גידול של כשליש במספר המחוננים בישראל בשנים האחרונות 

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון קראה למשרד החינוך לבחון האם המבחנים אכן בודקים מחוננות מולדת. מנהלת מרכז למחוננים: "בעקבות הכנה מרוכזת גדלה הכיתה מ-3 תלמידים ל-14". משרד החינוך: "נבחן את התאמת המבדקים"

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, פתחה את הדיון: "יצאנו לדרך בנושא המחוננים כדי להבין איך מוגדרים ילדים מחוננים והאם המבחנים באמת עונים על ההגדרה הזו. אנחנו מבקשים גם לגעת בכל נושא ההתאמות של הדרישות לאוכלוסייה. כי אם משחקים בדרישות הקבלה ובהתאמתן לאזור גאוגרפי ובהתאמה לפי מספרים של זכר ונקבה, אנחנו יוצרים משהו מלאכותי, ואז איפה ההגדרה הנקייה של מחונן ומה אנחנו מנסים למדוד שם. זה מוביל אותי גם לילד - מה אני מצפה מילד בכיתה ב', האם ההורים שלו צריכים לדרוש ממנו שיוותר על הילדות ויתחיל לשנן מי הבירה של איזו ארץ, שילמד את לוח הכפל שנתיים לפני בני גילו? זה צריך לבוא על חשבון המשחקים שהם למידה בפני עצמם? וכן מה ההשלכות של הדבר על הילד. באותו עניין נבקש לגעת בכל מכוני ההכנה למבחנים האלה שהופכים להיות יותר ויותר נפוצים, והאם אנחנו לא מאבדים בכך את ההגדרה והמטרה".

במסגרת הדיון הוצג דו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת בנושא 'איתור תלמידים מחוננים במערכת החינוך', לפיו בשנת הלימודים תשע"ז למדו במסגרות ייחודיות לתלמידים מחוננים 15,309 תלמידים בכיתות ג' עד י"ב. מדובר בגידול של כ-34 אחוז במספר התלמידים המחוננים משנת הלימודים תשס"ד שבה למדו 11,400 מחוננים. בין תשס"ד לתשע"ו גדל מספר המחוננים ב-28 אחוזים. בשנת 2016 אותרו במבחני איתור מחוננים 2,339 תלמידים בחינוך העברי ו-490 תלמידים בחינוך הערבי, הם היו כ-3 אחוז מכלל תלמידי כיתות ב' עד ה' שנבחנו בשנתון שזה. (מצ"ב הדו"ח המלא)

מנחם נדלר, מנהל אגף מחוננים ומצטיינים, משרד החינוך: "ילדים מחוננים הם הקצה של החמישיון העליון, מבחינתנו מחוננות היא תכונה מולדת שקיימת באחוז קטן באוכלוסייה, בעולם מדברים על חמישה אחוז, אנחנו מדברים על פחות מסיבות תקציביות. אנחנו נחשבים מאוד בעולם בדרך של איתור המחוננים. האיתור נעשה דרך כושר קוגניטיבי כללי, החסרונות שלו הן שלא נאתר כך מחוננים בתחום המחול, הכושר הגופני וכדומה. בנוסף הכלי לא נקי וחף מפשע מהשפעות תרבותיות כמו כל כלי מדידה. מלווים אותנו מומחים בעלי שם עולמי, הם בודקים לפחות פעמיים בשנה מה שקורה במבחנים. כל פריט נבדק אחרי שעונים עליו הילדים. בשלב א' אין הטיה, אם הורים אומרים פספסתם את הילד, אנחנו מאוד גמישים בעניין הזה".

באשר תעשיית ההכנה ציין נדלר כי היא מוכרת למשרד: "היא במגמת עלייה לא טובה. אנחנו צריכים לעבוד על כך, אם אז בהסברה ואם בחשיבה מחודשת על הליך האיתור. ברור שאם המכונים סייעו למישהו לעבור את המבחנים אז עשינו לו נזק גדול בכך שהכנסנו אותו למערכת שאינה מתאימה לו".

