היד הקלה של צעירים דרוזים על נפשם

לאחרונה אנו עדים למקרים רבים של אובדנות בקרב צעירים בעדה הדרוזית, כשאדם מתאבד בחברה הדרוזית מתחילה חרושת שמועות, ואף גוף לא טורח לבדוק מה הביא את אותו אדם לשים קץ לחייו.

החברה מגנה התאבדות וזה קיים ברוב הדתות, המשפחות שאיבדו צעירים בצורה הזו סובלים מלחץ אדיר של שאלות ובירורים מהחברה ומתקשים לחזור לשגרה, בפועל הם הופכים לקורבנות ומרגישים שכל עיני החברה נשואות אליהם, לתת תשובות למה שקרה, במקרים רבים אין למשפחות תשובות כי אותו אדם שהתאבד לא הצהיר בפניהם על כוונותיו לשים קץ לחייו.

במערכת פורטל הכרמל עלתה ולא פעם סוגיית האובדנות בכללי ובכפרי הדרוזים בכלל, מתוך כוונה להעלות את המודעות ולנסות למצוא פתרונות להילחם בתופעה ולמגרה.

יש לציין כי  אנשים שנתונים במצוקה רגשית קשה משדרים בדרך כלל אותות לסביבה הקרובה במטרה להקל על הסבל שלהם. מחקרים מראים כי בערך  80% מן האנשים שהתאבדו שדרו רמזים על כוונתם לסביבה הקרובה. אותות אלה יכולים להתבטא באמירות ישירות על הרצון להתאבד, למות, להיעלם או להפסיק לגמרי את הסבל.

על אף קיומם של שדרים אלה, הסביבה הקרובה מתקשה במקרים רבים לקלוט אותם ולתת להם את הפרשנות הנכונה כרמזים על התאבדות.

בגלל הקושי הרגשי לעכל את האפשרות שאדם כל כך קרוב ואהוב נתון במשבר קשה, קשה מאד להורים לקלוט את מלוא המשמעות של מצוקה אובדנית אצל הילדה האהובה שלהם, במצב זה פועל תהליך לא מודע של הכחשה, אשר מונע  מההורה לקלוט את האיום האמיתי שטמון ברמזים שמשדרת הנערה.

התאבדות מבוצעת ברוב המכריע של המקרים מתוך מצב נפשי של דיכאון. הדיכאון מתבטא באובדן של שמחת חיים, תחושה של חוסר טעם, פגיעה בערך העצמי ואובדן של אנרגיות לפעולה. יחד עם זאת, רוב האנשים הסובלים מדיכאון אינם מתאבדים, ולכן יש חשיבות להכיר את הסימנים הספציפיים , אשר מהווים "נורות אדומות" וקיומם מגביר את הסיכון לביצוע ההתאבדות. סימנים אלה הם: אמירה מפורשת לגבי הכוונה להתאבד, ציון מפורט של תכנית ההתאבדות, הכולל מקום, זמן ושיטת ההתאבדות; פעולת פרידה שהאדם מבצע, כמו כתיבת צוואה, חלוקת רכוש ושיחות פרידה; ניסיונות התאבדות קודמים; מיעוט מקורות של תמיכה חברתית.

בקרב צעירים ניסיונות התאבדות נחשבים לתופעה של גיל ההתבגרות בעיקר, נשים מנסות להתאבד יותר מאשר גברים, גברים לעומת זאת מתאבדים יותר מנשים.

