עלייה חדה בעבירות מין כלפי ילדים

מהשנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל 2017" של המועצה לשלום הילד עולה כי בישראל חיים 2,851,911 ילדים 

על פי הדו"ח, מאז 1970 מספר הילדים בישראל גדל ביותר מפי שניים, אך בעוד שבשנת 1970 אוכלוסיית הילדים היוותה 39% מכלל אוכלוסיית ישראל, בשנת 2016 שיעורם ירד ל-33%.

מספר הילדים הממוצע במשפחה עומד על 2.4. ב-2016 נרשמו בישראל 1,156,952 משפחות עם ילדים. 9% מכלל הילדים חיו במשפחות חד-הוריות, לעומת 7% בשנת 1995.

ערות וצעירות שמתחתנות עד גיל 19 מנו 7.5% מכלל הנישאים בישראל – שיעור גבוה מאוד בהשוואה לרוב המדינות המערביות. חלקם של ילדים עד גיל 17 באוכלוסיה הוא הגבוה ביותר בהשוואה למדינות המערב ועומד על 32.6%.

יותר מ-77% מהילדים בין גיל 7 ל-17 דיווחו שנפגעו מעלבון ברשת. 34% נתקלו שלא במתכוון בתוכן פורנוגרפי. יותר ממחצית מבני הנוער בגיל 17-13 שומרים בטלפון הנייד שלהם תמונות מביכות או אינטימיות.

87% מהילדים בגיל 17-7 גולשים באינטרנט שעתיים ומעלה ביום. 90% מבני הנוער בגיל 17-13 פעילים בוואטסאפ, 75% בפייסבוק, 61% באינסטגרם וכמחצית מהנוער בסנאפצ'ט. 56% משתמשים באימוג'ים כמעט בכל הודעה.

מתוך 40 מדינות שנבדקו - ישראל נמצאת במקום השני במדד אחוז התלמידים הצופים בטלוויזיה ארבע שעות ביום או יותר ותלמידי ישראל נמצאים במקום אחד לפני האחרון במדד אחוז התלמידים שעסקו בפעילות גופנית. 18% מתלמידי כיתות א' ו-30% מתלמידי כיתה ז' סבלו ממשקל עודף ומהשמנה. 2% מתלמידי כיתות א' ו-4% מתלמידי כיתות ז' סובלים מתת משקל.

אחוז התלמידים הישראלים שאוכלים ירקות ופירות יותר מפעם אחת ביום הוא הגבוה מבין 40 המדינות שנבדקו.

6.7% מהתלמידים הישראלים בגיל 15 עישנו סמים לפחות פעם אחת בחייהם - לעומת 26.8% מהתלמידים מצרפת, וכ-20% משוויץ, אנגליה וספרד. 8.6% מהתלמידים בישראל בני 15-11 השתכרו לפחות פעם אחת בחייהם - האחוז הנמוך ביותר מבין 40 המדינות שנבדקו למעט מדינה אחת.

שיעורם של קטינים בעלי תיקים פליליים במשפחות שבהן ההורים אינם נשואים גבוה כמעט פי שלוש מאשר במשפחות של הורים נשואים - 23 לאלף לעומת 8.4 לאלף בהתאמה. לשני שלישים מהקטינים בגילאים 18-12 עם תיקים פליליים יש שני הורים ללא כל הרשעה.

גדילה בניסיונות התאבדות: 773 ילדים ובני נוער הגיעו בשנת 2016 לחדרי מיון לאחר ניסיון התאבדות. מתוכם 608 בנות שניסו להתאבד - כמעט פי 4 יותר ממספר הבנים. 40% מהקטינים שניסו להתאבד במהלך 2016 היו מתחת לגיל 14, ושיעור הקטינים עד גיל 14 מכלל הקטינים שניסו להתאבד גדל בעשור האחרון בכ-40%.

מאז 2006 ועד 2016 גדל מספרם של התיקים שנפתחו בגין פגיעה בקטינים מ-14,513 ל-17,445. 57% מהתיקים שנפתחו בגין עבירות נגד ילדים בתוך המשפחה נסגרו, כמו גם 81% מהתיקים שנפתחו בגין עבירות כנגד ילדים מחוץ למשפחה.

מספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים גדל מאז 2011 ועד ל-2016, מ-2,003 ל-2,514. 15% מכלל התיקים שנפתחו בשנת 2016 בגין עבירות מין כלפי קטינים היו בגין הטרדה מינית, לעומת 4% בשנת 2006 - להערכת מחברי הדו"ח הדבר קשור לעבירות ברשת.

בתחילת 2016 היו מוכרים לשירותי הרווחה 438,963 ילדים, המהווים כ-15% מכלל הילדים בישראל. מדובר על עלייה של 55% מאז שנת 2000. 72% מהילדים בסיכון נפגעו בידי אחראי מתוך המשפחה. סיבות הדיווח השכיחות ביותר היו הזנחה, התעללות פיזית והתעללות מינית.

31.2% מהילדים בישראל, שהם 881,369 נפשות, חיים מתחת לקו העוני. 58.7% מהילדים החרדים ו-62% מהילדים הערבים עניים. מאז שנת 2000 בולטת מאוד השחיקה ביכולתם של תשלומי ההעברה והמיסים לצמצם את ממדי העוני. כך, בשנת 2016 רק 11% מכלל הילדים העניים נחלצו מהעוני תודות לתשלומי ההעברה, לעומת 29% בשנת 2000.

