אישה דרוזית כנראה לא תכהן כשופטת בישראל

לראשונה מפרסמים את המכתב שנשלח ע"י עורך דין שקיב עלי, לשרה איילת שקד בסוגיית מינוי אישה דרוזית לקאדי בבית הדין הדתי הדרוזי.

כב' השרה איילת שקד שרת המשפטים

הנדון: מינוי אישה לקאדי מד'הב בבית הדין הדתי הדרוזי הן מטעמי והן מטעמן של מספר נכבד של נשים דרוזיות, מתכבד לפנות אליך בבקשה זו כדי לשריין מקום לשופטת בת העדה הדרוזית בבית הדין הדתי הדרוזי בו מכהנים נכון לעכשיו שופטים בערכאה הראשונה ושופטים בערכאת הערעור.

לחלופין בכדי להאריך את המועד להגשת מועמדות של נשים לתפקיד. כל זאת מהטעמים המובאים להלן

.1 סעיף 3 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג 1348- קובע את כשירותו של מי שיכול להתמנות קאדי מד'הב בבית הדין הדתי הדרוזי. ובלשון הסעיף א' כשיר להתמנות קאדי מד'הב יהיה כל דרוזי שהוא.

1-בעל ותק של חמש שנים לפחות כאיש דתי דרוזי שיש לו, נגישות לכתבי הדת הדרוזית ולכתבי הפרשנות שלה; אישור להתקיימותו של תנאי זה יינתן בכתב בידי הסאיס המכהן בבית התפילה הדרוזי )חילווה( במקום מושבו של המועמד, להנחת דעתה של ועדת המינויים.

8- בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי, מד'הב במדינת ישראל.

9- בן שלושים שנה לפחות; בעל תואר אקדמי מוכר מאת מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח 1352 , או תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובלבד שהתואר הוכר על ידי משרד החינוך.

5- עמד בהצלחה בבחינות בכתב שקבעה ועדה בוחנת, כמשמעותה בסעיף קטן ב'

.8- אין ספק כי סעיף זה כמו גם יתר סעיפיו של החוק או כל דבר חקיקה אחר, אין בו כדי לפסול מועמדותה של אישה לכהן בתפקיד הנ"ל שעה שתנאי הכשרות הולמים גם אישה וגם גבר כאחד מה גם שזכויות האישה לשוויון בכל התחומים עוגנו בדברי החקיקה כמו חוק שוויון זכויות בעבודה ו חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א 1351- על תיקוניו השונים.

.9 - סעיף 4ג לחוק חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א 1351- משנת 8000 קבע בין היתר כי 4ג. א' בגוף ציבורי ובועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי, יינתן ביטוי הולם בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראה זו
נדרשת העדפת אישה, תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים.

10- על פני שנים רבות ומאז קום המדינה אם לא לפני כן, הדיר הממסד הדתי הדרוזי את הנשים מתפקידי קבלת ההחלטות גם כשהחלטות אלה נוגעות אליהן ישירות. כך למשל אין במועצה הדתית הדרוזית אף אישה על אף שזו מחליטה החלטות רבות בענייני נשים.

פועל יוצא מכך הוא שנשים חששו להתמודד לתפקידים פוליטיים בין אם במסגרת המצומצמת ביותר בתחום הישובים )חברות במועצה המקומית(, ובין אם במסגרות אחרות כמו למשל לתפקידי שפיטה בבתי הדין הדתיים הדרוזים, שעה שמאז חקיקת חוק זה כיהנו בו רק גברים תוך יצירת טאבו גברי על בית הדין.

מאז כינונו של בית הדין בשנת 1348 התדיינו בו מאות זוגות וניתנו בו אלפי החלטות הנוגעות גם לגברים וגם לנשים כאחד, הן בנושא הנישואין והגירושין והן בנושאי הרכוש, המזונות ומשמורת קטינים..2 לפני יותר מעשר שנים הייתה לי הזכות להגיש עתירה לבג"צ כנגד בית הדין הדתי הדרוזי כנגד בית הדין שנטל לעצמו סמכויות לא לו, שכן על פני עשרות החלטות פסק בית הדין בענייני הרכוש של בני הזוג אף ללא הסכמתם. בית המשפט הגבוה לצדק בהרכב של חמישה שופטים קבעו פה אחד כי בית הדין הדתי מוסמך לדון אך ורק בענייני נישואין וגירושין, ואילו בכל הנוגע לשאר נושאי המעמד האישי כמו מזונות, רכוש, ומשמורת ילדים, נעדר בית הדין סמכות לדון בנושאים אלה אלא בהסכמת בעלי הדין. )בג"צ 1700033 בדר מרעי נבאל נ' מרעי .) נזיה. ניתן ביום 0.0.00 .2 פסק דין זה אומנם פתח בפני נשים רבות את שעריו של בית המשפט לענייני משפחה, הגם שאפשרות זו הייתה קיימת ככל שבני הזוג לא היו נזקקים להליך הגירושין בבית הדין, אך פתיחה זו אין די בה שעה שממילא נותר בית הדין בעל הסמכות הייחודית לדון בענייני הנישואין והגירושין, ולבני הזוג אין כל אופציה אחרת

