שמן זית מימות המשיח

 

ב25 השנים האחרונות, חוגגים בתי הבד את פסטיבל ימי ענף הזית, בית הבד מהווה משלח יד עתיק יומין, עוד מלפני אלפי שנים.

לא בכדי כשאנחנו חושבים על בית בד, הדמיון שלנו מיד לוקח אותנו אל גילגוליו של האדם, מאז רתם את חמורו אל אבן הריחיים והחל מרקד הורה במעגליו של בית הבד. סיבוב ועוד סיבוב, הזיתים נמעכים ומגירים מתוכם את הזהב שבשמנים.

בחצר מחוץ לבית הבד "אל זיתון" בבעלותו של אבו אמיר מחמד עאמר בפקיעין, מוצגים אותם אבני הריחיים מפעם. אלה נשארו עדות חיה לבית הבד המסורתי, שהקימו הוא ואביו עוד בשנות השבעים, בטבורה של פקיעין הישנה, סמוך למעיין.

מסתבר שגלגלי הזמן המסתובבים חרש, משאירים רישרוש דל ממנגינתה המפוארת של האותנטיות, זו הולכת ושוכחת, מפנה מקומה בצעדי ענק לקידמה.

בשנת 2000 העתיק אבו אמיר את בית הבד לכניסה של פקיעין ומיקם אותו במקום הטבעי לו ביותר, בין אותם מטעי הזיתים המקשטים את המקום כבר אלפי שנים.

להבדיל מבית הבד הקודם שהיה מסורתי, בית הבד הנוכחי מדגיש טכנולוגיה מתקדמת ויחודית בכל המזרח התיכון. זו מאפשרת ניצוחו של אדם אחד על טונות של זיתים במהירות שיא ומבוססת על צנטריפוגה כפולה, בחימום בטמפרטורה נמוכה המפרידה את הזיתים לשמן, מים ופסולת, כשבסופו של התהליך מתקבל שמן זית כתית מעולה, בכבישה קרה ללא מגע יד אדם וברמת חומציות 0.5

"כל מי שעוסק בזיתים כאילו עוסק בדבר קדוש" ממהר אבו אמיר להדגיש, "המסיק מביא עימו משמעות וחיבור האדם לאדמה והופך חגיגה משפחתית ממושכת.

כשהפלאח מגיע למטע בעת המסיק, הוא מגיע יחד עם בני משפחתו וההווי הופך לפיקניק ססגוני בחיק הטבע.

החגיגה אינה תמה בזאת, היא  ממשיכה גם בשעריו של בית הבד, שהופך מקום מפגש חברתי רב תרבותי. בית הבד הופך אבן שואבת לכל אנשי האזור ולכל המגזרים והופך מפגש שלום המקרב לבבות.

מאותה הסיבה בחרו בשנים האחרונות להציג את עונת המסיק כפסטיבל לשמו, תוך שילוב הדרכות והסברה בעניין."

במשך שנים הגיעו טועמים ממועצת שמן הזית, לטעום את שמן הזית של אבו אמיר. לאחר שהתלהבו מאיכותו ומסגולותיו, בחרו בשמן הזית מבית הבד שלו, לייצג את ישראל בתערוכה באיטליה ובספרד עם משתתפים מ-108 מדינות.

הדוכן שלו הביא כבוד למדינת ישראל והפך במהרה אטרקציה.

כשהגיעה התקשורת וסיקרה את האירוע, עניין אותה בעיקר מה מייחד את השמן, שהגיע ממרחבי  הגליל בארץ ישראל. אבו אמיר שמכיר היטב בערכיו של שמניו, חייך ודייק את הייחודיות של השמן שלו, בעיקר סביב גילם המופלג של עצי הזית בני חמשת אלפים השנים, שגדלים באזור מגוריו. "העצים האלה כל כך עתיקים שהם דיברו עם המשיח" הוא הוסיף בהתלהבות וגרם לכל הקהל מסביב להתאסף סביב הדוכן שלו ולדרוש טעימה משמן הזית מארץ הקודש.

