזים בשנת תשע"ח, %78.2 למדו לקראת תואר ראשון מתוכם %27.2 למדו בשנה הראשונה, %19.8 - לקראת תואר שני, %1.4 - לקראת תואר שלישי ו-%0.6 לקראת תעודה אקדמית.

18 שנים קודם לכן )בשנת תש"ס - 00/1999 )אחוז הסטודנטים לתואר ראשון מכלל הסטודנטים הדרוזים עמד על %89.5 ,ואילו אחוז הסטודנטים לתואר שני היה %7.6 בלבד. פילוח הלומדים לפי תואר בקרב כלל הסטודנטים הערבים בתשע"ח היה דומה מאוד לזה של הדרוזים %77.6 בתואר ראשון ו-%20.0 בתואר שני.

מתוך כלל הסטודנטים שלמדו בשנת תשע"ח באוניברסיטאות בישראל, אחוז הדרוזים עמד על %1.7 .באוניברסיטת חיפה היה אחוז הדרוזים הגבוה ביותר %6.7 ולאחריה הטכניון %2.6 .אחוז הדרוזים הנמוך ביותר היה במכון ויצמן למדע %0.1 ובאוניברסיטת בן-גוריון %0.2 .

לשם השוואה, אחוז הערבים בסה"כ היה %7.13 .באוניברסיטת חיפה היה אחוז הערבים הגבוה ביותר %7.32 ואחריה הטכניון %3.20 .

אחוז הערבים הנמוך ביותר היה במכון ויצמן למדע %4.1 ובאוניברסיטת אריאל 5.2% בשומרון מתוך כלל הסטודנטים שלמדו בשנת תשע"ח במכללות האקדמיות, אחוז הדרוזים עמד על %0.2% 4.2 במכללות המתוקצבות ו-%4.1 במכללות הלא מתוקצבות.

בין המכללות עצמן הייתה שונות גדולה מאוד בחלקם היחסי של הדרוזים בהתאם למיקומן הגאוגרפי. במכללות אקדמיות הממוקמות בצפון הארץ אחוזי הדרוזים היו גבוהים יחסית - %0.15 במכללה האקדמית צפת, %9.11 במכללה האקדמית גליל מערבי, %0.8 במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, %8.7 במכללה האקדמית תל חי ו-%6.7 במכללה האקדמית להנדסה על שם אורט בראודה כרמיאל. לעומת זאת, ב-8 מכללות אקדמיות שממוקמות במרכז או בדרום הארץ, היה חלקם היחסי זעום )עד %2.0 .במכללות האקדמיות לחינוך עמד אחוז הסטודנטים הדרוזים על %0.2.

מתוך כלל הסטודנטים הדרוזים שלמדו לתואר ראשון, מדעי החברה %2.21 היה תחום הלימוד הנפוץ ביותר ולאחריו חינוך והכשרה להוראה %0.21 ,הנדסה ואדריכלות %4.17 ,עסקים ומדעי הניהול %7.6 ,מדעי הרוח הכלליים )%3.6 )ומקצועות עזר רפואיים %9.5.

החלק היחסי של לומדי מדעי הרוח ומדעי החברה בקרב הסטודנטים הדרוזים לתואר ראשון היה גדול מאשר בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון. במשפטים, רפואה ומקצועות עזר רפואיים, הנדסה ואדריכלות והמדעים המדויקים )מלבד המדעים הביולוגיים( היה המצב הפוך.

תמונה דומה נרשמה בקרב כלל הסטודנטים הערבים, מלבד מקצועות העזר הרפואיים והרפואה שבהם היה חלקם היחסי גבוה ביחס לכלל האוכלוסייה.

בקרב הסטודנטים לתואר ראשון אחוז הנשים בקרב הדרוזים %9.65 היה נמוך יותר לעומת כלל הערבים %0.68 וגבוה יותר לעומת כלל הסטודנטים %7.58 . גם בקרב הסטודנטים לתואר שני אחוז %3.63 נמוך יותר ביחס לכלל הערבים %9.72 וגבוה יותר בהשוואה לכלל הסטודנטים )%0.63.

הגיל החציוני של הסטודנטים הדרוזים לתואר ראשון היה 8.22 שנים, גבוה מגילם החציוני של כלל הסטודנטים הערבים לתואר ראשון 1.22 ונמוך מגילם של כלל הסטודנטים 9.24 .בתואר השני הגיל החציוני היה 0.33 שנים, גבוה מגילם החציוני של כלל הסטודנטים הערבים ושל כלל הסטודנטים לתואר שני 6.31 ו-9.31, בהתאמה.

גם בתואר שלישי היה הגיל החציוני של הסטודנטים הדרוזים 1.35 גבוה מגילם החציוני של כלל הסטודנטים הערבים ושל כלל הסטודנטים 3.34 ו-8.34 ,בהתאמה. כמעט כל הסטודנטים הדרוזים לתואר ראשון גרו במחוזות הצפון %5.87 וחיפה %9.11% – 4.99 יחד.

לשם השוואה, %3.69 מכלל הסטודנטים הערבים לתואר ראשון גרו בשני מחוזות אלו יחד ו-%4.29 מכלל הסטודנטים לתואר ראשון. רובם הגדול של הסטודנטים הדרוזים לתואר ראשון %9.62 גרו ביישובים מאשכולות חברתיים כלכליים נמוכים 3-1 אשכולות 5 אחוז זה היה נמוך מהאחוז בקרב כלל הסטודנטים הערבים לתואר ראשון %9.74 וגבוה באופן ניכר מהאחוז בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון %5.23. 6 מקבלי תארים ממוסדות להשכלה גבוהה בין השנים תש"ע 10/2009 לתשע“ח 17/2016 עלה מספר מקבלי התואר הדרוזים פי 8.2 מ-580 ל-624,1 .

בתקופה זו מספרם באוניברסיטאות עלה ב-%60 מ-399 מקבלי תארים בתש"ע ל-638 בתשע“ח, אך במכללות האקדמיות לחינוך עלה מספרם פי 5- מ-81 ל-408 מקבלי תארים, בהתאמה בתקופה זו, מספר הדרוזים שקיבלו תואר ראשון גדל מ-480 בוגרים בתש"ע ל-915 בתשע“ח פי 9.1 לערך.

בנוסף על כך, הייתה עלייה דרמטית במספר מקבלי תואר שני הדרוזים )מ-75 מוסמכים בתש"ע ל-519 מוסמכים בתשע“ח - פי 6 לערך.

תחושת ביטחון 7 מתוצאות סקר ביטחון אישי 2018 עולה כי תחושת הביטחון האישי של הדרוזים באזור מגוריהם באופן כללי עמדה על %79.4 .שיעור זה גבוה ביחס לממוצע הארצי שעמד על %90 בלבד.

תחושת הביטחון הכללית בקרב הגברים הדרוזים הייתה %94.1 .את אומדן תחושת הביטחון הכללית של הנשים הדרוזיות אי אפשר לפרסם עקב טעות דגימה גדולה מדי.

בקרב הצעירים הדרוזים 20-34 תחושת הביטחון עמדה על %6.95 ובקרב המבוגרים מעל 34 –על %98.4. פשיעה ומשפט בשנת 2016 406 דרוזים תושבי ישראל הועמדו לדין במשפטים פליליים, 363 מהם הורשעו בדין %98.4.

באותה שנה שיעור המורשעים בדין בקרב כלל הדרוזים בני 12 ומעלה עמד על 3.3 ל-1000נפש, בדומה לשיעור בקרב כלל תושבי ישראל בני 12 ומעלה.