נתונים מישראל שנאספו במשך 6 שנים מצביעים כל כך שכ-13% מניסיונות ההתאבדות שהסתיימו בהגעה למיון. היחס בין המגדרים משתנה בהתאם לקבוצת הגיל. עד גיל 14 יש הרבה יותר ניסיונות חוזרים של בנות מאשר בנים. בקבוצת הגיל 15–24 אין הבדלים בין המגדרים מבחינת ניסיונות ההתאבדות החוזרים. בקבוצת הגיל 25 ומעלה בנים הם אלה שמבצעים יותר ניסיונות חוזרים מאשר בנות

המוסלמים מתאבדים פחות מאשר נוצרים ודרוזים. קבוצת הגיל בה שיעור ההתאבדות הוא הגבוה ביותר היא 15–24, לעומת 75+ אצל היהודים בישראל. כשליש ממקרי ההתאבדות בקרב קבוצה זו היא של בני נוער. כמו כן בשנים האחרונות יש עליה בשיעור השימוש בנשק חם כאמצעי התאבדות. כשמדובר בניסיונות התאבדות, אצל ערבים יותר מאשר אצל יהודים, פגיעה עצמית מהווה רצון לקרוא לעזרה יותר מאשר רצון למות.

 בשנים האחרונות היו מקרים רבים של אובדנות בקרב צעירים והרבה ניסיונות התאבדות לא הסתיימו במוות, בישראל כשליש מניסיונות ההתאבדות היו בקרב צעירים עד גיל 21, 35% מניסיונות הגברים ו-37% מניסיונות הנשים.

מהתחקירים שערכנו בלטה לעיין סוגיית המשבר התפקודי בכל הרמות, דבר שגרם לכך ששיעור המקרים האובדניים לא ירד.

משרד הבריאות מציג מידע מעודכן על היקף האובדנות בישראל, הכולל מידע על מספר ושיעור התאבדויות בעשור האחרון עד לשנת 2014 וניסיונות ההתאבדות בשנים 2000-2016.

המטרה, להציג מגמות ולהצביע על קבוצות האוכלוסייה בסיכון, במטרה לצמצם ככל האפשר את היקף התופעה.

מהממצאים עולה כי בשנת 2014 היו 382 התאבדויות, 294 גברים ו-88 נשים.
שיעור ההתאבדות ירד בקרב גברים בעשור האחרון, במיוחד נרשמה ירידה משנת 2011.
בקרב בני נוער בגיל 15-24 נרשמה ירידה בשיעור האובדנות משנת 2006. 
בממוצע השנים 2012-2014 השיעור ירד בקרב בנים בגיל 15-18 ב-63%, בגיל 19-21 ב-65% ובגיל 22-24 ב-38% בהשוואה לשנים 2000-2002.

שיעור ההתאבדות הגבוה ביותר בקרב שני המגדרים נרשם בגיל 75 ומעלה. 
שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל ליהודים ואחרים גבוה פי 2.4 בהשוואה לערבים בממוצע השנים 2012-2014. כשני שליש (66%) מההתאבדויות הערבים היו עד גיל 45 לעומת 44% בקרב יהודים ואחרים. השיעור יציב בקרב ערבים לעומת ירידה אצל יהודים ואחרים.

שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל של עולי בריה"מ לשעבר גבוה פי שניים מיהודים ואחרים ללא עולים ויציב יחסית. בקרב עולי אתיופיה השיעור גבוה פי ארבעה בשנים האחרונות.

שיעור ההתאבדות בקרב נשואים נמוך יותר משיעור הגרושים והרווקים. כשליש מכלל הגברים הגרושים שהתאבדו היו אבות לילדים עד גיל 18, אחוז יציב בשנים 2010-2014.

שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל ירד בממוצע השנים 2012-2014 ב-30% במחוז צפון, 
ב-17% במחוז תל אביב וב-15% במחוזות חיפה ומרכז, בהשוואה לשנים 2009-2011.
שיעור ניסיונות ההתאבדות המתוקנן לגיל יציב יחסית בשנים 2011-2016.

כשליש מניסיונות ההתאבדות היו בקרב צעירים עד גיל 21, 35% מניסיונות הגברים ו-37% מניסיונות הנשים.

שיעור ניסיונות ההתאבדות המתוקנן לגיל הגבוה ביותר נמצא בקרב נשים ערביות, אך ירד בשנים האחרונות בהשוואה לשיעור הגבוה שנרשם בשנת 2011, בשנת 2016 השיעור דומה לשיעור בקרב יהודיות ואחרות.

