הלוואה לעסקים בערבות מדינה לא בישובים הערבים

יותר עסקים ביישובים ערביים מסורבים בבקשה להלוואה בערבות מדינה. הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן קיימה הבוקר דיון המשך בנושא השפעת הקורונה על תעסוקת ורווחת האוכלוסייה הערבית. הדיון התמקד בהלוואות בערבות מדינה לעסקים באוכלוסייה הערבית ובהשפעות משבר הקורונה על התעסוקה והמצב הכלכלי בחברה הערבית ככלל.

בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה: "אני מקבלת תלונות רבות מעסקים במגזר הערבי, שטוענים שבקשותיהם להלוואות נדחו על הסף, או שהתקבלו בסכומים נמוכים בהרבה מהסכום המבוקש. העסקים על סף התמוטטות ולא רק שהבנקים לא הקלו את התנאים, אלא הקשיחו את העמדות שלהם".

על פי נתוני קרן ההלוואות של אגף החשב הכללי במשרד האוצר, שהוצגו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 13% מהבקשות שהוגשו על ידי עסקים להלוואה בערבות מדינה בתקופת הקורונה היו של עסקים הממוקמים בישובים ערביים. עם זאת, מתוך ההלוואות שאושרו, רק 11% היו ביישובים הערביים.

כמו כן, סכום ההלוואה הממוצע שניתן לעסקים באוכלוסייה הערבית נמוך בכ-30% מהממוצע הארצי של ובהתאם לכך, סך סכומי ההלוואות שאושרו לעסקים אלה עומד רק על 8% מסכום ההלוואות הכולל שאושר.

עמית מרזאי, ממונה ערבויות מדינה בחשכ"ל אישר את הנתונים ואמר כי עד כה נדחו בסך הכל 10,800 בקשות, מתוכן 60% בישובים יהודיים, 24% במעורבים ו-16% בישובים הערביים. עם זאת סייג ואמר כי "עד כה נידונו 70% מכלל הבקשות שהוגשו ונכון יהיה להסתכל על שיעור הדחיות אחרי שנקבל את כל הנתונים".

ד"ר זיו נאור, מנהלת היחידה הכלכלית לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אמרה: "אנחנו מתחילת המשבר ביקשנו מהבנקים להיות כמה שיותר רכים ועדינים ולנסות לתת מענה ככל שניתן. בחודשיים הראשונים של המשבר הבנקים העמידו אשראי בסכום ששווה לשישה חודשים במצב רגיל, אולם הגידול בביקוש היה כל כך גדול שהגידול בהיקפים לא נתן לכך מענה. מנגד חשוב להדגיש שהבנקים מנהלים את הסיכונים שלהם ויש מצבים שבהם אשראי הוא לא הפתרון המתאים לעסק שנקלע למצוקה. אם יש סיכוי גבוה שהעסק לא יוכל להחזיר את האשראי, צריך לפעול במישורים של ערבויות מדינה גבוהות יותר או מענקים".

בנוגע לפערים בין האוכלוסיות אמרה: " מהנתונים שאנחנו מכירים לא עולים הבדלים חריגים בין המגזר היהודי והערבי. הפער בסכומים יכול לנבוע מסיבות ומאפיינים שונים של הפעילות הכלכלית- ענפים שבהם היקף האשראי שביקשו הוא מלכתחילה נמוך יותר, ענפים שנחשבים בסיכון גבוה יותר ועוד". בכדי להשלים את התמונה, ביקשה הוועדה לקבל ממשרד האוצר נתונים נוספים, בהם פילוח ההלוואות על פי ענפי תעסוקה וכן השוואה של הסכומים שביקשו העסקים לקבל, אל מול אלה שקיבלו בפועל".

בהמשך הדיון עסקה הוועדה בקשיים הכלכליים והאבטלה הגואה בחברה הערבית בעקבות המשבר. לדברי ח"כ תומא סלימאן "רבים מהנפגעים בחברה הערבית הם צעירות וצעירות, בראשם נשים ערביות שאחוזיהן מבין מבקשי העבודה עלה מ-4.5% בשנת 2018 ל-7.7% כיום. קשה לדעת כמה מהגברים והנשים שמצאו עצמם כעת ללא פרנסה יחזרו לשוק העבודה, מתי ובאילו תנאים וכשהמצב קשה, יש מי שמנצל את זה על מנת לפגוע בזכויות ולכפות תנאי העסקה מכפירים על עובדים".

