השודדים שפעלו באזור דאלית אל כרמל ועוספיה
הזמנים בהם התושבים היו חלשים ללא הגנה, אפשרו לקבוצות קטנות של ערבים בזמן המנדט הבריטי להשתלט על החלשים, לשדוד לאנוס ולעשות כל מה שרצו, מחמד פחמאוי והסיפור של המשפחה מדליה
לאחר שנחשפנו לסיפור הזה, הלכנו לברר בקרב בני אותה משפחה מדאלית אל כרמל והבנו עד כמה הסיפור הוא קשה ולא נעים שהתרחש באותם זמנים ושם היה איש אחד מאום אלזינאת מחמד אחמד מחמוד פחמאוי ז"ל, שהיה מוכן לצאת נגד החברים שלו, כדי להציל את המצב באותו בית בדאלית אל כרמל.
כפר אום אלזינאת, למי שנוסע בכביש 672 בין דאלית אל כרמל לאליקים, היה כפר בו התגוררו תושבים ערבים שהתנחלו במקום התושבים האמתיים שהתגוררו במקום עד סוף 1800 תחילת 1900, לחלק מהתושבים הערבים היה קשר טוב עם התושבים הדרוזים תושבי דאלית אל כרמל ועוספיה שעבדו בעיקר בחקלאות.
לא פעם התושבים בדאלית אל כרמל היו מותקפים בלילות ע"י כנופיות שודדים ערבים שהגיעו מכל מני אזורים בחוף כרמל, היום ואדי ערה ועמק יזרעאל, חיפה ומקומות אחרים, בחסות الثوار.
בזמנים ההם הם שדדו, גנבו, אנסו ועשו את מה שהם רוצים, מבלי שאף אחד יתנגד להם, לא היה לאזור הזה הגנה של מדינה, צבא ומשטרה, למרות שבארץ ישראל היו הבריטים שלא השקיעו בביטחון האישי של האזורים הכפריים.
לאירוע היוצא דופן שבגללו הלכנו לבדוק ולתחקר את המעורבים ולאלו שההורים ובני משפחתם סיפרו להם את מה שקרה, נדהמנו לאימות מדויק כמו ששמענו מאותו גורם ראשוני, היה בכנופיה תושב אום אלזינאת מחמד אחמד מחמוד פחמאוי ז"ל, שאחרי זה הפך לתושב קבע של דאלית אל כרמל.
באותם שנים בסוף 1936 בזמן שיהודים התחילו במגעים להקמת מדינת ישראל והמאבק בבריטים היה בשיאו, פעלה באזור קבוצה גדולה (כנופיה), שהסתובבה ממקום למקום בכפרים הקטנים בכרמל.
ערב אחד חברי הכנופיה הגיעו ממזרח מאזור אום אלזינאת למרכז הכפר הישן של דאלית אל כרמל, לאותו בית מוכר למשפחה מכובדת, הם התנחלו בביתו של האיש שהיה חייב לארח ולהכין לקבוצה ארוחה, זו הייתה הוראה והוא לא יכול היה לעשות כלום עם זה, אחרת הם היו מחסלים אותו.
יש לציין שמדובר בתקופה מאוד קשה שבה היה מצב כלכלי קשה, אין אורז וקמח, אין בשר ובאותו זמן שאנשים בכפר לא היו חמושים ולא היה להם את היכולת להגן על המשפחות שלהם ועל השכנים שלהם, בזמן הזה שהסיפור התרחש, אנשים הסתתרו מפחד.
לאחר שחברי הכנופיה אכלו, הם השתלטו על הבית ללינת לילה, חלקם התחיל לחבל ולהתנכל במארח תושב דליה ובבני משפחתו, והאחרים החלו לאסוף את הטבק שהניחו ליבוש (באותם ימים בכדי להתפרנס היו מגדלים טבק ומוכרים אותו לאחר ייבוש לסוחרים מאזור המפרץ).
מחמד אחמד מחמוד פחמאוי ז"ל לא היה מוכן לקבל את ההתנהגות של חברי הכנופיה שלו, הוא צעק והדף אותם מהמעשה שהם מבצעים וביקש שיעזבו את הבית של המארח, אחרי שאותו מנהיג של הכנופיה הבין שיש לו בעיה, עזבו והשאירו אחריהם הרס רב.
אותו מקרה היה אחד מעשרות מקרים בהם תושבי דאלית אל כרמל חוו סבל רב עם הכנופיות ויש סיפורים יותר קשים בהם נחטפו תושבים דרוזים ועונו עד מוות, כמו הסיפור של המנוח שיח' חסן אבו רוכן ז"ל שנחטף ע"י כנופיה בהנהגת אלג'לקאמוסי מאזור ג'נין ועונה עד מוות, כי חשדו שהוא משתף פעולה עם היהודים.
בגלל המקרים האלה וההתנכלות של הערבים לדרוזים, תושבים דרוזים מאזור עוספיה ומקומות אחרים, התחילו במגעים ועזרה לכוחות הלוחמים של היהודים שפעלו באזור, מאוחר יותר הקשר עם הלוחמים היהודים התחיל גם עם תושבים בודדים מדאלית אל כרמל.
שנים מאוחר יותר היה קשר טוב בין מחמד אחמד מחמוד פחמאוי ז"ל, לבני המשפחה הדרוזית מדאלית אל כרמל, שהוא יצא לעזרתה באותם זמנים.
תודה לראיפה שעזרה לנו באיתור תמונתו של אביה מחמד אחמד מחמוד פחמאוי ז"ל.
