ילדים עד גיל 10 אינם הגורם המניע את המגיפה בישראל

חוקרים מהאוניברסיטה העברית קובעים כי במסגרות חינוך היו מעט מקרי הדבקה מילדים למורים, ובדרך כלל כיוון ההדבקה הוא הפוך, לכן יש לפתוח מחדש את מערכת החינוך עד גיל 10 במתכונת של קפסולות קבועות הכוללת את צוות ההוראה.

05.10.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
ילדים עד גיל 10 אינם הגורם המניע את המגיפה בישראל

צוות חוקרים מביה"ס לבריאות הציבור האוניברסיטה העברית: "צעד ראשון ביציאה מהסגר צריך לכלול פתיחה מחדש של מערכת החינוך עד גיל 10 במתכונת של קפסולות קבועות הכוללת את צוות ההוראה".

צוות חוקרים מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה פרסמו דו"ח חדש, לפיו הסיכון בסגירת מערכת החינוך לילדים מתחת לגיל 10 גדול מאשר בפתיחתה

לפי הדו"ח, קיים קשר ישיר בין גיל הילד וסיכוי ההדבקה, במיוחד הדבקה סימפטומטית, ומחקרים רבים מצביעים על כך שילדים מתחת לגיל 10 נדבקים בשיעור נמוך יותר (כמחצית) מילדים גדולים יותר. בנוסף, ככל הנראה ילדים מתחת לגיל 10 גם מדביקים פחות מילדים מבוגרים יותר.

החוקרים מציינים כי בתקופה בה כיתות א'-ג' פעלו ובתקופה בה פעל "בית הספר של החופש הגדול" במסגרת קפסולות, תוך הקפדה על כללים של ריחוק חברתי, לא נצפתה עליה בתחלואה בישראל. לפי החוקרים, במסגרות חינוך היו מעט מקרי הדבקה מילדים למורים, ובדרך כלל כיוון ההדבקה הפוך.

עוד לפי החוקרים, העלייה בתחלואה באוכלוסייה הכללית שנצפתה בקבוצת הגיל 10-39, שהחלה בחודש ספטמבר, אינה יכולה להיות מיוחסת לפתיחת מערכת החינוך אלא לתהליכים והתנהגויות בשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט, כאשר מערכת החינוך לא פעלה.

מסקנות החוקרים בהתאם לנתונים:

  1. פתיחת בתי ספר עד כיתה ד' הכרחית ויכולה להתבצע בקבוצות קטנות (קפסולות של עד 20 ילדים) לאורך כל היום, עם מורים קבועים וללא ערבוב הקפסולות.
  2. רצוי לקיים מערך ניטור הנגיף בקרב המורים.
  3. הסיכון להתפרצויות/הדבקות בכיתות תלוי ברמת התחלואה בקהילה. ניתן לקבוע רמת סף לתחלואה שמעליה לא יפתחו מסגרות החינוך בשכונה/עיר.

על המסמך חתומים דר' אלכס גיללס-הלל, דר' חגית הוכנר, ד"ר קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, מר ארי פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.

 

תגובות

מומלצים