סגן אלוף והיב פארס ממגנים כפרים בצפון

 

סא"ל והיב פארס, תושב חורפיש, נשוי פלוס שלושה, התגייס לגדוד חרב ועשה שורת תפקידים, ב 2004 עבר לפיקוד העורף, מאחר ועלה צורך להקים יחידות חילוץ בפיקוד העורף, והקים את חטיבת החילוץ וההצלה הראשונה בפיקוד, אחרי שנתיים זה הפך לגדוד והיום זה הפך לחטיבה שכוללת מספר גדודי חילוץ, פארס כיהן כסגן מפקד החטיבה ומשם לענף פרויקטים בפיקוד העורף, שמוביל פרויקטים מורכבים, לפני שבוע ימים פארס יצא לאזרחות אחרי 24 שנים.

סא"ל והיב פארס: "כשאתה מגיע מהמערך הלוחם לפיקוד העורף ומבין את האיום ואת הצורך שהאזרח צריך להיות ממוגן, אין יותר טוב מלהיות מפקד ענף פרויקטים, כדי להוביל פרויקטים למען מיגון האזרחים".

סגן אלוף והיב פארס כיהן שלוש שנים בתפקיד ראש ענף פרויקטים בפיקוד העורף, בענף המיגון שרוב התעסוקה שלו הייתה במיגון בתי ספר בעוטף עזה.

סא"ל והיב פארס: "אנחנו הזרוע הביצועית בפיקוד העורף, מבצעים פרוייקטי מיגון שהממשלה מחליטה לבצע, בתקופה האחרונה שיפצנו 800 מקלטים באזור הצפון, תכננו וביצענו מיגון ב 40 בתי ספר בצפון. מקלטים קיימים משנות השבעים והשמונים, שזה נמצא באחריות הרשויות המקומיות".

"אנחנו בפיקוד העורף יחד עם משרד הפנים דאגנו לשפץ את המקלטים הלא מתוחזקים בצפון. בתקופה האחרונה הצלחנו לשפץ מקלטים לאורך קו הגבול הצפוני, בנוסף בנינו מקלטים ברשויות ערביות הקרובות לגבול, כמו מעיליא פסוטה גוש חלב, וכפרי הדרוזים, ברמת הגולן, בפרויקט הזה הושקעו מיליונים".

 

 

סא"ל והיב פארס: "פיקוד העורף היום נמצא בשיתוף פעולה מלא עם כל הרשויות המקומיות, הרשויות מבצעות פעילויות כדי להיות מוכנות לחירום, ברשויות הובלנו פרויקט ענק שנקרא "תר"ש רשויות" שכולל כל הישובים בארץ, שבו פיקוד העורף מכין את הרשויות לחירום, ולהכנת חמ"ל רשותי, מרכז הפעלה, כך שהרשות מוכנה לחירום וגם האזרח נמצא עם מודעות גבוהה לנושא".

סא"ל והיב פארס: "בפיקוד העורף מעבירים את ההנחיות באמצעי המדיה השונים, האזרחים מצייתים להנחיות, פיקוד העורף מפעיל התראות עם לוחות זמנים שמאפשרים הפעלת אזעקה בכל גזרה מאוימת".

"יש שיתוף פעולה בין פיקוד העורף למשרד הפנים, והרשויות המקומיות, משרד החינוך, משרד האנרגיה, משרד האוצר, יש שיתוף פעולה עם כל משרדי הממשלה, במטרה להכין את האזרח לחירום".

סא"ל והיב פארס: "יש פערי מיגון בין ישובים, כתוצאה מבניה ישנה, חוק בניית ממ"ד התחיל ב 1992 וכל מי שבנה לפני 1992 יש לו בעיה, מאחר ולא היה ממ"ד בכל בית, בכפרים בהם יש בניה בלתי חוקית ויש את גלעין הכפר הישן שאין בו מרחב לבנות, פיקוד העורף הציג תכנית איך ניתן לצמצם את פערי המיגון בכפרים בצפון עד 40 ק"מ מהגבול, התכנית אושרה בקבינט ומשם התחיל פרויקט המיגון בכפרים".

סא"ל והיב פארס: "פרויקט ממ"ד לכל בית שנמצא בתכנית הזו שאושרה, יחד עם משרדי הממשלה השונים התחלנו בהליך כירורגי של שיפוץ, בנייה ויצירת מרחבים ייעודיים, שהיעד הוא שלכל אזרח, בכל יישוב, יהיה ממ"ד, פיקוד העורף כבר ערוך ומוכן עם חברות בניה לבצע את הפרויקט הזה, לגבי הכפרים בכל המקומות שלא ניתן להוסיף ממ"דים, יש תכניות במדור פיתוח בענף הנדסה, שפיתח שיפורי מיגון שניתן להוסיף לתוך הבית ושנותן אפקט של ממ"ד רגיל".

סא"ל והיב פארס: "התפקיד מאוד מאתגר ואתה מוביל תכניות מול משרדי ממשלה שונים, יש אתגרים בכל תהליך התכנון וההיתרים,  התקציבים, עולם הפרויקטים מאוד מעניין זה מתחיל מרעיון שאתה מציג ועד להסכמה ומימון, כל התהליך הוא ארוך, ואז מגיע ההליך הביצועי שהוא גם כן מעניין".

 

 

סא"ל והיב פארס: "לענף פרויקטים בפיקוד העורף יש שיתוף פעולה עם אגף ההנדסה והבינוי של משרד הביטחון, בדרך כלל יש חברות שזוכות במכרזים ואנחנו נותנים להם הנחיות תכנון, לכל פרויקט יש מנהל פרויקט שהוא החוליה המקשרת בין הרשות המקומית, המשרד הממשלתי וחברת התכנון עד שהתכנון יהיה מקובל על כולם, וזה גם הנוהל לגבי הקבלנים, שמבצעים את העבודה.

"רשות מקומית חזקה שרוצה להוביל את פרויקט המיגון בעצמה אנחנו מעבירים לה תקציב".

סא"ל והיב פארס: "התכנית שלי לעתיד לנוח ולטפל במשפחה, אחר כך יש לי שני דברים על הפרק, אני מתכוון לפעילות חברתית עם הנוער, בעיקר הכוונת נוער והכנתו לשירות צבאי ולהראות להם את מסלולי העתודה הקיימים, והדבר השני זה עולם הפרויקטים שכנראה אני אמשיך להיות בתחום הזה".