שאדי דקסה רוח לחימה וגאוות יחידה

 

שאדי בן 43, מדאלית אל כרמל, נשוי לשירין, גננת במקצועה שעושה בימים אלה תואר בחינוך מיוחד, לשניים 4 ילדים, בן 16 ובן 12, בת 6 ובת 3.

שאדי מגיע ממשפחה מאוד תומכת, ההורים והאח תמיד מעודדים ועוזרים, "אנחנו בסך הכל שני אחים, אחי יותר קטן ממני בשש שנים, והקשר בינינו נהדר".

שאדי למד והתחנך בכפר, בתיכון למד באורט רונסון בכיתה עיונית ביולוגיה, וסיים עם בגרות מלאה, התגייס לצבא ועל הדרך עשה הרבה הכשרות והשתלמויות, בתחום טכנאי תעשייה וניהול.

שאדי שרוף על הצבא, משרת מזה 23 שנים, כיום בחטיבה 215, ארטילריה, נמצא בגדוד דרקון 55 משנת 2007.

שאדי משרת בחטיבה כ14 שנים, אחת החוויות המשמעותיות ביותר שעבר הייתה בצוק איתן כשהיה בגדוד 55 מכונאי רק״ם ותפקידו היה לתת מענה על מנת שהתותחים יוכלו לתפקד ולירות לעזה והגדוד בסופו של דבר קיבל הצטיינות רמטכ״ל על פעילותם במבצע .

״ביום שבו נחטפו הנערים ירינו אלפי פגזים״ מספר שאדי, ״אני זוכר שהחיילים עבדו ללא הפסקה בתפעול האירוע ונתנו הכל, שמחתי להיות חלק מיזה, זה הכניס בנו רוח לחימה וגאוות יחידה, הכי חשוב לי היה לשמוע מהלוחמים אחרי שיצאו מעזה שהירי שלנו נתן להם רוח גבית ובמקרים מסויימים הציל אותם״.

שאדי: "במשך השירות היו הרבה חוויות, אם זה מלחמת לבנון השניה, אם זו צוק איתן, ועופרת יצוקה, היה תענוג לראות את החיילים עובדים כמו נמלים, בלי הפסקה ולא מתלוננים, זה מכניס הרבה מוטיבציה. היינו הרבה ימים מחוץ לבית ולא ראינו את המשפחות שלנו והילדים, מה שהקל זה העידוד והתמיכה של המשפחה, בעיקר אשתי והילדים".

 

 

בעקבות קבלת מצטיין מח״ט 215 לראש השנה, שאדי בהתרגשות ״זו הייתה הפתעה טובה, אני שמח שמוקירים את מה שאני עושה״.

"הרגשתי נפלא כשהמחט דיבר איתי ואמר לי כמה שאני מוערך ע"י המג"ד שלי והמפקדים שלי וכמה שהם משבחים ומדברים עליי דברים טובים, זה עשה לי טוב על הנשמה שרואים את העשייה שלי".

שאדי: "במשך השנים התמקצעתי ועברתי הכשרות, בתחזוקת טנקים, זה אומר שמתחזקים ומכינים את הטנקים לשעת האמת, שומרים על כשירות גבוהה של הכלים, לאורך השנה, עבודה מאוד מסיבית סביב השעון, לפעמים אנחנו רואים את השקיעה ואת הזריחה תוך כדי עבודה, עבודה פיזית ואינטנסיבית, אבל אנחנו צברנו ניסיון וותק לאורך השנים ויודעים להתגבר על כל המכשולים".

שאדי: "כשעובדים מכל הלב ונותנים ממלוא הכוח והאנרגיה, מחלצים כלים בשטח, עובדים בעבודת צוות, עובדים ביחד ומכבדים אחד את השני, עם החיילים והסגל ואנשי המקצוע במחלקה, מה שמנחה אותי תמיד זה הרצון לעשות הכל על הצד הכי טוב ברמה הכי גבוהה, כך אני חונך את הפקודים שלי, שאם עושים משהו אז לעשות אותו על הצד הכי טוב, למדתי לעשות את הדברים בכל זמן ובכל מקום, זה הקו שמנחה אותי".

"אני עתיד לצאת לשנתיים לימודים, מקווה מאוד לצאת ללימודי תואר, כאשר יקראו לי מהגדוד אין לי שום בעיה לחזור ולהתברג בכל מקום, הגדוד כבר זורם לי בדם, זה כמו משפחה וקשה להיפרד ממשפחה".

שאדי: "אני אדם שאוהב לטייל ולקחת את המשפחה לקניונים ולעשות ספורט, המצב הזה של הקורונה מקשה עלינו מאוד, אני פועל לפי ההנחיות, הכל זה משמעת עצמית שכל אחד יקח אחריות ויישם את זה בשטח".

שאדי: "הצבא יודע לקדם ולדאוג לחיילים, אני רוצה לפנות למפקדים שלי למח"ט ולמג"ד ולסגל שלי ולהגיד, תודה על האימון, זה לא מובן מאליו שהם משבחים ותומכים בי, ולמשפחה אני רוצה להודות על התמיכה והעידוד".