מספר הסטודנטים לרפואה גדל
הנתונים המפורסמים על לימודי רפואה באוניברסיטאות בישראל, מצביעים על מקצוע יוקרה שנרשמים לו אלפי סטודנטים בכל שנה ומתקבלים מאות, המגזר הערבי נמצא במגמת עלייה במתקבלים ללימודי רפואה.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת לימודי רפואה באוניברסיטאות בשנים תש"ס (1999/00)-תשע"ז (2016/17)
בתשע"ז (2016/17) נרשמו בעדיפות ראשונה 2,110 מועמדים ללימודי רפואה כללית, ו-28.6% מהם קיבלו תשובה חיובית. באותה שנה נרשמו בעדיפות ראשונה 315 מועמדים ללימודי רפואת שיניים, ו-41.3% מהם קיבלו תשובה חיובית.
מספר הסטודנטים לרפואה גדל מ-3,066 בשנת תש"ס (1999/00) ל-5,194 בשנת תשע"ז, בדומה לקצב הגידול במספרם של כלל הסטודנטים באוניברסיטאות.
כחמישית מהסטודנטים לתואר שני ברפואה כללית בתשע"ז היו סטודנטים בין-לאומיים ממדינות צפון אמריקה.
בשנות ה-2000 שיעור מקבלי תואר שני ברפואה כללית נע בין 3.8 ל-5.4 למאה אלף איש. מתחילת העשור הנוכחי גדל חלקם היחסי, וב-2017 הוא עמד על 7.0 ל-100,000 איש. למרות הגידול, ב-2016 הייתה ישראל במקום אחד לפני האחרון בקרב במדינות ה-OECD בשיעור זה.
בשנים 2017-2012, על כל ישראלי שקיבל בישראל תואר שני ברפואה כללית היו בממוצע כ-1.5 ישראלים שקיבלו תואר זה בחו"ל ולאחר מכן קיבלו רישיון לעסוק ברפואה בישראל.
חלקן היחסי של הסטודנטיות לרפואת שיניים גדל מ-24.6% בתשמ"ג (1982/83) ל-64.1% בתשע"ז (2016/17). ברפואה כללית גדל חלקן מ-34.0% ל-54.7%, בהתאמה.
בתשע"ז, אחוז הערבים הלומדים לתואר ראשון ברפואה כללית (19.2%) היה גבוה מחלקם היחסי במקצועות אחרים באוניברסיטאות (13.5%), אך קטן מעט מחלקם היחסי באוכלוסייה (20.8%). לעומת זאת, חלקם בקרב הסטודנטים לרפואת שיניים היה גבוה יותר (24.7%).
חלקם היחסי של יוצאי אתיופיה בקרב סטודנטים לתואר ראשון ברפואה עמד בתשע"ז (2016/17) על פחות ממחצית האחוז (0.4%). אחוז זה היה נמוך מחלקם של יוצאי אתיופיה בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון (1.1%) ומחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה (1.7%).
בשנת תשע"ז היה ייצוג יתר בלימודי תואר ראשון רפואה כללית למוסלמים הגרים במחוזות הצפון וחיפה ולנוצרים-ערבים (פי 2 ופי 1.2 מייצוגם באוכלוסייה, בהתאמה). בניגוד לכך, ליוצאי אתיופיה, לבדווים ולחרדים היה ייצוג חסר (פי 0.25, פי 0.14 ופי 0.10, בהתאמה).
חלקן היחסי של הנשים הממשיכות לתואר שלישי בקרב בוגרות תואר שני ברפואה כללית (2.8%) היה נמוך לעומת חלקם של הגברים (6.7%).
מועמדים 2,510 מועמדים נרשמו בשנת תשע"ז (2016/17) ללימודי תואר ראשון ברפואה. כמעט כולם (2,425, 96.6%) רשמו את לימודי רפואה בעדיפות ראשונה. 2,110 (87.0%) מהם רשמו בעדיפות הראשונה לימודי רפואה כללית ו-315 (13.0%) רשמו לימודי רפואת שיניים. רק כשליש מהמועמדים (756) שרשמו לימודי רפואה בעדיפות הראשונה רשמו מקצוע אחר בעדיפות שנייה. מתוך אלו שרשמו מקצוע אחר בעדיפות שנייה נבחרו בעיקר המקצועות האלה: מדעי הרפואה (115 מועמדים), ביולוגיה (115), הנדסה ביו-רפואית (68), רוקחות (56), מדעי המחשב (46) והנדסת חשמל (44).
בשנת תשע"ז רק 28.6% מהמועמדים שרשמו את המקצוע רפואה כללית בעדיפות ראשונה, התקבלו ללימודים במקצוע זה. לעומת זאת, 41.3% מהמועמדים לרפואת שיניים התקבלו. רובם המוחלט של המתקבלים לרפואה כללית ולרפואת שיניים אכן לומד את המקצוע. מתוך המועמדים לרפואה כללית (בתשע"ז) 125 למדו רפואה כללית כבר בשנה הקודמת (תשע"ו) במוסד אחד וניסו להתקבל למוסד אחר.
