פרופסור אדוארד יעקובוב להכשיר את רופאי העתיד

תואר ראשון בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה, בעולם דיגיטלי איך יכולים לדאוג למערכת רפואית שיכולה לתת מענה לכל אדם, ולטפל ברפואה מונעת ואבחון מוקדם, הפתרונות לגיל שלישי ועוד, המכשור הטכנולוגי המתקדם והכשרת רופאי המחר, פרופ' יעקובוב מדבר על הכל.

12.08.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
פרופסור אדוארד יעקובוב להכשיר את רופאי העתיד

צילום יח"צ HIT

 

פרופסור אדוארד יעקובוב, נשיא המכון הטכנולוגי HIT טוען שמתחילים לראות את ההשפעה של הקורונה על תוכניות הלימודים באקדמיה. לטענתו, האקדמיה רואה את ההשפעה של הקורונה על שוק העבודה ומתחילות לשנות את תכני תוכניות הלימודים במקצועות השונות על מנת שהן יוכלו לצייד את בוגריהם בכלים העדכניים ביותר כפי שקיימים היום בשוק.

בעוד שרוב המוסדות האקדמיים מסתפקים בשינויים נקודתיים של תכני לימוד, בHIT הגדילו לעשות וצפויים לפתוח בשנת הלימודים הקרובה תואר חדש לגמרי- תואר ראשון בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה שמטרתו להכשיר כוח אדם הכרחי שהדרישה לו בעקבות הקורונה רק גברה - מנתח נתונים רפואיים וביו רפואיים. כמו כן דרך התוכנית יוכלו הבוגרים להמשיך ללימודי השלמת רפואה.

בנוסף,ניתוח של נתוני עתק, מאפשר הסקת מסקנות מהירה על אוכלוסיה גדולה בזמן מינימלי. השימוש של ניתוח נתונים בקורונה הוא הכרחי למיפוי תחלואה וקריטי לקטיעת שרשראות ההדבקה. בגלל הקורונה הדרישה למנתחי נתונים שמתמקצעים בנתונים רפואיים גבר בצורה ניכרת בקרב בתי חולים, קופות חולים, חברות תרופות, חברות ביטוח, ענקיות טכנולוגיה וחברות סטרטאפ.

פרופסור אדוארד יעקובוב: "להכשיר רופאים ע"י נתינת בסיס מדעי מתמטי בצורה מסיבית שמאפשרת להבין תהליכים לעומק, ללמוד דברים שיש בהם טכנולוגיה, עושים שילוב של מדעים טכנולוגיה ורפואה ביחד".

פרופסור אדוארד: "הגיע הזמן שהרופאים יכולו לקבל כלי איך לעבד נתונים רפואיים, הרופאים מבינים שזה דבר מאוד נחוץ, מישהו צריך להבין מה עומד מאחורי כל נתון ונתון, אנחנו עבדנו ופיתחנו את התכנית בשיתוף פעולה עם בתי החולים בארץ, אנחנו דואגים שיהיו רופאים שיודעים רפואה ושולטים בשיטות מודרניות בעיבוד נתונים, אנחנו דואגים כל הזמן לבנות גשר בין העולמות, למשל יחד עם ידידים מהעדה הדרוזית אנחנו מקדמים השכלה גבוהה לעדה הדרוזית, קלטנו סטודנטים להרבה תכניות ורוצים שהם ישתלבו במכון הטכנולוגי חולון". 

השר אלקין חושף לראשונה תוכנית הלימודים שתציב את ישראל על מפת המחקר הרפואי המתקדם בעולם שנחשף היום במכון הטכנולוגי HIT

"התוכנית הראשונה מסוגה בעולם – היום אנחנו בדרך להפוך את ישראל למדינה פורצת דרך בתחום הרפואה הדיגיטלית"

"אנחנו בתקופה שבה המילים בריאות ורופא פותחים את מהדורות החדשות שלנו. הגענו למצב שבו מפלגה שלמה לא נכנסת לקואליציה כי היו"ר שלה לא קיבל את תיק הבריאות"

לראשונה בישראל, המועצה להשכלה גבוהה אישרה תואר ראשון ייחודי מסוגו בעולם אשר יכשיר סטודנטים לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה – בינה מלאכותית, ביג דאטה, רפואה מרחוק ורובוטיקה – בשיתוף בתי החולים המובילים בארץ. הבוגרים ישולבו בתעשיית הביו-מד והאינפו-מד, חלקם יוכלו להמשיך לתואר ד"ר ברפואה (מסלול 4-שנתי) בהתאם לתנאי הקבלה על רקע משבר הקורונה והצורך הדחוף בהקמת תשתית רפואה דיגיטלית חדשנית:

המועצה להשכלה גבוהה העניקה אישור בלעדי למכון הטכנולוגי -HIT ללימודי תואר ראשון (B.Sc) בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה (Digital Health).

