יותר ממחצית הנרצחות בישראל הן נשים לא יהודיות

יו"ר הוועדה- מנסור עבאס: רשויות הרווחה והמשטרה צריכות לעשות בדק בית ולשפר את תפקודם הלקוי
 
נציגת משרד הרווחה- איילה מאיר: השר והמנכ"ל נתנו אור ירוק לפתיחת שני מקלטים חדשים
 
בדיון הוועדה למיגור הפשיעה שהתקיים ועסק ברצח נשים, השתתפו נציגי משרדי ממשלה שונים מהם נציגת המשרד לביטחון פנים לי פרל, שציינה כי בכל רגע נתון נמצאות ברשימה המשטרתית כ- 1000 נשים ברמת סיכון גבוה, הרשימות שמכילות נשים במצב סיכון ומתנהלות בתחנות המשטרה ברחבי הארץ.

עוד בדיון השתתפו נציגי מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהציגו את הנתונים מדוחות קודמים ונתונים מעודכנים מבין הנתונים:
בשנים 2017–2019 נרצחו בישראל 67 נשים, יותר ממחציתן (54%) ערביות. 23 נשים נרצחו על ידי בני זוגן (34% מכלל הנרצחות), מתוכן 4 (17%) ערביות.
 
יו"ר הוועדה וסגן יו"ר הכנסת חה"כ מנסור עבאס- הרשימה המשותפת פתח את ישיבת הוועדה: "כל פגיעה בנשים היא פגיעה בעולם ומלואו, רצח נשים נמשך, אבל תמיד אנחנו חייבים לצאת לדרך בכדי להכריח את הרשות המבצעת, לפעול בכדי להגן על הנשים. דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עוסק בנתונים מלפני עשור, והיום ישנם עדכונים עבור השנים האחרונות. הגישה שלי היא לא גישה סטטיסטית אלא גישה שמקדשת את החיים וכל נפש".
 
יו"ר הוועדה מתח ביקורת על כך שעוסקים במספר קורבנות, ואמר: "צריכים להפסיק עם מספרי קורבנות ולעסוק בכל מקרה בפני עצמו כל מקרה שכזה אפשר למנוע אותו. שליש ממקרי הרצח מוכרים לרווחה או למוסדותיה. יש הבדל בין מוכר למשטרה לבין הגשת תלונה בפועל הסטטיסטיקה חשובה או לא מספרת את כל הסיפור".

בתום הדיון יו"ר הוועדה סיכם ואמר בתגובה להצגת דיוני צוותי המשטרה במועדים השונים: "בכל זאת יש פספוס, 50% מהנשים הנרצחות ערביות, כנראה שהנוהל המשטרתי לא עובד טוב, למרות כל ההיערכויות והדיונים של המשטרה מפספסים במשטרה והאחוזים הם די גבוהים".

נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עדו אבגר סיכם את המסמך המצביע על הנתונים שהוצגו בדוח, וכמו כן הציג את המידע העדכני בנושא, וכן כמה דגשים ונקודות לדיון ממסמך אחר שנערך לקראת הדיון בוועדה היום:
מבין הנתונים עולה כי:

-בשנים 2017–2019 נרצחו בישראל 67 נשים, יותר ממחציתן (54%) ערביות.
-23 נשים נרצחו על ידי בני זוגן (34% מכלל הנרצחות), מתוכן 4 (17%) ערביות.
-היעדר בסיס נתונים מלא ושקוף, מידע חלקי לגבי מאפייני הנרצחות בנתוני המשטרה, שלא מספקת נתונים מובחנים על האוכלוסייה הערבית או על נשים עולות.

במהלך הדיון השתתפה גם נציגת המשרד לביטחון פנים, ראש חוליית אלימות במשפחה במדור נפגעי עבירה במשטרה- לי פרל, והסבירה את אודות הכלי המשטרתי שמחזיקה בו המשטרה, לניבוי מצבי סיכון: "למשטרה יש כלי להערכת מסוכנות, שהוא כלי שניתן להסתמך עליו במידה מאד גבוה, ובאמצעותו ניתן לנבא מסוכנות, וזה כאשר האישה משתפת פעולה שהיא במצב סיכון."