כאן המקום להזכיר לכב' כי עפ"י הדין האישי הדרוזי מוסמך בית הדין הדתי הדרוזי לפסוק לא רק בענייני הפירוד והנפקת תעודת גירושין, אלא גם שמוסמך הוא להעניק סעד של עוגמת נפש שיכול להגיע לעיתים למאות אלפי שקלים.

בית הדין מוסמך לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש כנגד בן הזוג האשם בגירושין. משום כך ומטבע הדברים חייב בית הדין לשמוע ראיות בכדי להחליט בדבר מידת האשם של בן זוג זה או אחר יתרה מזו ושעה שבית הדין גם פוסק בשאר העניינים בנוסף לנישואין וגירושין, הרי גם אז הוא צריך לשמוע עדים ולהחליט בדבר חלוקת הרכוש ו/או גובה המזונות ו/או הסדרי הראייה של הילדים.

כן ועל פי הדין האישי של העדה הדרוזית חייב בית הדין, בטרם הכרעה בכל עניין ועניין, למנות מגשר או מגשרים מטעם הצדדים שתפקידם לנסות ולמצוא פתרון חוץ משפטי בין אם לכאן ובין אם לכאן. מגשרים אלה המתמנים ע"י בית הדין היו מאז ומתמיד גברים ו/או שיח'ים העושים זאת לשם שמיים.

מעולם לא מינה בית הדין לתפקידי גישור שכאלה אישה בין אם דתייה ובין אם לאו. זאת משום שהדבר לא נהוג מה גם שהממסד הדתי עליו נמנים אותם קאדים, הדירו את הנשים מכל מסגרת או תפקיד שיש בו כדי להשפיע קבלת ההחלטות.

עפ"י הנתונים שהגיעו לידינו, מתמודד בית הדין עם כ 100- תיקי אישות בשנה ותיקים אלה נוגעים לא רק לנישואין וגירושין, אלא לכל עניין הנתון לסמכותו. סמכות בית הדין מעוגנת בסעיפים 0 ו 5- לחוק בזו הלשון .4 ענייני נישואין וגירושין של דרוזים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה,

יהיו בשיפוטו הייחודי של בית הדין; כן יהיו בשיפוטו הייחודי ענינים הנוגעים ליצירתו או להנהלתו הפנימית של הקדש דתי שנוסד בפני בית דין על פי הדין הדרוזי או של הקדש דרוזי שנוסד לפני תחילת חוק זה לפי מנהג דרוזי שלא בפני בית דין דתי או בית משפט.

בענייני המעמד האישי של דרוזים כמפורט בסעיף 50 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 0177-0142 , או בפקודת הירושה, אשר בהם אין לבית דין שיפוט ייחודי לפי סעיף 4, יהא לבית הדין שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך.

העדה הדרוזית מונה בישראל כ 194,000- נפשות המתגוררים ב 88- כפרים כאשר 8 כפרים בכרמל ו 80- כפרים בגליל.

מאז קום המדינה השתלבה העדה הדרוזית בחיי המדינה בכל עניין ועניין. תמצאי בה מפקדים בכירים בצה"ל, אנשי מפתח בשירות המדינה, רופאות , מהנדסות, מחנכות,

דירקטוריות בחברות הממשלתיות, כמו חברת החשמל, רשות שדות התעופה, ובזק . תמצאי בה גם מספר נכבד מאוד של סטודנטיות בכל המקצועות ובכל האוניברסיטאות, וכו' וכו'.

מה שלא היה מקובל בעבר לגבי נשים, מקובל היום ביתר שאת. תמצאי כמעט כי הנשים הדרוזיות לא רק שהשתלבו היטב בחיי החברה הישראלית, אלא שמתברר על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בעוד ששני שליש מהנשים מגיעות לאקדמיה, הרי שאחוז הגברים עומד על שליש אחד בלבד.

