הסכם להקמת מרכז חדשנות לחקר המוח בסין

פרופ' חגי ברגמן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח, ציין כי "האוניברסיטה העברית וממשלת גואנגג'ואו מבינים את החשיבות של ההשקעה במדע ובטכנולוגיה לטובת מדעי המוח". דר' שוקי גלייטמן הוסיף: "אנו גאים ושמחים להיות שותפים להסכם המסגרת בין העיר גוואנגז'ו, המובילה בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות בסין, לבין האוניברסיטה העברית"

ההסכם נחתם במסגרת ביקורה של משלחת ממשלתית בכירה בהובלת יו"ר ה-CCPC, אשר הינו גוף פוליטי בכיר העוסק בין השאר בהתווית אסטרטגיות ההשקעה של העיר, וכן ראש משרד המדע והטכנולוגיה של גוואנגז'ו וראש משרד החוץ של העיר.

את פיתוח מרכז המוח בגוואנגז'ו מובילים פרופ' ישראל נלקן ופרופ' חגי ברגמן ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית (מרכז ELSC), קרן GIBF בהובלתו של דר' שוקי גלייטמן, המדען הראשי לשעבר, וחברת אלפא אומגה בבעלות בני-הזוג רים ועימאד יונס, אשר מפתחת, מייצרת ומשווקת ציוד רפואי וציוד מעבדתי מתקדם בתחומי הנוירוכירורגיה וחקר המוח והקימה לאחרונה חברת בת בסין ביחד עם קרן GIBF. כפי שפורסם לאחרונה, אלפא אומגה חתמה לא מכבר על הסכם שיתוף פעולה עם תאגיד הענק מדטרוניק.

פרופ' חגי ברמן מסר כי "האוניברסיטה העברית וממשלת גואנגג'ואו מבינים את החשיבות של ההשקעה במדע ובטכנולוגיה לטובת מדעי המוח. מטרת שיתוף הפעולה בין הצדדים הוא ליצור בסיסי מחקר קליני ברמה גבוהה בתחום הנוירומודולציה בשיתוף עם גורמים מובילים בתעשייה כמו 'אלפא אומגה' ובתי חולים מקומיים בגוואנגז'ו וירושלים, לשיפור הטיפול באמצעות נוירומודולציה נגד שורת הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות שונות".

דר' שוקי גלייטמן, יו"ר קרן GIBF ונציגות גוואנגז'ו בישראל, מציין כי "חקר המוח הוא התחום המדעי המלהיב ביותר בעולם המדעי כיום. תחום זה משלב ענפים רבים כגון רפואה, ביולוגיה, פיסיקה, קוגניציה, קיברנטיקה, פסיכולוגיה ועוד, חוקר את היחסים והקשרים ביניהם, ויוצר פלטפורמות להתקדמות ולהישגים שיצעידו את האנושות קדימה כבר בדור הזה, ובדורות הבאים. מדענים ישראליים בכלל, וחוקרי האוניברסיטה העברית בראשם, ניצבים בשורה הראשונה של חקר המוח בעולם. אנו גאים ושמחים להיות שותפים להסכם המסגרת בין העיר גוואנגז'ו, המובילה בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות בסין, לבין האוניברסיטה העברית, ומשוכנעים ששיתוף הפעולה בתחום כה מבטיח יניב פירות רבים לסין, לישראל, לגוואנגז'ו, לאוניברסיטה העברית. ההסכם הנחתם היום הוא צעד ראשון לשיתוף פעולה יותר רחב, היום אנחנו חותמים על שיתוף פעולה בתחום של DBS - כאשר היישום הראשון הינו הטיפול בחולי פרקינסון. בחרנו להתחיל בתחום אחד ולהרחיב בעתיד וזאת בכדי לבסס שיתוף פעולה לטווח ארוך." 

