הטרדות מיניות גם במגזר הדרוזי

א' שהעדיפה להישאר בעילום שם, ביקרה במספר מוסדות ובמשך שבועות שוחחה עם עשרות נשים וצעירות אשר נמצאות בעבודה במוסדות וארגונים, התמונה שהיא מביאה קשה לא פחות ממגזרים אחרים.

א':"אני רוצה להתחיל בזה שהגעתי למספר מסקנות לאחר ששמעתי עשרות נשים דרוזיות שמפחדות לדבר על הטרדות בגלל הבושה ושלא יגרם להם נזק בבית ובקרב המשפחה הקרובה שלהם".

"מנהל בכיר בחברה ציבורית שעובד בקרב נשים צעירות חלקן נשואות מרשה לעצמו לפנות ולהטריד אותן ללא הפסקה והנשים מורידות את הראש וממשיכות כאילו לא קרה כלום.

כאשר אני שואלת למה הן לא מגיעות למשטרה ומתלוננות, התשובה היא לא, בשום אופן לא בא בחשבון, שבודקים את הדברים לעומק מגלים שרוב התלונות שהוגשו למשטרה, הן של אישה נגד בעלה בעיקר ולא נגד מנהל או מעביד".

רוב הנשים שמדברים עמן לעומק והן מוצאות אוזן קשבת לשמוע את מצוקתן, מספרות על ההשפלה שהן מרגישות ובעיקר מהמילים שנאמרות להן ע"י גברים.

לפעמים גברים נצמדים להן כאילו בטעות, או שנוגעים להן בגוף, או שאומרים כל מני משפטים שכל הכוונה היא מינית והאישה צריכה להתמודד עם הדברים ולשתוק.

בקרוב נחשוף בפניכם את כל העדויות של הנשים נגד אותם גברים מטרידים, שכל אחד מהם חושב שאם הוא נמצא בתפקיד מפתח, אז מותר לו לשלוט גם בנשים שעובדות תחתיו.

יש לציין שבהרבה מקומות עבודה, נשים הן הבעיה בפני עצמה, מאחר והן מאפשרות לגבר לדבר אליהן על סקס ועל מיניות ומניחות שאלימות מינית היא פשוט חלק מהחיים.

הנושא הזה של הטרדות מיניות בקרב המגזר הלא יהודי, עלה לדיון בוועדה לצדק חלוקתי, שדנה בשאלה למה לא נותנים לדבר על ההטרדות המיניות של הערבים?"

הועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי דנה בסוגיית "הטרדות מיניות בפריפריה מניעה טיפול ואכיפה". בתחילת הדיון אמר יו"ר הוועדה חה"כ מיקי זוהר כי "התעוררו הרבה מאוד סוגיות בימים האחרונים סביב קיום הדיון. חה"כ סלימאן אמרה שהדיון שלנו לאומני ויש חלילה קריאה ממנו לפגוע בערביי ישראל". חה"כ זוהר טען כי המסקנה ממנה יצא בדיונים קודמים בנושא היא שיש מנטליות מסוימת שגורמת לחלק מהמגזר הערבי לא להבין מה היא הטרדה מינית ומה היא לא הטרדה מינית. "צריך להגדיר את השיח כדי למנוע הטרדות. לא מבין מה פשר הכעס של חברי הכנסת הערבים על דיון שכזה? הזמנו לדיון את ארגון להב"ה ויד לאחים, שני ארגונים שעושים עבודה חשובה במיגור התופעה של הטרדות מיניות וחטיפות נשים. הפכו אותם לאויבי העם. אם מאפשרים לארגונים בוגדניים כמו בצלם, שוברים שתיקה ועדלאה לדבר אז איך אפשרי שימנעו גם מהם לדבר, הדמוקרטיה הולכת רק לצד השמאלני של המפה? אין לארגונים הללו זכות ביטוי?", שאל חה"כ זוהר.
 
חה"כ יוליה מלינובסקי סיפרה לנוכחים כי קיימה דיון דומה בוועדה למעמד האישה לפני שנה. "הייתי שם לבד עם כל הרשימה המשותפת בדיוק בנושא קו התפר בערים מעורבות. אתם יודעים שיש בית ספר ששתי ניידות שומרות על התלמידות שלו כי ערבים עושים מול התלמידות את הצרכים שלהם. זה קורה פה בירושלים, אם זאת לא הטרדה אז מהי הטרדה? סטודנטיות עוברות באוניברסיטה העברית הטרדה על בסיס קבוע. אדוני היו"ר אגלה לך דברים חדשים, האוניברסיטאות מסתירות את זה".
 