בהשוואה למקצועות אחרים, במקצוע רפואה כללית אחוז המועמדים שקיבלו תשובה שלילית (תרשים 1) היה הגבוה ביותר (71.4%), גבוה מרפואת שיניים (58.7%) וממקצועות אחרים כגון הנדסת בניין (68.3%) והנדסת מחשבים (55.7%).
סטודנטים לרפואה בעשרים השנים האחרונות התקיימו לימודי רפואה באוניברסיטאות: תל אביב, בן-גוריון, הטכניון והעברית, ובשנת תשע"ב (2011/12) הצטרפה אוניברסיטת בר-אילן.
מספר הסטודנטים לרפואה נמצא במגמת עלייה (תרשים 3), ובמיוחד בשנים האחרונות מאז הקמתה של הפקולטה לרפואה תחת אוניברסיטת בר-אילן. מספר הסטודנטים לרפואה גדל מ-3,066 בשנת תש"ס (1999/00) ל-5,194 בשנת תשע"ז (2016/17), גידול של 69.4%. מתוך סך כל הסטודנטים לרפואה בתשע"ז 3,047 (58.7%) למדו לתואר שני (ד"ר ברפואה) ו-2,147 (41.3%) למדו לתואר ראשון. עיקר הגידול במספר הסטודנטים לרפואה בשנים תש"ס-תשע"ז היה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית (לוח א), בהם למדו יותר ממחצית מהסטודנטים לרפואה (58.0%; ראו לוח א). על אף הגידול במספרם של הסטודנטים לרפואה, חלקם היחסי מתוך כלל הסטודנטים לא השתנה באופן ניכר בשנים אלו (מ-2.0% בתש"ס ל-1.9% בתשע"ז).
|
אוניברסיטה |
תש"ס |
תשע"ז |
|---|---|---|
|
אוניברסיטת תל אביב |
1,086 |
1,572 |
|
האוניברסיטה העברית בירושלים |
855 |
1,440 |
|
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל |
704 |
979 |
|
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
421 |
830 |
|
אוניברסיטת בר-אילן |
- |
373 |
|
סך הכל |
3,066 |
5,194 |
בתשע"ז (2016/17) למדו 4,483 סטודנטים רפואה כללית, מתוכם 2,737 לתואר שני ו-1,746 לתואר ראשון. בשנה זו 711 סטודנטים למדו רפואת שיניים, מתוכם 401 לתואר ראשון ו-310 לתואר שני. רפואת שיניים ניתן ללמוד רק באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית. קצב הגידול במספר הסטודנטים לרפואה כללית בשנים תש"ס-תשע"ז היה גבוה יותר מאשר בקרב הסטודנטים לרפואת שיניים (74% בהשוואה ל- 44%, בהתאמה).
סטודנטים בין-לאומיים בתואר שני ברפואה כללית באוניברסיטאות בישראל מתקיימות תוכניות לתואר שני ברפואה כללית לסטודנטים בין-לאומיים. מספר הסטודנטים בתוכניות אלו היה 520 בשנת תשע"ז, שהם 19% אחוז מתוך כלל הסטודנטים לתואר שני ברפואה כללית. בקרב הסטודנטים הבין-לאומיים 259 למדו באוניברסיטת תל אביב, 135 בטכניון ו-126 באוניברסיטת בן- גוריון. רוב הסטודנטים הבין-לאומיים מגיעים ממדינות צפון אמריקה: קנדה וארצות הברית.
סטודנטיות לרפואה בשנות השמונים של המאה הקודמת מקצוע הרפואה נחשב מקצוע 'גברי', והנשים היו בו מיעוט ברור. מאז חל גידול ניכר באחוז הנשים במקצוע. בתשע"ז הן היו רוב במקצוע בדומה לחלקן היחסי בקרב הסטודנטים בשאר מקצועות הלימוד באוניברסיטאות (תרשים 4). קצב הגידול של אחוז הנשים במקצוע רפואת שיניים היה גבוה במיוחד - מ-24.6% בשנת תשמ"ג (1982/83) ל-64.1% בשנת תשע"ז. ברפואה כללית חלקן היחסי של הנשים גדל מ-34.0% בשנת תשמ"ג ל-54.7% בשנת תשע"ז.
סטודנטים ערבים בשנת תשע"ז אחוז הערבים בקרב סטודנטים לתואר ראשון ברפואה כללית (19.2%) וברפואת שיניים (24.7%) היה גבוה מחלקם היחסי בקרב סטודנטים במקצועות הלימוד האחרים באוניברסיטאות (13.5%). אחוז הנוצרים-ערבים (4.7%) והמוסלמים (12.9%) בקרב סטודנטים לתואר ראשון ברפואה כללית היה גבוה יותר מחלקם היחסי בקרב הסטודנטים במקצועות הלימוד האחרים באוניברסיטאות (2.6% ו-10.9% בהתאמה). במיוחד, היה גבוה חלקם היחסי של הסטודנטים הנוצרים-ערבים במקצוע רפואת שיניים (8.5%) בהשוואה לחלקם היחסי במקצועות הלימוד האחרים (2.6%). לעומת זאת, אחוז הסטודנטים הדרוזים לרפואה כללית (1.5%) היה נמוך מחלקם היחסי בקרב שאר הסטודנטים באוניברסיטאות (1.8%).