גוואנגז'ו היא העיר השלישית בגודלה בסין, בת כ-20+ מיליון תושבים. היא ממוקמת בדרום סין, במרחק של כשעתיים נסיעה ברכב מהונג-קונג ושעה ברכבת, והינה בירת פרובינציית גואנגדונג, הפרובינציה העשירה ביותר בסין עם כ-110 מיליון תושבים ו-GDP של 1.3 טריליון דולר. בשנת 2008 הכריזה ממשלת סין על גוואנגז'ו כ"עיר מרכזית לאומית"  ובכך הקנתה לגוואנגז'ו מעמד מיוחד כאחת הערים אשר עליהן מוטלת המשימה לחבר את סין לערים מרכזיות אחרות בעולם ולהוביל את תנופת החדשנות והטכנולוגיה אשר חרט הממשל הסיני על דגלו. מעמד זה הקנה לגוואנגז'ו כוח רב ועצמאות כלכלית נרחבת בפיתוח תחומי טכנולוגיה וחדשנות, בניית אקוסיסטם טכנולוגי וביצוע השקעות בתחומים מסויימים אשר זוהו ככאלו אשר יכולים לסייע בהפיכתה של סין למעצמה טכנולוגית.

במסגרת פעילותו בסין מכהן דר' גלייטמן כיו"ר קבוצת ההשקעות ישראל-גוואנגז'ו, אשר בין היתר מנהלת קרן השקעות בתחום מדעי החיים בהיקף של כמאה מיליון דולר. מודל הפעילות בקרן מבוסס על בניית חברה סינית בשליטת החברה הישראלית. הקרן משקיעה בחברה הסינית ומאפשרת מיצוי ובניית ערך לחברה הישראלית. כאמור, הקרן השקיעה לאחרונה בחברת אלפא אומגה הישראלית והחברה החלה לפעול בגוואנגז'ו. הקבוצה גם הקימה ומנהלת נציגות מסחרית רשמית של ממשלת גוואנגז'ו בתל-אביב שמטרתה לקדם שיתופי פעולה עסקיים עם ישראל. נציגות זו פועלת כחלק מזרוע קידום ההשקעות והסיוע במציאת מימון ושותפים אסטרטגיים בסין של קבוצת ההשקעות ישראל-גוואנגז'ו ונהנית ממערכת קשרים ענפה עם זרועות הממשל השונות בגוואנגז'ו ועם ענקי התעשייה בסקטורים הציבורי והפרטי כאחד. בשנה שעברה הושקה בגוואנגז'ו פעילות נוספת של הקבוצה - חממה טכנולוגית שהוקמה בשותפות עם ממשלת גוואנגז'ו. זוהי חממה טכנולוגית סינית ייחודית, הבנויה לפי המתכונת הישראלית של חממות במימון רשות החדשנות. החממה מכוונת הן ליזָמוּת מקומית סינית והן ליזמות ישראלית, ומאפשרת הקמת חברות צעירות באי הביו-טק בגוואנגז'ו, בהשקעה של מיליוני יואנים.

מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית בניהולו של פרופ' ישראל נלקן שם לו למטרה לפתח ממשק משגשג בין תיאוריה וניסויים ברמות שונות - מדעי המוח הקוגניטיביים, הביולוגיים והחישוביים, ובכך לסלול את הדרך לגילויים חדשניים במחקר המוח. פרופ' חגי ברגמן ניצל את הידע על אודות הבסיס העצבי למחלת הפרקינסון כדי לבצע הפחתה בפעילות המוגברת של הגרעין התת-תלמי במוח. גילוי זה יצר את הבסיס לטיפול במחלה באמצעות השתלת אלקטרודה וגירוי חשמלי של גרעין זה, אשר גורם להפסקת תסמיני המחלה, לרבות הרעד, ובוצע עד היום בלמעלה מ-250 אלף חולים ברחבי העולם. עבור עבודתו בתחום זה זכה פרופ' ברגמן בפרס רפפורט למצוינות בתחום המחקר הביו-רפואי לשנת 2013 ובפרס רוטשילד לשנת 2016.