אלין קשטכר, יועצת חינוכית לאיתור תלמידים מחוננים, משרד החינוך: "אנחנו שומרים על הגדרת המחוננות לצד גמישות באוכלוסיות פחות חזקות. זה לא בא אחד על חשבון השני אלא בנוסף. כל תלמיד שלא אותר, יכול להיבחן שוב. יש גם את הילדים שמאחרים לפרוח ורק בכיתות ג' ד' מגיעים לבשלות שלהם. אין לנו דרך אחרת לקבוע מי הילדים שמתאימים לכך".

עמליה סמולניק, מנהלת מרכז למחוננים בקריית אתא: "אני מנהלת את המרכז 5 שנים, בתחילת הדרך כשמשרד החינוך פעל בשיטה של איתור אזורי היינו עם 15 תלמידים, משעברו לשיטה הארצית נותרו לי כ-טובה 3 תלמידים. בעקבות כך ראש העיר הכניס הכנה למבחנים שנפוצה היום דרך מכוני ההכנה רק במרכז וגדלנו ל-14 מאותרים. ההכנה שנעשית במרכז מקפחת מאוד את הפריפריה, יש ירידה גדולה בפריפריה במספר התלמידים. אפשר להכניס את זה בצורה מרוכזת לתוך המרכזים".

נדלר: "לא נתמוך במה שלא נכון".

ח"כ שאשא ביטון: "אני מזהה פה קושי, אמרתם שמחוננות זו תכונה מולדת, אז אם קורה שעצם ההכנה מעלה את הסיכוי להתקבל, כנראה שמה שאנחנו בודקים הוא לא באמת מחוננים. כנראה שהפרמטרים הם ידע".

ח"כ אורי מקלב: "השאלה לגבי אחריות ההורים בעניין הזה, האם אנחנו נותנים להם להבין מה ההשלכות של התהליך הזה על הילד? הם יודעים מה קורה הלאה? האם נעשו מחקרים מה קורה איתם מבחינה חברתית ובחינות אחרות? שההורים ישקלו את הדברים, על התועלות והסיכונים".

ד"ר חנה דויד: "אם ההורים יעשו את מה שהם צריכים לעשות, העובדה שהילד אותר כמחונן או לא אותר, לא תשנה את מהלך חייו באופן דרסטי. אתה מתחיל מסלול שפעם בשבוע אתה יוצא ללמוד יום, אין שם מבחנים, אין תעודות, אתה בא ליום כיף. מבין מאות הילדים שראיתי, האיתור זו התחלה אבל זה לא מבטיח הצלחה של הילד בכלל, צריכה להיות דרך שלמה שתוביל למשהו, גם קוגניטיבית וגם רגשית". 

קשטכר: "מי שיש לו ילד מחונן יודע שיש לו צרכים מיוחדים, יכולה להיות שונות מאוד גדולה. המטרה שלנו היא להכיר את הצרכים המיוחדים שלהם ולתת להם מענה. זה מצריך התאמות שונות, גם בהורות". 

מיטל שגיא, הקואליציה לילדים מחוננים: "הקמנו את הגוף הזה כי הרבה מההורים לילדים מחוננים הרגישו שהילדים לא מקבלים מענה בתוך המערכת הקיימת. הם נולדים עם צרכים מיוחדים, לא מעניינים אותנו הציונים, יש לילדים שלנו צרכים חברתיים ורגישויות רבות והם לא מקבלים שום מענה בשום שלב. ביום הזה בשבוע בו הם מדברים בשפה משותפת עם דומים להם אין שום מענה רגשי". 

