עדיף תואר גם בעבודת ניקיון

סקר חדש של מכון סמית עובר אוניברסיטת חיפה חושף:
49% עובדים בתחום שאינו קשור לתואר הראשון שלמדו

•    רק 17% בחרו בתחום לימוד משיקולי תעסוקה עתידית. גובה המשכורת? אפילו פחות – 13% בלבד.
•    44% מבוגרי תואר ראשון היו בוחרים ללמוד תחום אחר.
•    40% היו מוסיפים חוג לימוד.
•    מחצית או יותר מקרב אלו שיש להם תואר בתקשורת, במדעי הרוח ובעבודה סוציאלית היו מוסיפים חוג לימוד.
•    36% מקרב בוגרי תואר ראשון בגילאי 30 ומעלה היו מוסיפים לתואר שלהם חוג מתחום הכלכלה והניהול.
•    41% מבוגרי מדעי המחשב היו מוסיפים חוג מתחום הכלכלה והניהול.

פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה: "האתגר שלנו הוא לאמן אנשים בשביל תפקידים שעדיין לא קיימים, לפתור בעיות שעדיין לא נוצרו, על-ידי שימוש בטכנולוגיה שעדיין לא הומצאה. לשם כך, והנתונים שהתקבלו מהסקר מחזקים זאת, יש לשים דגש על שילובים בעולם העכשווי והעתידי".

עונת "הימים הפתוחים", במוסדות הלימוד האקדמיים, כבר בפתח ורבבות של סטודנטים פוטנציאליים מתלבטים באשר לתחום הלימוד אותו יבחרו. בין השאלות הפופולריות שצפות עולות סוגיות כגון רמת העניין בתואר, ביקוש מצד מקומות תעסוקה, קרבה למקום המגורים, עלות הלימודים ועוד. 

סקר חדש שערך מכון סמית לקראת היום הפתוח שבאוניברסיטת חיפה, חושף ממצאים מעניינים שיכולים לסייע לאותם מתלבטים. הסקר, שסקר 400 בוגרי תואר ראשון במגוון של תחומים פופולריים (מדעי החברה, מדעי הרוח, לימודים פרה-רפואיים, הנדסה ומחשבים) ושסיימו את הלימודים ב- 10 השנים האחרונות, מצא שרק כמחצית מהם עובדים בתחום אותו למדו, 44% היו בוחרים תחום לימוד אחר ו- 40% ציינו שבדיעבד, היו מוספים חוג לימוד נוסף. 

אז מהם התחומים שרוב הבוגרים היו לומדים שוב? אילו תחומים הם היו משנים? ואילו היו מוסיפים כחוג שני?
מידת העניין עדיין מהווה פקטור משמעותי בבחירת תחום הלימוד בתואר ראשון (74% ציינו את הקריטריון הזה כראשון במערכת השיקולים שלהם). באופן מפתיע, שיקול התעסוקה העתידית לא מהווה שיקול משמעותי בקרב רוב הנשאלים, ועומד על 17% בלבד. גובה המשכורת והמלצה מפי חברים/משפחה זוכה באחוז דומה של חשיבות מצד הנשאלים (12-13%), ולאחר מכן מגיעים יתר השיקולים- קרבה לבית, עלות הלימודים ועוד. 

כמחצית מהנשאלים (49%) ציינו שהם לא עובדים כיום בתחום שקשור לתואר הראשון שרכשו. בהתפלגות לפי תחומים, 70% מקרב בעלי תואר ראשון בתחומים הפרה-רפואי, עבודה סוציאלית, מדעים ומחשבים ציינו שעובדים במקצוע אותו למדו. פחות מ-40% בקרב בעלי תואר ראשון בתחומי התקשורת, מדעי המדינה ומדעי הרוח עובדים בתואר אותו למדו.

בהתאם לכך, אין זה פלא כי במבט לאחור, למעלה ממחצית מהמחזיקים בתואר בתקשורת, במדעי המדינה ובכלכלה וניהול היו בוחרים ללמוד תחום אחר. לעומת זאת, 70% מקרב אלו המחזיקים בתואר בעבודה סוציאלית, במדעים ובהנדסה וטכנולוגיה היו בוחרים ללמוד את אותו התחום, לו היו נדרשים לבחור תחום לימוד כיום. 

בקרב כלל הנשאלים, רק כמחצית ציינו שהיו בוחרים את אותו התחום, ו- 44% השיבו שהם היו בוחרים בתחום אחר. 
ממצא מעניין ביחס לבחירת תחום לימוד אחר בדיעבד, קשור ליכולת להוסיף חוג לימוד נוסף, בייחוד בעבור אלו אשר למדו תואר ראשון בתקשורת, מדעי הרוח ועבודה סוציאלית. מחצית מהם (50%) העידו שהם היו מוסיפים חוג לימוד שני. איזה חוג שני? בעלי תואר בעבודה סוציאלית היו מוסיפים חוג במדעי המדינה, בכלכלה וניהול היו מוספים חוג פרה רפואי, ובמחשבים חוג מעולמות הכלכלה והניהול.

עוד מעניין לציין כי בקרב גילאי 30 ומעלה בולט האחוז שציינו כי היו מוסיפים לתחום הלימוד שלהם חוג מתחום הכלכלה והניהול (36%).

"הנתונים מחזקים את התפיסה שלנו שגורסת שבעולם העכשווי יש לשים דגש על שילובים. האתגר הגדול שלנו הוא לאמן אנשים בשביל תפקידים שעדיין לא קיימים, לפתור בעיות שעדיין לא נוצרו, על-ידי שימוש בטכנולוגיה שעדיין לא הומצאה. לשם כך עלינו לספק לבוגרים שלנו ידע מתחומים שונים ולהקנות להם את הכלים שיאפשרו לכל תחום להפרות את התחום האחר. בשביל עתיד משתנה, שבו לא בטוח שתעבוד במה שלמדת ושהידע והמידע משתנים תדיר, עליך לדעת להיות מולטי-דיסציפלינרי", אמר נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין.

"שוק העבודה של העתיד דורש ידע רב תחומי וארגז כלים שכולל יכולות רחבות, בנוסף להתמקצעות הספציפית. מהפכת המולטיברסיטה אותה השקנו זה מכבר באוניברסיטה ואשר תיושם כבר החל משנת הלימודים הקרובה, מעמידה במרכז את הצורך במוכנות למקצועות העתיד" הוסיף פרופ' רובין.