השוק האפור מטיל אימה על החייבים בכרמל

בתקופה האחרונה שומעים על משפחות רבות שהסתבכו בשוק האפור, תופעת ההסתבכות בקרב אנשי כוחות הביטחון, המשטרה, בתי הסוהר ופקידים מכל הדרגים, בשוק האפור בכרמל, צריכה להדליק מנורה אדומה, השלכות קשות על סביבת המעורבים, היקף התופעה גדול ומסוכן

בישראל השוק האפור הוא כינוי למערכת מימון הפועלת מחוץ למערכת הפיננסית הממוסדת שעיקרה בנקים, וכן פועלים בה גופים נוספים של שוק ההון כגון חברות ביטוח.

בכפרי הכרמל מדי יום מגיעות תלונות של תושבים, על האיום והסבל שהם עוברים בגלל סכום זוטר שהיו צריכים לשלם והתקשו לשלמו, תשלום אחד בסך הכל שלא שולם בזמן ומאז החיים שלהם הפכו לגיהנום.

מוסדות מימון חוץ בנקאיים עוסקים במגוון פעילויות בתחום זה, בדומה לבנקים, כגון קבלת פיקדונות, הענקת הלוואות, נכיון צ'קים, המרות ורכישות של מטבע חוץ, העברה וקבלה של מטבע חוץ וכדומה.

בדרך כלל מתקשר המושג אפור עם מתן הלוואות הנלקחות על ידי לקוחות אשר המערכת הפיננסית הממוסדת מסרבת לבקשתם לקבלת מימון, או מסרבת לתת להם הלוואות נוספות על אלה שכבר קיבלו, משום שעקב מצבם הפיננסי הם נחשבים לסיכון גבוה מדי.

ההסתבכות גוררת אחריה סיפורים שקשה לעכל אותם, זה מעבר לרמות מאוד זולות וכואבות, בין היתר מכירת כבוד משפחה במקרים מסוימים ועבודה בשביל אותו משרד שהלווה כספים, שברגע הפך לבעל הבית של אותו אדם שהסתבך.

הסיכון הגבוה יותר גורם לכך שהריבית בשוק האפור גבוהה במידה ניכרת מזו שבמערכת הבנקאית, וגם אמצעי הגבייה, במקרה שהלווה אינו עומד בהחזר ההלוואה, נוקשים יותר.

לקחת הלוואה מהשוק האפור ולמטרה שיועדה לה, ברוב המקרים שנחשפנו להם, היה ניתן להימנע מלגשת ולקבל כספים ממקורות אלה, אבל לחץ חברתי ודרישה מיותרת או לחץ כלשהו בבית או בבנק, הביא את אותם אנשים ללכת לשוק האפור, גם כאשר הם ידעו שלא יכולים לעמוד בתשלומים, אבל ציפו שהכל יעבור בשקט.

הסדרת פעילותו של השוק האפור נעשתה בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993בחוק זה נדרש המלווה לתת מידע מלא על הריבית הנדרשת וכל תוספת אחרת שנדרש הלווה לשלם, ונקבעו בו גבולות לעלותה של ההלוואה לא יותר מפי 2.25 מהריבית הממוצעת לאשראי לא צמוד בפרסומי בנק ישראל.

חוקים נוספים המשמשים גם למטרה זו הם חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, וחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961. חוקים אלו לא נאכפים כיום.‏

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציין בנוגע לשוק ההלוואות החוץ בנקאיות כי: "לצד הגורמים הלגיטימיים פועלים בו גורמים עברייניים שעוסקים בין השאר במתן הלוואות בתנאים בלתי סבירים, בגבייה באמצעות סחיטה ואיומים ובהלבנת הון".

זה לא רק לשבש את החיים של אותן משפחות שחייבות סכומים לשוק האפור, אם זה באיומים ואם בזריקת רימונים לעבר הבית והרכב, זה הפך להיות עוד יותר משפיל, בזה שמחזיקים ילדים בנות ונשים כקלף מיקוח.

משפחה שנזקהה לסכום של עד עשרת אלפים ש"ח, מגיעה לשוק האפור, מקבלת את הסכום ומתחייבת לשלם כ30% ריבית, שזה בחודש הראשון מאה שקל ובחודש אחרי זה מאתיים ש"ח, וכך זה עולה.

אותה משפחה משלמת מחצית מהסכום ואז נקלעת עוד הפעם למצב של קשיים ובינתיים החוב עומד על 15,500 והסכום שכבר שילמו זה כאילו בטל, אז מגיע הרימון ואיומי ההפחדה, המשפחה הולכת שוב לשוק האפור ולוקחת סכום דומה לקודם כדי לכסות את החוב הראשון, והיא מתחילה לשלם מהתחלה.

בהלוואה השנייה אם חלה הסתבכות ונגיד שאותה משפחה שילמה 8 תשלומים מתוך 1, הסכום בינתיים יעומד על 47 אלף ש"ח ולא על 25 אלף, למרות שכבר שילמו, כך השיטה עובדת, שהסכום כל הזמן מכפיל את עצמו.

בשוק האפור אין את הפיקוח ואין מי שיתלונן, כי מי שיתלונן יפגע הוא ומשפחתו.

השוק האפור מסתמך בעיקר על ידע אישי ולכל אדם יש את הפתרון שלו, הם תמיד ידעו איך לקחת את הכסף ולהפעיל לחץ.

שלטונות החוק, המשטרה ובתי המשפט, ברגע שמקבלים תלונות רשמיות, הם פועלים נגד אותם גופים, הבעיה שבמגזר הדרוזי זה לא קיים, אנשים מפחדים להתלונן.