ואכן יש אמת בדבריו של אבו אמיר, השם פקיעין הוזכר עוד בתלמוד ושמן הזית המיוחד מאדמתה ומעציה, קיבל מקום של כבוד ומצא דרכו לבית המקדש.

 

אז מה בכל זאת הקריטריונים לשמן איכותי ומשובח?

•בשלות הזיתים - הנטיה של רובנו לחשוב ששמן ירוק הוא איכותי יותר מתבררת כלא נכונה, לפעמים בעל המטע מוסק את הזיתים טרם הבשלתם ואז השמן יוצא חריף יתר על המידה ושורף בגרון. לכן חשוב שהמסיק יעשה כשהזיתים בשלים דיים, אז גם הגוון שלהם משתנה. שמן זית איכותי הוא דווקא כזה, שהצבע שלו נוטה לצהוב.

•סוג הזית- הזן הסורי הוא אחד מהזנים השכיחים והאופייניים לאזור הגליל, הזית הסורי מוצאו מלבנון מהעיר צור ולא כפי ששמו מטעה. הוא נחשב לאחד הזנים המניבים שמן איכותי, אך ישנם זנים איכותיים נוספים כמו, ברנע, פיקואל, פישולין, קורנייקו, ארביינקא, נאבלי, מנזלינו כאשר כל אחד מהם אופייני לאזור גדילה אחר בארץ.

•האזור הגיאוגרפי - יש חשיבות רבה לאזור גדילת העצים ולמזג האוויר, התורמים לאיכות הפרי. קריטריון נוסף בא לידי ביטוי, גם בגילו של העץ.

•מהירות הבאת הפרי אל בית הבד יש צורך בהבאת הזיתים ביום המסיק לבית הבד, אחרת חומציות השמן עולה והאיכות נפגמת.

כמו כן אין לאסוף זיתים שנשרו והחלו מתייבשים.

•כבישה קרה - גריסת הזיתים עד טמפרטורה של 35 מעלות.
שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה,  בעל חומציות 0.5 עד 0.8 נחשב לטוב ביותר. 
על מנת לשמור את שמן הזית יש להמנע ממגע עם חמצן, אור וחום, לכן מומלץ שהשמן יהיה או בבקבוק זכוכית כהה, או בפח מגולוון.

בדיוק בימים אלה תמה עונת המסיק. בית הבד של אבו אמיר אוטוטו מסיים תפקידו בהכנת שמן הזית עד לעונה הבאה, אך המקום נשאר פתוח למכירת שמן זית ומהווה עלייה לרגל גם בימים הקרים, אז הוא מנצל את שאר חלקי עץ הזית ומדליק את האח הבוערת בשאריות עלי הזית היבשים והגפת.

כשביקרתי אותו בשבוע שעבר האח בערה ונתנה במקום ייחוד נוסף.

כשהאש דעכה, הניח רשת מתכת ומעליה סידר פיתות שהביא מהמאפייה בכפר, בינתיים הכין קערה גדושה בלאבנה ומעליה איך לא! פיזר שמן זית בנדיבות.

הוא הגיש לי את הפיתה כשחלקים ממנה נשרפו והעלו באוויר ריח מעט מעושן. לקחתי אותה בזהירות לידיי, קרעתי ממנה חתיכה וטבלתי אותה בשמן הזית למען תספוג את טעמיו. רק לאחר מכן ערמתי עליה גבשושית מן הלאבנה והכנסתי אותה אל הפה, אמא'לה איזה טעם!היו אלה כמה רגעים של עונג צרוף, אשר העלו בי את התובנה, שהעצים שדיברו עם המשיח, אכן מניבים שמן זית לעילא ולעילא.

 

ואם גם אתם רוצים לקרב את בואו של המשיח, אתם מוזמנים לתאם עם אבו אמיר 0508228100