חה"כ מלינובסקי טענה כי ניתן לטפל בבעיה רק כאשר מכירים בה. "בתרבות המוסלמית יש גאווה להטריד אישה", צעקה חברת הכנסת, "אם אתם מכחשים את זה אתם חיים במגדל השן. בכל מלחמה אנסו נשים. תלמדו את ההיסטוריה. זה לא פוליטיקלי קורקט. נשים מבוגרות מוטרדות על. החיות הללו עושים צריכים מול העיניים שלהם. אנחנו כחברה מכחישים רוצים להיות יפי נפש ואנחנו מפקירים את הבנות הללו. זה זועק לשמיים. אנחנו לא אשמים ולא צריכים להיות מותקפת ומפוחדת אז בואו נחנך אותם".
 
חה"כ זוהר שמע את קריאות הביניים הרבות בדיון ואמר כי הועדה לא חששה לפתוח את הפצעים הכי קשים בחברה הישראלית והסביר כי היא באה לצמצם פערים בחברה. "אם נשנה את הגישה והמנטליות בתוך החברה הערבית נשפר את החברה כולה. בחברה הערבית קיים מושג רווח שניתן להטריד מינית יהודייה ולא להטריד ערבייה. אם הוא יטריד מינית ערבייה אז האח של המוטרדת למחרת ינסה לרצוח אותו. אצלנו בחברה היהודית יש בעיה של הטרדות מיניות. כולן מדברות על ההטרדות שלהן אז למה לא נותנים לדבר על ההטרדות המיניות של הערבים?".
 
עורך הדין אורי נרוב מהתנועה הרפורמית טען במהלך הדיון כי לא נכון להכליל את כל החברה הערבית בדיון אחד. "השיח שלך מעודד שנאה. לא אמרתי שהטענות לא נכונות רק שההקשר לא ראוי. הוזמנו נציגי ארגון להב"ה שרוצים להעיף ולהדיר את הערבים מהחברה הישראלית. בואו תציגו נתונים שמדברים על תופעה רחבת היקף אבל להגיד שכל הערבים מתאפיינים במצב הזה זאת אמירה גזענית".

שרה לורקט, נותנת עדות על הטרדות מיניות שעברה סיפרה לוועדה: "לצערי אני נמצאת כאן פעם שנייה בדיון כזה אבל אני באה להעיד ולספר על מקרים אישיים שלי, של חברות שלי ואחיות שלי. אני לא שמחה לחשוף את עצמי בצורה כזאת אבל אני רוצה שקולי ישמע. זאת סוגיה שאותה מנסים לא לחשוף אותה ולא לדבר עליה. אלו הטרדות שאני חווה בירושלים מאז שאני ילדה. מדובר על עשרות מקרים של שריקות ועצירות של רכבים שקוראות לנו לעלות לרכב. ועד מקרה בו חברה חוותה אונס על ידי 3 ערבים. עם כל הכבוד לאנשים מארגונים כאלה ואחרים אני משתפת אתכם מהשטח וצריך לראות מה המשטרה עושה בעניין הזה במה שאנו חוות ביום יום שלנו. יש פה עניין לאומני של ערבים מול יהודים, יש כאן אקט אנטישמי. זה סוג של פיגוע. צריך לשים סוף לדבר הזה".
 
ליזה ניקולאיצ'וק מנכ"לית מרכז סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית (מסל"מ) בדרום שאלה כאשת מקצוע, האם יש פרופיל לנפגעת? "לא, היא יכולה להיות יהודייה או ערבייה. הפוגע יכול להיות חבר כנסת, ערבי או יהודי. האם קל לנו לעשות קלסתרון למישהו שנראה כערבי?", שאלה את הנוכחים, "אנחנו מוכרים בגדים ונעליים כדי להשיג סיוע וסבסוד לטיפול שלנו. נורא קל לקחת משהו נקודתי ולהציג על הכלל. הפגיעה המינית היא מחלה של חברה. אם אתה מדבר על פריפריה אני מזמינה אותך לראות באיזה תקציבים אנחנו עובדים".
 
חה"כ יהודה גליק שהיה נסער מהדיון אמר אני מצטער שאנשים הפכו דיון חשוב מאוד וניסו לפוצץ אותו. אני לא מקבל את הטענה שיש מצווה להטריד אבל מנגד מגיעות אלי סטודנטיות כי הן מפחדות לצאת מחדרן בקמפוס מפחד הטרדות של ערבים. יש הטרדות מיניות בקריית גת וקריית מלאכי משום שבחורים בדואיים מטרידים ילדות בנות העדה האתיופיות והם לא יעזו להטריד בכפרים שלהם כי האבא של הבנות יערוף להם את הראש. יש פה תופעות שאני מבקש מהמשטרה לטפל בהן. צריך לטפל בפיניות בקרב כלל האוכלוסייה". חה"כ צעק למה אסור לדבר על ההטרדות המיניות בקרב הערבים את היהודיות? "יש פה תופעה שצריך לטפל. זאת לא אמירה גזענית".
 
