שלשכות הרווחה יגשרו ולא יפרקו
ד"ר רגדה אלנאבולסי בראיון לפורטל הכרמל חושפת את בעיית האלימות בחברה הערבית, את חוסר האימון מצד ושירותים לא מתאימים מצד אחר, העדר המשאבים הבסיסיים, וההשלכות על ההתמודדות עם קשיים וקוראת לממשלה לקחת אחריות על בעיית האלימות.
ד"ר רגדה אלנאבולסי, תושבת רמלה, נשואה + 2, מרצה לעבודה סוציאלית ומומחית לאלימות נגד נשים בחברה הערבית וממונה על הסטודנטים מהחברה הערבית בדיקנט הסטודנטים, במרכז האקדמי רופין ועוסקת בפיתוח והכשרת אנשי/ות מקצוע בנושא רגישות תרבותית, מגדרית וסוציו-פוליטית בעבודה סוציאלית ובארגוני החברה האזרחית.
ד"ר רגדה מתייחסת למגמת העלייה של אלימות בחברה הערבית ועל ההיקף המדאיג של תופעת האלימות כלפי נשים בחברה הערבית, הנחשבת למיעוט וחברה שמרנית.
ד"ר רגדה: "החברה הערבית היא חברה מסורתית שמרנית, ויש ציפיה מאוד מסוימת איך להתמודד ולפתור בעיות בין אנשים, לפתור את זה בתוך המשפחה, בין אנשים ולא לפנות לגורמים חיצוניים".
"מצד שני יש את ההקשר החברתי תרבותי ויש את ההקשר הסוציו פוליטי, שהחברה הערבית היא מיעוט שסובל מחסרונות בשירותים רבים, כמו שירותי רווחה, שזה משפיע על פתרון בעיות כמו בעיית האלימות".
"למשל בחברה הערבית יותר ויותר צעירים אין להם מה לעשות בשעות הפנאי ואין להם מקומות של תרבות וספורט, הם מוצאים את עצמם חסרי מעש במהלך היום, זה מביא אותם לאלימות, יש חסרונות לתת כלים לצעירים גם בבתי ספר וגם בבית.
כמסגרות ושירותים בתוך החברה, צריכים לדעת איך אנחנו עוזרים לדור הצעיר לקבל את המודעות, איך אני מתמודד עם בעיות, אבל כאשר כל השירותים חסרים, ואין מענה, אז הצעירים האלה יפנו לדרכים לא שגרתיות, כמו שימוש בסמים והידרדרות לעבריינות".
ד"ר רגדה מחדדת שמחקרים בארץ ובעולם מראים כי אוכלוסיות של מיעוטים שאין להם שירותים, חינוך ותרבות, זה מגביר את רמת האלימות בתוך החברה.
ד"ר רגדה: "החברה הערבית לא יודעת את הפערים בין הדורות, בין הדור המבוגר לצעיר, צריך להתמודד עם השינויים שקורים בחברה, לא מבינים את הצעירים וקשה להם לעזור להם.
צריכים לעבוד על הכלת האחר מגיל צעיר מאוד, לחנך ולהגביר את המודעות איך מתנהגים גם כשקשה לנו, אני חושבת שיש כישלון גדול של מערכת החינוך שלא נותנת את הכלים האלה בתוך בתי הספר בחברה הערבית, כדי להתמודד אחרת עם השינויים שיש".
ד"ר רגדה: "בחברה שנמצאת במעבר ושהזהות שלה נמצאת במשבר, הנושא של האלימות גודל. בקרב אוכלוסיית הצעירים בישראל יותר ויותר דיווחים על מקרי אלימות, עבריינות מין, בריונות, שימוש בסמים ועוד, כאשר החשיפה לרשתות החברתיות משפיעה על הדור הצעיר".
ד"ר רגדה: "בתוך המחקרים שלי בחברה הערבית, המוסלמים, הדרוזים והנוצרים, ציינו שאין להם אימון במוסדות הרווחה הקיימים ושהם לא מבינים את הצרכים שלהם כחברה, חוסר האימון מצד ושירותים לא מתאימים מצד אחר מרחיקים את האוכלוסייה הערבית מלפנות לקבל עזרה".
ד"ר רגדה: "כמעט כל אישה שלישית היא נפגעת אלימות כלשהי בחברה, הנשים תיארו אותן קשיים, נשים ערביות מאז ותמיד רצו לקבל סיוע, נשים נפגעות אלימות במחקר שלי אמרו שלא מגיע להן להיות נשים מוכות, הן רצו לפנות לקבל עזרה אבל הן פחדו, הנשים לא רוצות שיפנו אותן למשטרה ושיוציאו אותן למקלטים, ולא רצו שיתלשו אותן מהמקום שלהן, מהבית, הן רצו עזרה תוך כך שהן בתוך הבית והמשפחה, הן רוצות עובדים סוציאליים שיקשיבו להן, ויעזרו להן, לעובדים הסוציאליים אין את הכלים והשירותים שמתאימים לחברה הערבית".
"במקרה של רצח נשים התיקים ברובם נסגרים, לא מוצאים את הפושע, לכן צריכים אכיפה יותר רצינית".
"החברה הערבית מרגישה חוסר אימון במוסדות המדינה שהם לא לטובת החברה הערבית. נשים אמרו לי שהן חוות את שירותי הרווחה שהם באים לפרק להם את המשפחה ולא לעזור להם".
ד"ר רגדה: "ברופין אנחנו לומדים איך להתאים את העשייה שלנו לחברות השונות ולמיעוטים ולעבוד תוך כדי הבנה לחברות. הצעירים זקוקים לאוזן קשבת, החברה צמאה לעזרה נכונה".
"בעיית האלימות קשורה לאפלייה בכל התחומים בחברה הערבית, זה משליך ישירות על החברה שמקבלת פחות בנושאי חינוך והשכלה ובשירותי רווחה ותרבות, הממשלה צריכה לקחת אחריות על בעיית האלימות".
ד"ר רגדה: "אני עובדת על פיתוח תכניות איך להתאים את הטיפול והכלים לחברה הערבית, לדרוש יותר תקציבים, להתאים את הצרכים ולא לבוא מלמעלה. לאקמיה יש אחריות בשינוי בחברה, שזקוקה להתייחסות יותר רחבה".