ד"ר רינת יצחקי, מנהלת היחידה לאיתור תלמידים, מכון סאלד: "אנחנו מנסים לעשות את המבחן כמה שיותר טוב. כל מבחן מציג היבטים שונים של האינטליגנציה, ידע והבנה, לא רק של ידע כללי. וגם בנוגע לילד כללי, ילד מחונן זה אחד שפורץ את הגבולות ובודק ושואל סביבו. אנחנו בודקים כל פריט אחרי שנבחנים בו איקס תלמידים, עד כמה הוא מבחין בין תלמידים, מה תוקף הניבוי שלו, יש ועדה שמלווה אותנו ומבקרת. לעניין ההכנה במכונים, אני מכירה את זה מהכיוון השלישי שילדים מגיעים בסטרס איום, עושים פיפי במכנסיים בשל הלחץ שמכניסים אותם אליו".

ורד צור לוי, בעלי מכון אייקיוט: "גם אם זה עניין מולד, ילד עם איקיו 170 שאין לו בבית שיח מתמטי לא ידע כמה זה 10 כפול חצי. העניין הוא לתת את הכלים. עוברים דרכנו בכיתה ב' 300 ילדים, לא כמות ענקית. היכולת להכין למבחן של מכון סאלד היא מאוד קטנה". 

ח"כ שאשא ביטון: "למה אתם נותנים להורים אשליה שכן אפשר להפוך ב-3 מפגשים למחוננים?".

צור לוי: "אנחנו לא, אבל אנחנו נותנים כלים". 

ד"ר דליה אלוני, הסתדרות הפסיכולוגים: "הצעד הראשון צריך להיות כלפי ההורים. להסביר מה זה ילד מחונן, מה המשמעות, איך מזהים אותו. זה לא רק ילד ורבלי שמצטיין בחשבון. יש הורים שלא נותנים את הדעת למחיר הרגשי היוצא מכך שהם מפילים על הילד את כל כובד הציפיות. אם נטפח מחוננים רק על הסמך המדד הקוגניטיבי עלול להיווצר נזק, יש לטפח גם מיומנויות רגשיות גבוהות ואת החלק החברתי". 

אודליה כהן-אופנייהם, מנהלת בי"ס מחוננים ברמת השרון: "אנחנו מזמן לא רק בגישה הקוגניטיבית, יש לנו קורס של תאטרון לדוגמא, זה הרבה יותר בינתחומי, רואה קודם את הילד כילד. בבתי הספר הרבה פעמים הילדים האלה חייזרים, והם באים אלינו ורואים שיש עוד כמותם. זו הדרך שלהם להישאר בתוך המערכת הכללית".

מאיה גבעון כהן, מנהלת מרכז מחוננים ת"א: "אין לי כמעט ילדים מדרום העיר ומיפו, הרוב מצפון העיר, הלחצן של קורסי ההכנה מתבטא שם - אם תעבור תקבל איפון. צריך הסברה להורים וגם ליועצות ומנהלי בתי הספר שיעשו התאמות בתוך בית הספר".

נדלר: "כולם מסכימים שילד מחונן הוא מחונן כל השבוע, לכן אנחנו נמשיך את העבודה עם ההורים וצוות בית ספר על הנושא של מחונן בכיתתו. נדון גם בנושא המבחן, נבדוק שוב את מה שצריך לבדוק, והאם המבחן בודק את מחוננותו של הילד באופן הדרוש". 

ח"כ שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "אנחנו מבקשים וכפי ששמענו תתקיים חשיבה במשרד החינוך לגבי השאלה - האם המבחן משיג את המטרה של מהו מחונן, בנוסף אנחנו קוראים לפעול עם הילדים הללו בכל ההיבטים, כולל הרגשי – חברתי. יש לפעול מול ההורים וגם מול בתי הספר לעניין הדחיפה המוגזמת לעיתים. יש לבדוק לגבי החברה החרדית איך אנחנו לא ממדרים אוכלוסייה ונותנים לה את ההזדמנות להיות שם. נבקש לקבל עדכון לקראת חודש מאי".