פרל הוסיפה: "בכל רגע נתון נמצאות ברשימה כ- 1000 נשים ברמה הארצית, רשימות שמכילות נשים במצב סיכון שמתנהלות בתחנות ברחבי הארץ, ומנתונים שבדקנו ישנם כ- 1000 נשים בכל הארץ, הרשימות הללו מתנהלות במשטרה ומפוקחות לפי הנוהל, מדווחות והן במעקב, אנחנו מדווחים אודות המספרים ברגע שמתבקשים."

פרל סיכמה את דבריה ואמרה: "חלק מהנשים יוצאות מהרשימה וחלק יוצאות, הנשים ידועות לרווחה, ומתנהל בעניינן דיונים בפרקי זמן שונים. אנחנו נותנים את הדיווח ואוספים את המידע באופן ידני, ברווחה אולי מכירים פחות את הנתונים, המשטרה היא זאת שמתכללת את הנתונים האלה. המשטרה מוודאת שהדיונים מתקיימים לפי המועדים, אחת לחודש בתחנה, אחת לשלושה חודשים (רבעון) ברמת מפקד תחנה, בחצי שנה ברמת מפקד מרחב, בדיון שנתי ברמת מפקד מחוז שמגיעים אליו כל הגורמים."

נציגת משרד הרווחה- איילה מאיר השתתפה אף היא בדיון והודיעה כי השר והמנכ"ל נתנו אור ירוק לפתיחת שני מקלטים חדשים אחד מהם ישרת את האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, והם כעת הם בשלבי מתקדמים לקראת הסכם הפעלת המקלטים מול עמותות שקיימות ומפעילות מקלטים ומספקות שרות למשרד הרווחה.

איילה מאיר: "יש לנו נציגים במשרדים השונים, אבל בגלל החסמים המשפטיים לא ניתן לקבל מידע מהם, יש לנו נוסח והוא בדרכו להחלטת ממשלה מזה שלוש שנים. יש הרבה אבסורדים במסירת מידע אודות החולים כחלק והדינמיקה מהאלימות במשפחה. ישנם מטופלים בלשכות על ידי עובדים סוציאליים מקצועיים וישנן נשים שבוחרות לא להגיע למקלט.

מאיר סיימה את דבריה ואמרה: "השר והמנכ"ל נתנו אור ירוק לפתיחת שני מקלטים פנינו באמצעות קול קורא לעמותות הקיימות המפעילות את המקלטים, והם ממתינים כעת להסכם התקשרות ולהתחיל את המהלך הזה".

חה"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת), שכיהנה בעבר כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, השתתפה אף היא בדיון אני ודיברה בכעס רב: " אני מדברת בכעס גדול גם על הממשלה וגם על עצמנו, ישנן נשים שנרצחו בזמן קורונה ולא סגרו סומכת עליה. ורק לידיעה המקלט האחרון שנפתח לנשים היה בשנת 2000 לנשים ערביות.
תומא-סלימאן סיימה את דבריה ואמרה: "נשים ערביות נרצחו בזמן האחרון גם על ידי שכירי חרב".

חה"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם): "חלק מהתוכניות לא באמת קיימות כתובות אבל לא קיימות. אנחנו נצטרך לשים את כל הכוח בחברה הערבית. יש להבין שאלימות כלפי נשים מתבטאת בשליטה. אם ניקח את העניין לשפת המעשה יש לכנס דיון משותף לשלוש ועדות, ודיון זה יכול לעשות שינוי רציני כאן בכנסת:
הוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
הוועדה לקידום מעמד האישה.

חנאן מרג'יה, נציגת עמותת נשים: "רק לכ- 40% ממקרי הרצח הוגשו כתבי אישום וכל היתר לא ידוע מה עלה בגורלם, וזה מעיד על כשל מאוד חמור במערכת המשפט. יש לבדוק למה התיקים נסגרים, כל מקרה של רצח אישה יש לראות בו ולטפל בו לגופו. אנחנו מבקשות להקים ועדת חקירה ממשלתית ופרלמנטרית או לבדוק למה נסגרו תיקים, ולא הוגשו כתבי אישום יש לבדוק מה התוכניות לחינוך לשוויון בין מגדרי".​