אחוז הערבים בקרב סטודנטים לתואר ראשון ברפואה כללית (19.2%)היה קטן מעט מחלקם היחסי של הערבים באוכלוסייה (20.8%). אך בתוך האוכלוסייה הערבית ישנו פער ניכר בין הנוצרים-ערבים למוסלמים. שיעורם של המוסלמים בקרב סטודנטים לרפואה כללית (12.9%) הינו נמוך משיעורם באוכלוסייה (17.7%) לעומת הנוצרים-ערבים שחלקם היחסי בקרב סטודנטים לרפואה כללית (4.7%) גבוה באופן ניכר מחלקם היחסי באוכלוסייה (2.0%).
גיל הסטודנטים לרפואה בתשע"ז, אחוז הצעירים בגילי 21-18, היה גבוה יותר בקרב סטודנטים לתואר ראשון ברפואה (27.8%) מאשר בקרב סטודנטים לתואר ראשון במקצועות אחרים באוניברסיטאות (16.8%). זאת, ככל הנראה, עקב אחוז גבוה של סטודנטים הלומדים במסגרת העתודה הצבאית ומתחילים את לימודיהם טרם השירות הצבאי.
טווח הגילים של סטודנטים לתואר שני ברפואה היה צר יחסית. רובם המוחלט (82.9%) היו בגיל 30 ומטה, לעומת כמחצית (51.3%) מהסטודנטים לתואר שני במקצועות אחרים באוניברסיטאות.
סטודנטים לרפואה לפי מדד הפריפריאליות אחוז הסטודנטים מיישובים פריפריאליים (כמו מדבר יהודה, גליל, בקעת בית שאן) שלמדו רפואה היה מעט יותר גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה (19.3% לעומת 17.6%, בהתאמה). עם זאת, אחוז הסטודנטים מיישובים פריפריאליים מאוד (כמו צפון רמת הגולן והערבה) היה נמוך יותר משיעורם באוכלוסייה (1.3% לעומת 2%, בהתאמה). נראה שהסיבה לכך איננה המרחק הגאוגרפי בלבד, כיוון שאחוז הסטודנטים מיישובים פריפריאליים מאוד באוניברסיטאות (2.0%) היה דומה לחלקם היחסי באוכלוסייה.
ציון פסיכומטרי ממוצע הציון הפסיכומטרי הממוצע של הסטודנטים לתואר ראשון ברפואה כללית עלה מעט בשנים תש"ס-תשע"ז, מ-723 בשנת תש"ס (1999/00) ל-732 בשנת תשע"ז, בדומה לעלייה בציון הממוצע של שאר הסטודנטים באוניברסיטאות. הציון הפסיכומטרי הממוצע של הסטודנטים לתואר ראשון ברפואה כללית (732 בתשע"ז) היה גבוה באופן ניכר מציונם של הסטודנטים לתואר ראשון ברפואת שיניים (693 בתשע"ז) ומציונם של שאר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות (620 בתשע"ז).
ציון בגרות במתמטיקה לאורך השנים האחרונות (תש"ס-תשע"ז), ממוצע ציון הבגרות המשוקלל (ראה פרק הגדרות) במתמטיקה בקרב סטודנטים לתואר ראשון ברפואה כללית היה גבוה באופן ניכר מציונם הממוצע של שאר הסטודנטים ואף גבוה מציונם הממוצע של הסטודנטים למדעי המחשב הנדרשים לרמת מתמטית גבוהה.
מקבלי תואר שני ברפואה כללית מהאוניברסיטאות בארץ ומקבלי רישיון ברפואה לאחר לימודים בחו"ל
בשנים 2017-2012 מספר הישראלים מקבלי תואר שני ברפואה כללית מאוניברסיטאות בארץ הכפיל את עצמו מ-304 בשנת 2012 ל-601 בשנת 2017. במקביל, מספרם של מקבלי רישיון בישראל לאחר שסיימו את לימודיהם בחו"ל גדל אף הוא באופן ניכר, מ-527 בשנת 2012 ל-879 בשנת 2017. בשנים אלו, על כל ישראלי שקיבל תואר שני ברפואה כללית בישראל היו כ-1.5 ישראלים בממוצע שקיבלו את הרישיון לאחר קבלת התואר שני ברפואה כללית בחו"ל. על פי נתוני 2015-2012, כרבע ממקבלי הרישיון היו עולים שלמדו טרם עלייתם לארץ, ושני שלישים לערך היו ישראלים שיצאו מהארץ ללמוד בחו"ל והשאר לא ידוע. כלומר, על כל ישראלי שקיבל תואר ברפואה כללית מאוניברסיטאות בישראל היה ישראלי שקיבל רישיון לעסוק ברפואה לאחר סיום תואר בחו"ל.
