חינוך בחברה הערבית בישראל

על רקע ההתמודדויות המורכבות להן נדרשת החברה הערבית בישראל בימים אלה, ישנו משקל רב להבנת סוגיות הקשורות לחינוך של ילדים ובני הנוער בחברה זו. 27% מאוכלוסיית התלמידים בישראל משתייכים לחברה הערבית מה ידוע לנו על הישגיהם הלימודיים?.

06.05.2021 מאת: פורטל הכרמל והצפון
חינוך בחברה הערבית בישראל

תמונה להמחשה

 

אילו אתגרים אישיים וחינוכיים ניצבים בפניהם?, איך צעירים מהחברה הערבית מדמיינים את עתידם? וממה נובעים הפערים בינם לבין צעירים מהחברה היהודית?.

שאלות אלה מתחדדות על רקע תקופת הקורונה, שחשפה והבליטה פערים בתוך החברה הערבית. הפערים התחדדו על רקע היעדר מוכנות מושגית ומעשית ומחסור בתשתיות למצבים שהקורונה יצרה. מה ניתן לעשות כדי לשנות מציאות זו?

"החינוך בחברה הערבית בישראל" ספר חדש, ראשון מסוגו, בעריכת פרופ' פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א ופרופ' משה ישראל אשוילי, בהוצאת מכון מופ"ת מציג את הישגיה המשמעותיים של מערכת החינוך בחברה הערבית בשנים האחרונות ולצידם מגמות וסוגיות משמעותיות הדורשות חשיבה קדימה והתייחסות עתידית, בהן: מיומנויות קריאה וכתיבה והשפעות הדיגלוסיה.

הקושי באבחון לקויות התפתחותיות ולקויות למידה, מגמות משתנות באוריינטציית העתיד של צעירים מהחברה הערבית המחפשים את האפשרויות בחברה הישראלית, פערים צומחים ומשמעותיים בין קבוצות שונות בתוך החברה הערבית ובמיוחד בין המינים, מקורות להתנהגות אלימה, קשיים בניסוח זהות תרבותית  ועוד.

תקופת הקורונה חשפה והבליטה פערים נוספים בתוך החברה הערבית, בעיקר על רקע היעדר מוכנות מושגית ומעשית ומחסור בתשתיות למצבים שהקורונה יצרה.

בפועל היו קשיים ניכרים בלמידה מרחוק, ממגוון סיבות דוגמת היעדר תשתיות אינטרנט ורמת מחשוב נמוכה, בעיקר בישובים מרוחקים ו/או לא מוכרים, למידה בסיוע ההורים לא התרחשה כלל במשפחות בהם רמת ההשכלה של ההורים הינה נמוכה, המוטיבציה ללמידה נפגמה, עקב התגברות תחושת הפער בקרב התלמידים מעוטי היכולת (בהשוואה לתלמידים אחרים שהוריהם מבוססים יותר) ועוד.

כל אלה, בתוספת הריחוק החברתי, יצרו תחושה של חוסר שייכות לבית הספר ובעקבות כך גם לירידה בנכונות להשקיע בלימודים. על רקע זה יש חשיבות רבה לחפש דרכים לקדם ולשפר את ההנעה ללמידה וההתפתחות החיובית בקרב צעירים בחברה הערבית בישראל.

בספר "חינוך בחברה הערבית בישראל" בעריכת פרופ' פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א ופרופ' משה ישראלאשוילי ובהוצאת מכון מופ"ת מוצגות המגמות החיוביות שמסתמנות בהישגים ובהנעה ללימודים בחברה הערבית משום שדרכן ניתן יהיה לגשר על פערים בין התלמידים בחינוך הערבי לתלמידים בחינוך היהודי; בין תלמידים ממגזרים שונים בתוך החברה הערבית; ובין תלמידים הלומדים במסגרות הנבדלות במיצב הסוציו-אקונומי שלהן. לקדם טיפוח חינוכי-ערכי לצד טיפוח השכלתי, באופן שיאפשר לצעירים בחברה הערבית לטפח זהות המשלבת מודרנה והתקדמות עם שמירה על ערכים מסורתיים ותחושת שייכות קהילתית ועוד.

לצד השיפור בהישגים הלימודיים של התלמידים יש גם שינוי באוריינטצית העתיד שלהם (תמונת העתיד שהצעיר מפתח לעצמו) וזו משתפרת במקביל והולכת ודומה במבנה שלה, אך לא בתוכן שלה, לתמונת העתיד של מתבגרים יהודים. כך, בשנים האחרונות ישנן עדויות לכך שצעירים בחברה הערבית עוסקים וחושבים בתכנון הדרכים האפשריות למימוש רצונותיהם בעתיד.

שילוב תכנית ללימודים גבוהים בולטת יותר בקרב הבנות מאשר בקרב הבנים ויש רמזים לכך שבהדרגה יתכן ופער זה בין המינים אף ילך ויגבר. אצל חלק מהצעירים הערביים קושי בגיבוש אוריינטצית העתיד נובע מתחושת אפליה ו/או מקשיים בהתנהלות הרגשית חברתית הקשורה לקשיים בהגדרת הזהות העצמית שלהם, מה שמהווה תנאי חשוב לצורך התפתחותם העתידית ומעברם התקין לחברה הבוגרת.

לעתים, התסכול לנוכח אי יכולת לממש תוכניות עתיד או להתנהל באופן שרצוי לפרט ותחושות דומות מובילים לתחושה מצטברת של חוסר אונים שיכולים לצאת בצורה של תוקפנות כלפי חוץ (אלימות ועבריינות) או כלפי פנים (פגיעה עצמית ואובדנות). "כדי למנוע גלישה להתנהגויות בעיתיות מהסוג המצוין לעיל יש צורך בהתערבויות מניעתיות שיטפחו בקרב הצעירים הערבים כישורים חברתיים-רגשיים שיסייעו להם בטיפוח אוריינטצית עתיד חיובית ובניהול הקשיים המצפים להם בעת המעבר מהתבגרות לבגרות. אולם, תוכניות המניעה המופעלות כיום על ידי משרד החינוך לא עברו תהליך מסודר ותקין של התאמה תרבותית, מה שמעמיד בספק את התועלת שלהן" מציעים עורכי הספר.

עורכי הספר: פרופ' פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א, פרופסור מן המניין וראשת בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב; ופרופ' משה ישראל אשוילי, פרופסור אמריטוס בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. שניהם יזמו את הכנת הספר מתוך ניסיון מחקרי ומעשי רב-שנים, מתוך הבנה מעמיקה של חשיבות הסוגיות החינוכיות העומדות על הפרק ומתוך אמונה שדיאלוג חינוכי ופתוח ומחקר שיטתי בהקשרים רלוונטיים יתרמו לשיפור עתידם של הילדים, בני הנוער וכלל החברה כאחד.

 

תגובות

מומלצים