יחד עם זאת ועם כל ההשתלבות הזו המתבטאת בהוכחת כישורים העולים לא אחת על הכישורים של הגברים בין אם דתיים ובין אם לאו, הרי שבית הדין הדתי הדרוזי נותר בבחינת טאבו המדיר את רגליהן של הנשים מכס השפיטה על אף שבית דין זה דן יום ביומו בעניינים הנוגעים לנשים עצמם.

פועל יוצא מכך הוא שהשקפת העולם הנשית לא מוצאת את ביטויה בתוך פסיקותיו של בית הדין הדתי הדרוזי. ונשים רבות לא מצליחות למצוא בו אוזן שיכולה להזדהות עם הפן הנשי ו/או אוזן שיכולה להבין את ייחודיות הפן הנשי כך שפסיקותיו יש בהן לא אחת כדי לקפח את הנשים או לכל הפחות שלא לעשות עימן צדק.

.80 השוויון המגדרי הוא צו השעה בימינו והגיעה העת שמדינת ישראל תפעל לתיקון עוול הנעשה לנשים הדרוזיות שנים על גבי שנים, זאת על אף שהנשים הן הן אותן האמהות שגידלו את מיטב החיילים והלוחמים.

.81 ידוע לי כי הוועדה לבחירת קאדים אמורה להתכנס בשבועות הקרובים. ככל שוועדה נכבדה זו תבחר קאדים שהם רק גברים, הרי שברור כי ייסתם הגולל אחר בחירת אישה לתפקיד האמור לשני העשורים הבאים.

.88 לאחרונה עשתה כב' היסטוריה עת בחרת יחד עם חברי הוועדה באישה מוסלמית לתפקיד שופטת )קאדית( בבית הדין השרעי של העדה המוסלמית. לבחירה זו ניכרת משמעות היסטורית שמעולם לא נעשתה אפילו במדינות המוסלמיות. מדובר במהפכה תודעתית אצל הציבור המוסלמי וללא כל ספק מדובר בבחירה מבורכת בכל קנה מידה.

אני סבור, כמו גם סבורות הנשים הרבות שאני כותב בשמן, כי הגיעה העת שהעדה הדרוזית תזכה לראות אישה דרוזית בתפקיד קאדי בבית הדין הדתי הדרוזי, על אף שאני צופה כי הממסד הדתי יתנגד לעניין זה, ואין לי כל ספק כי התנגדות זו לא רק שאיננה מבוססת על הדת או על הדין האישי, אלא שמקורה בשיקולים זרים, וככל הנראה בכדי להביא לבחירת מקורבים לצלחת הדתית.

 אין ספק כי השיקולים שהנחו את כב' לבחור בקאדי מוסלמית, יפים גם כלפי הנשים הדרוזיות אף ביתר שאת, שעה שמן הראוי לעשות צדק עם אותן אימהות אשר כאמור גידלו, מגדלות, וימשיכו לגדל דור שלם של בנים, מלח הארץ, חיילים לעתיד ומפקדים בכל זרועות הביטחון.

ככל הידוע לי ועקב הטאבו שהממסד הדתי הטמיע בבית הדין, לא העזו נשים רבות מוכשרות מאוד להגיש את מועמדותן לתפקיד קאדי בבית הדין.

משום כך סבור אני כי מן הראוי כי כב' תשריין כבר עתה מקום לאישה דרוזית לתפקיד האמור, ואין לי כל ספק כי ככל שהדבר אכן ייוודע ברבים יוגשו מועמדויות ע"י נשים רבות הרואות בעצמן מוכשרות ומתאימות לתפקיד. ומידיעתי האישית אני יכול לומר לכב' שרבות הן כאלה. לחלופין ראוי לשקול גם את האפשרות של הארכת המועד להגשת מועמדויות של נשים. כך שבישיבה הקרובה של ועדת המינויים, תיבחר אישה לתפקיד.

.81 כולי תקווה כי מכתבנו זה יזכה להיענות ולאוזן קשובה ואמתין לתשובת כב' העניינית תוך זמן סביר ובכל מקרה עוד טרם התכנסות וועדת המינויים. זאת בכדי לאפשר נקיטת צעדים מתחייבים לשם מימוש החזון נשוא מכתבנו זה.

שקיב עלי, עו"ד