טיוטת תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים

 תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות)(תיקון), התשע"ח-2018

בתוקף סמכותי לפי סעיף 26(א)(5) ו-(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995^[1] ולפי סעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984^[2], באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985^[3], ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

תיקון  תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995[4] (להלן- התקנות העיקריות), אחרי ההגדרה "הליך" יבוא:  

""לשכת סיוע משפטי" – לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972[5]  (להלן – חוק הסיוע המשפטי) לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסוים;

תיקון תקנה 2

בתקנה 2 לתקנות העיקריות-

בתקנת משנה (א) המילים "הראשונה ואגרת הפרוטוקול הקבועה בתוספת השניה (להלן שתיהן כאחת – האגרה)" – ימחקו.

בתקנת משנה (ב) המילה "הראשונה" – תימחק.

ביטול תקנה 3

3.

תקנה 3 לתקנות העיקריות - בטלה.

תיקון תקנה 4

4.

בתקנה 4 לתקנות העיקריות –

1. בתקנת משנה (א) במקום "בתוספות הראשונה והשנייה" יבוא "בתוספת".
2. בתקנת משנה (ד) במקום "התוספות הראשונה והשניה כפי שהשתנו" יבוא "התוספת כפי שהשתנתה".

תיקון תקנה 6

5.

בתקנה 6 לתקנות העיקריות, אחרי פסקה (5) יבוא:

"(6)

בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי;

(7)

בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי התוספת לחוק הסיוע המשפטי  בעניינים ובהיקף שנקבעו בה"

תיקון תקנה 9

6.

בתקנה 9 לתקנות העיקריות -

אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב1)

ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967[6];

הכרזה כי המבקש הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980[7].

(ב2)

קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 [8] בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב).

(ב3)

דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ב4)

פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.

(2)

בתקנת משנה (ג) במקום המילים "תשולם תוך שבעה ימים" יבוא  "או  שניתן לגביה פטור חלקי תשולם תוך חמישה עשר ימים".

(3)

אחרי תקנת משנה (ג) יבוא:

(ד)

ניתן פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך באותה ערכאה.

תיקון התוספת הראשונה

7.

בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות -

בכותרת, במקום "תוספת הראשונה" יבוא "תוספת";

ביטול התוספת השנייה

8.

התוספת השנייה לתקנות העיקריות - בטלה.

תחולה

9.

תקנות אלה יחולו לגבי הליך שנפתח ביום תחילתן של תקנות אלה או לאחריו.