רק 10% מדפי השירותים והמידע הממשלתיים נגישים בשפה הערבית

בדיקה מקיפה של איגוד האינטרנט הישראלי קובעת: רק 10% מדפי השירותים והמידע באתרי האינטרנט הממשלתיים נגישים בשפה הערבית

03.08.2021 מאת: פורטל הכרמל והצפון
רק 10% מדפי השירותים והמידע הממשלתיים נגישים בשפה הערבית

 

באתר משרד התרבות והספורט רק 1% מהתכנים נגישים בערבית; משרד האוצר עם 3% ורשות המיסים עם 4%; משרד התחבורה ומשרד העבודה והרווחה  - עם 6% בלבד תכנים נגישים בערבית. מובילים בהנגשת תכנים לערבית: המשרד לאיכות הסביבה עם 59% ורשות האוכלוסין וההגירה עם 23% תכנים נגישים.

 

אתרי אינטרנט רשמיים של מדינת ישראל כמעט ואינם כוללים תכנים הנגישים לאזרחי ישראל הערבים – זו המסקנה ממדידה שערך איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) בשורה של אתרים ממשלתיים. העדר נגישות של האתרים הממשלתיים לחברה הערבית מרחיבה ומעצימה את הפערים ואת חוסר השיוויון החברתי והכלכלי. ממשלת ישראל אמנם קיבלה החלטה בתקופת הקורונה להאיץ מעבר של משרדי הממשלה לשירותים דיגיטליים (החלטה 260), אולם עדיין לא נעשה מספיק על מנת להנגיש את מרבית התכנים גם בערבית. הבדיקה של איגוד האינטרנט הישראלי נערכה לקראת כנס ייעודי למנהלים במשרדי ממשלה ורשויות ציבוריות, שנערך השבוע, בשיתוף פייסבוק ישראל.

 

מהבדיקה שביצע איגוד האינטרנט עולה כי בממוצע, רק 10% בממוצע מכלל האתרים הממשלתיים נגישים בשפה הערבית. הנתונים במדד משקפים השוואה יחסית בין כמות דפי המידע והשירותים בעברית באותם אתרים לבין אלו הכתובים בשפה הערבית. באתרים של יחידות ממשלתיות רבות נמצא כי אין כל תוכן בשפה הערבית ובאתרים רבים אחרים רק מיעוט מהתכנים מתורגם ומונגש בערבית.

 

מדידת הנתונים נעשתה על פי קטגוריות הנתונים המרכזיות באתרים המבוססת על פלטפורמת Gov.il: חדשות, מדיניות ונהלים, מידע משפטי, שירותים (דפים בהם ניתן לקבל שירות אונליין, במילוי טופס או בכל דרך אחרת), מדריכים ומידע וקבלת קהל. בנוסף, נבדקו גם נתונים נוספים על אודות ערוצי התקשורת השונים של היחידות הנבדקות עם החברה הערבית.

 

בשורה ארוכה של אתרים ממשלתיים אחוז התכנים המונגשים בשפה הערבית מכלל תכני האתר, נמוך מאד, וביניהם:  משרד האנרגיה – 1%; משרד התרבות והספורט – 1%; משרד הכלכלה והתעשייה – 2%; משרד החוץ – 2%; משרד ההתיישבות – 2%; משרד האוצר – 3%; משרד המדע והטכנולוגיה – 4%; המשרד לשוויון חברתי – 4%; משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – 6%; משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – 6%; משרד התיירות – 8%; משרד המודיעין – 9%.

 

במשרדים להלן, למעלה מ-10% מהתכנים נמצאו נגישים בשפה הערבית: משרד המשפטים – 10%; משרד הבינוי והשיכון – 10%; משרד ראש הממשלה – 13%;המשרד לחיזוק וקידום קהילתי – 13%; משרד הבריאות – 13%; משרד הפנים – 15%; משרד התקשורת – 19%; המשרד לביטחון הפנים – 21%; רשות האוכלוסין וההגירה – 23%; משרד החקלאות ופיתוח הכפר – 28%. המשרד שהתכנים באתר שלו נמצאו כמונגשים ביותר לשפה הערבית הוא המשרד להגנת הסביבה אשר הונגשו בו 59% מהתכנים.

 

חשוב לציין כי רשות התקשוב הממשלתי יצרה תשתית המאפשרת אתר מראה לכל המשרדים הממשלתיים היושבים באתר gov.il וכן יצרה דף סטנדרטים להנגשה שפתית ותרבותית לעולם זה. כמו כן , האזור האישי לאזרח  my.gov.il  מתורגם כולו לשפה הערבית.

 

במסגרת הפעילות לעידוד משרדי ממשלה לשפר את אופן הגשת המידע והשרותים הדיגיטליים לחברה דוברת הערבית בישראל, פרסם האיגוד גם מדריך, המיועד למנהלים בממשלה וברשויות ציבוריות ובו הנחיות, עקרונות עבודה מומלצים ודוגמאות – כיצד לבצע תהליך נכון של הנגשת מידע ושירותים דיגיטליים בשפה הערבית, ולתמוך בו באמצעות פרסום והסברה אפקטיביים. המדריך זמין לצפייה חופשית באתר האיגוד.

 

יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, התייחס לממצאים: "על גופי המדינה להנגיש מידע באינטרנט בשפה בה מדברת כ-20% מאוכלוסית אזרחיה, ובאופן מותאם לה. בנוסף, ממחקרים שביצענו באיגוד האינטרנט הישראלי נמצאו הבדלים משמעותיים ברמת השימוש במחשב ובאינטרנט בין החברה הערבית לחברה הכללית בישראל. פערים אלה מעמיקים חוסר שיוויון חברתי וכלכלי, ועשויים ליצור חוסר אמון של האזרחים הערביים במדינה. על מנת לספק מידע אמין ולגרום לשימוש מתקדם באינטרנט בחברה הערבית נדרשת בראש ובראשונה התאמה לשונית ותרבותית לחברה הערבית של המידע והשירותים הממשלתיים בשיעור דומה להנגשתה בעברית לכלל הציבור."

 

איגוד האינטרנט הישראלי הוא עמותה בלתי תלויה וללא כוונת רווח, המנהלת שתי תשתיות מרכזיות בליבת האינטרנט הישראלי - מרשמי שמות המתחם (Domain names) המדינתיים בסיומת "il." ו-".ישראל" ואת מחלף האינטרנט הפנים-מדינתי  (IIX). בנוסף לניהול תשתיות טכנולוגיות אלו, איגוד האינטרנט הישראלי פועל לקידום השימוש באינטרנט בישראל ושמירה על עקרונות דמוקרטיים בפעולתה, ולמתן ידע וסיוע לציבור הרחב, בכל הקשור להגנה על הפרט ברשת. במקביל - מקדם האיגוד יצירה של בסיסי נתונים ומידע, המהווים קרקע לגיבוש המלצות וקידום תהליכים מרכזיים בהתפתחותו של מרחב האינטרנט בישראל.

 

 

תגובות

מומלצים