חה"כ אכרם חסון טען בדיון כי צריך לארגן את כל הארגונים והכוחות להילחם בתופעת ההטרדות. "אחינו היהודים מנסים לטפל בתופעה אבל במגזר הערבי אין מודעות. באה אלי בחורה מוסלמית שהמנהל שלה הטריד אותה וסגרו את התיק והתנכלו לה, היא רצתה להתאבד ופניתי לכל הגורמים אבל בסופו של דבר סגרו את התיק. אישה ערבייה צריכה לשלם מחיר מאוד כבד כי אין מי שיטפל, יש אי צדק שנעשה עם המגזר הערבי. כל ערבי שמטריד אישה יהודייה מקומו בכלא. צריך לטפל ולמגר את התופעות הללו, איפה האחריות? זה דיון על כבודה של האישה הישראלית".
 
סנ"צ איילת אורנשטיין רמ"ד נפגעי עבירה במשטרת ישראל הסבירה כי המשטרה בוחנת כל תלונה וכל חשד ונותנת קשב רב לכל תלונה. "אנו קוראים לכל נפגעת להגיש תלונה. התבקשנו לבחון נתוני שלושת השנים האחרונות ומהם עולה כי לא ניתן לומר שיש יותר הטרדות מצד לא יהודים". משה מרציאנו סגן המשנה לעניינים פליליים בפרקליטות המדינה טען כי אין לפרקליטות שום נתון המפלח אשמים לפי דת, גזע או לאום. "כולם שווים לפני החוק". לדבריו בשנת 2016 פילוח של מספר כתבי אישום שהוגשו במחוז ירושלים בגין הטרדות מיניות היה נמוך ביחס לערים אחרות בארץ. חה"כ זוהר ביקש מהמשטרה לדעת האם בערים מעורבות יש יותר הטרדות ביחס לערים מקבילות בארץ.

לילי הלפרין ממרכז אמת  לסובלנות אמרה כי אם היו מאפיינים את הדיון על פי נתונים הייתה לה יכולת להגיב. "אני לא רוצה דוגמאות. אני רוצה מחקר. לא הגיעה אלי מעולם תלונה על הטרדה מינית מצד ערבים. צר לי אם אלה התופעות אבל אתם מביאים תחושות ולא ממצאים". חה"כ זוהר השיב לה כי פנה למשטרה בבקשת נתונים רלוונטיים ולא העבירו נתונים. "ראשי רשויות מדווחים לנו גם על נתונים זהים. ליבי ליבי עם חוסר המודעות שלך. אני מקווה שתחקרי את הסוגיה הזאת ותביאי מחקרים בעתיד".

שרה הלפר מארגון יד לאחים טענה: "אנחנו גוף שמטפל בתופעה לאחר שדברים קורים. הטרדות מיניות קורות בכל מקום אבל יש הרבה אמת בטענה שעל הבנות שלנו אין מי שישמור. זה קורה המון עם נהגי אוטובוס. במקומות של קו התפר יש בנות שהן טרף קל. זה קיים בכל מקום אבל מוכפל בעין ערוך באזורי התפר. זאת דרך נוספת שלהם להכות בנו".
 
ספיר חכמון רכזת תחום למניעת הטרדות מיניות במסל"מ הודתה כי בשביל לתאר תופעה חברתית לא אפשרי לקבל נתונים מהמשטרה או הפרקליטות. "התופעה הזאת קיימת אני יכולה להגיד זאת. מרכז הסיוע בנגב נלחם בתופעה באמצעות הסברה ואנחנו רוצים להתמודד איתה ומבקשים תקציבים. ההתנגדות שלנו לדיון הייתה באופן הצגת התופעה כמשהו מגמתי. אני כתושבת באר שבע אומרת שהיא קיימת. השיח חשוב אבל החברה חולה באופן כללי".
 
נועם וילדר מקדמת מדיניות בתג מאיר הצהירה: "אף אחד לא שלח אותי לכאן. כתבתי את דברי לבד ואני חייבת להגיד שמתהפכת לי הבטן בתור אישה. אני גם סטודנטית וחווה הטרדות מיניות על בסיס קבוע. הצגת התופעה כאילו כל המטרידים הם בהכרח ערבים וכי המוטרדות הן יהודיות מאוד בעייתי".
 
חה"כ זוהר סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה בראשותו התכנסה לדיון על מנת להציף את תופעת ההטרדות המניות של נשים ונערות יהודיות על ידי ערבים באזורי הפריפריה. "תופעה זה אינה מצויה על סדר היום הציבורי ואינה מטופלת כראוי על ידי גורמי הטיפול. הוועדה למדה כי אותן נשים ונערות אינן מצויות בתוך הסטטיסטיקה הכללית של ההטרדות משום שהן חוששות מאוד מעצם החשיפה והמודעות לרמת הטיפול".

"הוועדה דורשת מהשר לביטחון פנים להורות למשטרה לבחון תופעה זו באופן יסודי ומעמיק תוך פילוח הנתונים על פי ערים ובין הפריפריה והמרכז. הוועדה תפנה לשר החינוך ותקרא לפעול להגברת ההסברה על תופעת ההטרדה המינית בבתי ספר במגזר הערבי".