היחידה למניעת אובדנות בראשותה של עו"ד שושי אייזנברג-הרץ, החלה פעילותה במהלך 2014-2015. תפקידה של היחידה הוא יישום מתווה התוכנית הלאומית למניעת התאבדות, כפי שהובא בהחלטת הממשלה מס' 1091 מיום 22.12.13 . בהתאם לכך, עד כה היחידה יצרה תשתיות רבות ליישום התוכנית ברמה הארצית, לרבות שיתופי פעולה עם ארגונים רבים ומשרדי ממשלה והחלה הטמעה בפועל בלמעלה מ 50 יישובים . 
 
במסגרת הפעילות: הוכשרו למעלה מ 10,000 איש ברשויות וארגונים שונים (ביניהם: רופאים, מורים, עו"ס ובעלי תפקידים שונים) כ"שומרי סף" אשר יוכלו לזהות אדם בסיכון אובדני, לייצר עימו שיח רגיש ומתאים, לתת לו סיוע ראשוני ולסייע לו להגיע לטיפול. 
בנוסף, צוות היחידה יצר ביחד עם הרשויות המקומיות למעלה מ -  70 רצפים טיפולים אשר מטרתם שמירה וסיוע לאדם בסיכון אובדני במטרה להנגיש לו טיפול מותאם.

במסגרת יצירת מעני תמיכה חירומיים נפשיים 24X7 , התוכנית הלאומית תומכת בשירות של "קווים חמים" המסייעים למענה לאוכלוסיות בסיכון ומצוקה נפשית ואובדנות אשר פונות לקבלת סיוע בטלפון ובאינטרנט וכן לאיתורם ברשת, כגון עמותות ער"ן וסה"ר. בנוסף, נערך תהליך אפיון ובנייה של מענה ראשוני מסוגו בשיתוף פעולה עם מד"א המעניק שירות מענה חירומי נפשי. מענה זה יאפשר לאנשים לקבל סיוע ראשוני נפשי בשטח ולסייע לשמירה על הרצף הטיפולי לטובת האדם אשר במצוקה נפשית וסיכון אובדני.

כמו כן נערך שיתוף פעולה עם יחידת המאו"ר במשרד לבטחון פנים הכוללת מערך לאומי למניעת אלימות ופשיעה נגד ילדים ונוער ברשת.

מהלך נוסף של היחידה הוא הסברה אשר כוללת הצגה ייעודית למניעת אובדנות בקרב בני העדה האתיופית, המהווים קבוצת סיכון לאובדנות ובהמשך שלבי ההטמעה של התוכנית, ייושם קמפיין הסברה ארצי להעלאת מודעות הציבור. 
במסגרת מהלכי טיוב נתונים ואפידמיולוגיה באמצעות המרכז לבקרת מחלות, במשרד הבריאות, נאסף מידע על היקף תופעת האובדנות ומגמותיה. מטרת המהלך היא שיפור דיווח חסר הקיים בנתוני האובדנות בישראל. בהתאם לכך, בשנים האחרונות, נבדקו עשרות אלפי תיקי פטירה ומתוכם אותרו אלפי תיקים בחשד לאובדנות.

במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הבריאות ומשרד הרווחה, ניתן סיוע  וטיפול (פרטני וקבוצתי) לבני משפחות שיקיריהן התאבדו . כיום משרד הרווחה מפעיל 2 מרכזי תמיכה ובחודשים הקרובים צפויים להיפתח  8 מרכזי סיוע נוספים  ברחבי הארץ.

במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הבריאות ומשרד החינוך נערכים מהלכי מניעת אובדנות במערכת החינוך, ביניהם: הכשרת אלפי שומרי סף , הכשרת מאות פסיכולוגים חינוכים המקיימים הערכות סיכון וטיפולים במאות בני נוער בסיכון אובדני. החל יישומה של תוכנית חוסן בחלק מביה"ס ונבדקות תכניות ייעודיות נוספות בנושא מניעת אובדנות המותאמות לנוער.