ח"כ סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת) אמרה כי "הדבר הכי גרוע במצב הנוכחי הוא שרווחת הציבור והעובדים תלויה עכשיו בטייקונים ובכמה שהמדינה נותנת לעסקים. העובד הערבי הוא שק חבטות שסובל מקושי רב לצאת מהמשבר. ח"כ סאלח נתנה כדוגמא את נהגי האוטובוס בחברת קווים. לדבריה "החברה החליטה לעשות תכנית הבראה ולצמצם הוצאות והנהגים הערבים היו הראשונים להיפגע. אנשים פוטרו לאחר מעל 10 שנות עבודה . לאחרים שינוי לרעה את התנאים בניגוד להסכם העבודה שנחתם עם החברה".

סאמר, נהג אוטובוס בחברת קווים, תושב הצפון אמר לוועדה: "ברגע שהתחילה הקורונה הפסקנו לעבוד. עכשיו רוצים להחזיר אותנו לעבודה בתנאים אחרים לגמרי ממה שיש בהסכם הגלובלי שלנו. המנכ"ל התנער מהישיבה עם העובדים, זימנו אותנו לשימוע טלפוני ופיטרו הרבה מהנהגים הוותיקים. כמעט 150 נהגים הולכים להיות עכשיו מובטלים".

חיר אלבאז, יו"ר עמותת אגיק מכון הנגב :"המצב בדרום קשה יותר גם בשגרה, ובוודאי עכשיו בעת חירום. האירוע הזה תפס אותנו מאוד לא מוכנים. באזורים רבים לא הייתה שום למידה מרחוק כי יש אזורים שלמים ללא אינטרנט. גם מבחינת תשתיות של מים וחשמל שכל כך נחוצים בתקופה כזו. התקופה הזאת חידדה בצורה מאוד ברורה את הצרכים שלא זוכים למענים בכפרים הלא מוכרים. מחלוקת חבילות מזון אנחנו יודעים שהרבה יותר משפחות פונות כעת לקבלת עזרה, ואני מעריך שנראה בשבועות הקרובים גל נוסף של בקשות לסיוע, בגלל העלייה באחוזי האבטלה. יש פחד מגל שני וקושי גדול להתאושש כלכלית מהמשבר".

עו"ד מהא שחאדה סויטאת מעמותת 'איתך מעכי' הוסיפה כי "חלק גדול מהנפגעים בחברה הערבית הם צעירות וצעירים. בין היתר מדובר בנשים שהתפטרו למען טיפול בילדים שנותרו ללא מסגרת. הביטוח הלאומי לא מכיר בזה כסיבה שמזכה בדמי אבטלה, וגם החוק לא מגן על נשים כאלה, שחלקן עדיין לא יכולות לחזור לעבודה, מפני פיטורין".

נורית וייסברג נקש- מפקחת ארצית בשירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד העבודה הרווחה אמרה כי כל תכניות הליווי והסיוע של המשרד חזרו לפעול באופן מלא. כמו כן ציינה כי בימים אלה המשרד עומל על בניית תכניות ומענים המותאמים לכלל האוכלוסיות ובפרט לאוכלוסיות החדשות שנזקקות לליווי ולמצבים החדשים שנוצרו עקב משבר הקורונה: "אנחנו בוחנים את הצרכים של כל אוכלוסייה ומתארגנים בהתאם. כבר היום אנחנו פועלים בכל היישובים ובכל התחומים, לרבות ביישובי הצפון ובכפרים הבלתי מוכרים בנגב".

לסיכום הדיון אמרה ח"כ תומא סלימאן כי "לכאורה אנחנו נמצאים בסוף המשבר ובתהליך של חזרה לשגרה, אבל הרבה דברים השתנו. אנשים ירדו מתחת לקו העוני, התווספו לסטטיסטיקה של המובטלים. בעלי עסקים קרסו והתרסקו ואנחנו עדיין עובדים עם אותם כלים שהיו לפני הקורונה, שעוד אז הייתה לנו עליהם ביקורת. אני מקווה שמשרד העבודה הרווחה אכן מפתח כלים מתאימים למצב החדש ואני פונה אליו שוב – חייבים ללמוד את התוצאות של החודשיים האלה, ולפעול בהתאם בליווי, סיוע וגם באכיפה ובשמירה על זכויות העובדים. כמו כן, אני מבקשת ממשרדי הממשלה ללמוד את האפשרות להקל בחודשים הקרובים על מועצות מקומיות באשכולות הנמוכים בכל הנוגע למצ'ינג ותשלומים למקבלי שירות, בכדי לאפשר לרשויות ולאזרחים להתאושש מהמשבר ולמנוע קריסה כלכלית של רשויות, שירותים ועסקים.