ילדי ישראל נמצאים בקצה העליון של מדרג העוני מבין המדינות שנמדדו על ידי ה-OECD. בשנת 2015 34.5% מהילדים בישראל היו מצויים ב בסיכון לעוני - אחוז גבוה בהרבה מבכל המדינות שנבדקו וכפול מהממוצע במדינות ה-OECD.

בשנת הלימודים האחרונה רק 23% מהילדים עד גיל שלוש שהו במסגרות חינוך לגיל הרך המפוקחות על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. 77% שהו במסגרות פרטיות שאינן מפוקחות או בבית.

הנתונים נאספו משלל מקורות, כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, המשטרה, משרד החינוך, משרד הבריאות, איגוד האינטרנט הישראלי ועוד.

דברי נשיא המדינה ראובן ריבלין: "בכל שנה אני שמח לקבל מכם את השנתון. ובכל שנה אני מייחל ומתפלל שבשנתון הבא נגלה ירידה במספר הילדים העניים,הנמצאים בסיכון. קשה מאד לגלות שהתמונה עגומה. והנתונים קשים. כמעט כל ילד שלישי בישראל חי מתחת לקו העוני. שניים מכול שלושה ילדים חרדים ושניים מכול שלושה ילדים ערבים ,חיים מתחת לקו העוני.

הביקורות על אופן חישוב קו העוני,מוכרות לי. אכן מדובר בעוני יחסי,שאופן החישוב שלו,שנוי במחלוקת. ועדיין במספרים גדולים כאלה,יש גם הרבה עניים ממש. יותר מידי.

ילד עני הוא ילד שהולך לישון רעב. הוא ילד שבא בלי כריך לבית הספר. הוא ילד שמתקשה להתרכז בלימודים. הוא בסיכון.
הוא נער שיוצא לעבודה כדי לסייע בפרנסת המשפחה, ומבוגר –שמתקשה לצאת מ'מעגל העוני'. לא משנה מה דתו ולאיזה מגזר הוא שייך.

מכובדי. יש לנו ילדים נפלאים. יש לנו נוער מצוין. נבון, חכם. הישגי. (יש לנו כמובן גאווה מהעלייה המשמעותית באחוז  הזכאים לבגרות).
הילדים האלה, הנוער הזה – פגיע וזקוק להגנה. 

אתם, אנשי המועצה, יצרתם את הדו"ח החשוב הזה. התפקיד שלנו –עכשיו –הוא לעשות. לעשות יותר למען עתיד ילדינו.
להקצות יותר משאבים בכסף ובכוח אדם לטיפול במי שמהווים יותר משליש מאוכלוסיית מדינת ישראל.
 להכיר אותם יותר, ולהגן עליהם יותר, בכל הזירות, בבית,במוסדות החינוך, ברחוב, וברשת."

התייחסות מנכ"לית המועצה לשלום הילד עו"ד ורד וינדמן  לממצאי השנתון: "נתוני שנתון 2017 על מצב הילדים בישראל צריכים להדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות בישראל, שלא עושים די עבור הילדים שהם הקבוצה הפגיעה ביותר בחברה. בעוד שרבות מהמצוקות מעמיקות, הפתרונות והמענים הציבוריים בבריאות, בחינוך וברווחה, נשחקים. נתוני השנתון חייבים להוות קריאת השכמה לקובעי המדיניות. אם לא נתעורר, כולנו, אנו עלולים לגלות שזה יהיה מאוחר מדי בעבור היקרים לנו מכל.

בהקשרים רבים מידי אנחנו מזהים מגמה של הרעה במצבם של הילדים או לכל הפחות עמידה במקום. כך בנתוני שיעורי העוני הבלתי מתקבלים על הדעת שאינם משתנים לאורך השנים האחרונות, כך בשיעורים הגדלים של ילדים בסיכון וילדים נפגעי עבירות מין, כך בחוסר השוויון ההולך וגדל בין קבוצות ילדים שונות. בעוד שכל הנתונים והמחקרים מעידים על חשיבות ההשקעה בגיל הרך, במובנים רבים זהו עדיין התחום המוזנח ביותר. כך למשל, רובם המכריע של הילדים הצעירים עדיין נמצאים במסגרות ללא רישוי, פיקוח או אמות מידה מחייבות שיבטיחו את שלומם, רווחתם וחינוכם המיטבי.

לא רק שהמצוקות מעמיקות ומתרחבות, אלא שנראה שהן מתחילות בגילאים צעירים יותר. הילדות הולכת ומתקצרת כתוצאה מההיחשפות הגוברת של הילדים הצעירים לתכנים לא מותאמי גיל ומהפער הגדל בין ההתפתחות הפיזית המואצת לבין התפתחות הבגרות הנפשית. כך למשל, שיעור הקטינים עד גיל 14 מכלל הקטינים שניסו להתאבד גדל בעשור האחרון בשיעור של כ- 40%. מצב דברים זה מחייב התגייסות מערכתית והתייחסות שונה מזו שאנחנו מורגלים לה כיום.

הילדים בישראל חייבים לעבור לראש סדר העדיפויות הלאומי. הנתונים העולים מהשנתון מצביעים על כך שזהו לא המצב היום. כל עוד כלל ילדי ישראל והילדים בסיכון ובמצוקה בפרט, נותרים בתחתית סדר העדיפות או בצילו של הזרקור הציבורי, לא נוכל להבטיח להם עתיד טוב יותר, ותהיה זו בכיה לדורות".