יש לציין שהתקיימה הכרזה חגיגית במעמד השר להשכלה גבוהה ומשלימה ולמשאבי מים זאב אלקין, יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ, פרופ' אדו פרלמן סיו"ר מל"ג, מנהלי בתי חולים ונשיא HIT פרופ' אדוארד יעקובוב. במהלכה הוצגה התכנית הבלעדית והראשונה בעולם שתילמד ב-HIT מכון טכנולוגי.

מטרת התכנית: יצירת קידמה ישראלית בינלאומית בהתמודדות עם אתגרי הרפואה; תוך מספר שנים יוכשרו מאות בוגרות ובוגרים בעלי  מערכות רפואיות חכמות, רפואה מרחוק, עיבוד נתוני עתק ופיתוח טכנולוגיות רפואיות פורצות דרך במענה לצרכים קליניים מתפתחים.

בוגרי התכנית יוכלו להשתלב מיידית בעמדות מפתח בבתי חולים, קופות חולים, חברות פארמה, חברות ביטוח רפואי וחברות הזנק ויפתחו את התשתית הטכנולוגית של רפואת העתיד. כמו כן, הבוגרים יוכלו להמשיך ללימודי רפואה (בתכנית 4 שנתית), בהתאם לתנאי הקבלה והקריטריונים של בתי הספר לרפואה.

שר המל"ג זאב אלקין: "גאה להכריז על פתיחת התוכנית הראשונה מסוגה בארץ ובעולם ברפואה דיגיטלית. אנחנו עושים היסטוריה ועל הפרק הזה ידברו רבות, ישר כוח על כל מי עבד כדי שנגיע לכאן.

תודה רבה, קודם חתני השמחה של היום הזה ראשי המכון כבוד. אני חייב להגיד שבשבילי זה אגב האירוע הרשמי הראשון ואני מאוד מקווה שדווקא רצה הגורל כאן בנסיבות האלה. אני חושב שהרעיון של העולם של השכלה צריך לעסוק בעולם של מחר. אני מאוד אהבתי את הציטוט של השינוי מול המדיניות הרגילה שמלמדים את הר. אני באמת חושב שאחד מהאתגרים הגדולים של מערכת ההשכלה הגדולה שלנו זה לנסות לראות לאן אנחנו הולכים כמדינה כמשק וכמדע ולהתאים את כל מערך ההכשרה מתוך התפיסה הזו מתוך ראייה כוללת. לכן מה שנעשה כאן הוא ללא ספק פריצת דרך".

"אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת, בתקופה שבה המילים בריאות ורופא פותחים את מהדורות החדשות שלנו. היינו אולי מוותרים על זה, אם כבר הגענו לשם אני חושב שזו הזדמנות מצוינת להבין את החשיבות של התחום הזה. הגענו למצב שבו מפלגה שלמה לא נכנסת לקואליציה כי היור שלה לא קיבל את תיק הבריאות. אני לא חושב שזה היה אי פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל אירוע מהסוג הזה. אני חושב שכל מי שמתסכל על העתיד של תחום רופאה מבין את החשיבות של האירוע כאן היום. כפי שאמרתי אין ספק שהיום הזה יכתב בדברי הימים של הרפואה במדינת ישראל ולכן ההליכה לכיוון הזה של רופאה דיגיטלית – אין ספק שזה העולם של מחר של עולם הרפואה ולכן כל כך חשוב להתכונן אליו היום. ממשלת ישראל אישרה בקדנציה הקודמת אישרה החלטה תקדימית בכל התחום הזה של רפואה דיגיטלית מתוך זיהוי שלנו בתור מדינה. יש כאן פוטנציאל עצום שהוא לא מנוצל מספיק. אנחנו יכולים להיות אחת מהמדינות המובילות ופורצות דרך בתחום הזה. ולכן אם אנחנו רוצים להיות שם קל הדבר הראשון לעשות באופן יעודי שזו התמחותם שימשיכו גם במסלול האקדמי וגם אם הם ילכו למסלול הרפואה הקלינית וישתלבו בכל מיני תפקידים במערכת הרפואית עם ההכשרה שהם קיבלו כאן. אני מודה לכם, מברך אתכם על התעוזה". 

פרופ' רוני גמזו מנהל בית החולים איכילוב:  אני מרגיש טיפה לא בנוח בתור מייצג את המערכת הרפואית על שאילצנו, כל מדעי הרפואה, את כל העולם להתמודד עם מחלה תוך קיפוח של הרבה מאוד דברים אחרים. אנחנו צריכים יותר מדע ברפואה, יש צורך בכל מדינות העולם לטפל במחלות בצורה חכמה יותר. אנחנו לא יודעים מספיק. הבנו מתוך אירוע הקורונה שצריך להשקיע יותר בטכנולוגיה, בחיבור לביולוגיה, כי מה שהביא לפיתוח תעשיית הטק למיניה צריך להגיע עמוק יותר גם בעולם הרפואי. התכנית הזו תתרום לזה ואנו מצפים ממך השר לפתח יותר תכניות מהסוג הזה. גם בתוך לימודי הרפואה - להפוך פרי-מד וליצור רופאים עם גישה טובה יותר, גנטית, שיבינו לא רק בטכנולוגיות הרגילות את מדע הנתונים, את הטכנולוגיה הרובוטית, הננו, החומרים - הם אלה שיאיצו קדימה את עולם הרפואה. מדינת ישראל צריכה להיות מעבר לממציאת הטכנולוגיות אלא להוביל את העולם כמי שמחברת בין טכנולוגיה מדע ורפואה.

פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא HIT: "מדובר בבשורה בינלאומית חשובה ופורצת דרך בעולם ההשכלה הגבוהה ועולם הרפואה. אני גאה לעמוד בראש מוסד שיכשיר את רופאי העתיד שיהיו הראשונים בעולם עם הכשרה ברפואה ובטכנולוגיה בו-זמנית. הבוגרים החדשים ישתלבו מיידית בתפקידים בכירים ויהיו הראשונים בעולם להוביל וליישם את תשתית הרפואה הדיגיטלית המתקדמת בעולם". 

פרופ יפה זילברשץ, יו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה: "תכנית חדשנית ביותר בקנה מידה בינלאומי, שמתכתבת עם חזית הפיתוח של המדע במאה ה-21 ומאפשרת הכשרת הון אנושי חשוב ביותר לפיתוח המדע ולפיתוח כלכלת ישראל בכלל , ובימים אלו של התמודדות המדינה והעולם עם מגפת הקורונה בפרט. עיקרה של התכנית הוא קידום ופיתוח הון אנושי לתעשית הבריאות הדיגיטלית. בריאות דיגיטלית הוכרזה על ידי ממשלת ישראל כמנוע צמיחה מרכזי בשנים אלו בהשקעה של קרוב למיליארד ₪. בתחום המחקר ות"ת שותפה למיזם דרך שני ערוצים חשובים: קרן מחקרים לרפואה מותאמת אישית (רמ"א) בקרן הלאומית למדע, וקידום יוזמת פסיפס ליצירת מאגר גנומי-קליני בישראל. לצד מהלכים חשובים אלו וכדי לוודא את קיומם ופיתוחם, נדרשת הכשרה של הון אנושי המצוי היום בחוסר גדול בתחומים חיוניים לקידום הבריאות הדיגיטלית: מדעי הנתונים, פיתוח תוכנה, אנליסטים ומומחי מוצר לצד הבנה של החלק הקליני ברפואה. רק שילוב מורכב כזה של השכלה יוכל לקדם את רפואת העתיד שתשען יותר ויותר על מכשור דיגיטלי וניתוח נתוני בריאות קליניים בכלל והצלבתם למידע גנומי בפרט".

ד"ר רפאל ברכאן, ראש רשות למחקר, חדשנות ובינלאומיות  ב-HIT והוגה התכנית: "בכל המוסדות האקדמיים בארץ ובעולם אין תכנית מקבילה לזו, אף כי ניכרת בעת האחרונה מגמה גוברת להדגשת הצורך בכך. ישראל היא מעצמה בבריאות דיגיטלית - פועלות בה כיום מאות חברות טכנולוגיות בתחום, כאשר מדי שנה עולה מספרן - בשנת 2017 ההשקעה בתחום זינקה והגיעה לסכום של כ- 375 מיליון דולר ובעקבות משבר הקורונה התופעה רק תגדל ותתעצם".

רקע על התוכנית:

ב-HIT מכון טכנולוגי חולון נערכים בימים אלה להרשמה לתכנית שתחל כבר בשנת הלימודים הקרובה. המחזור הראשון יכלול 60 בוגרות ובוגרים, במחזור השני צפויים להיקלט כ-75, ובמחזור השלישי למעלה מ-90. על פי תכנית הלימודים, יוכשרו שני קהלים: האחד – אנליסטים בתחום מידע רפואי, אשר בתום שלוש שנים יוכלו לעסוק במקצוע זה בבתי חולים, בקופות חולים ובחברות ביטוח רפואי, סטארט אפים ופארמה. השני – בוגרות ובוגרים שירצו בתום 3 השנים בתכנית להירשם ללימודי ד"ר ברפואה בתכנית 4 שנתית (M.D.) ויוכשרו כבעלי ידע ייחודי ונצרך מאוד בעולם
התכנית "טכנולוגיות דיגיטליות ברפואה" הוכנה ועובדה משך זמן רב על ידי ועדת היגוי המורכבת מאנשי אקדמיה בכירים וברי סמכא וממלאי תפקידים בכירים במערכת הבריאות. לפני כשנתיים אישרה ממשלת ישראל תכנית לאומית בין משרדית בעלות מיליארד ש"ח לפיתוח התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה, במטרה לענות על שלושה צרכים ייחודיים: 

א.    להגביר את שיתופי הפעולה בין תעשיית הבריאות הדיגיטלית, מערכת הבריאות והאקדמיה בישראל, תוך מינוף יכולות מערכת הבריאות בישראל.

ב.    להגביר את שיתופי הפעולה בין תעשיית הבריאות הדיגיטלית הישראלית, לבין מערכות בריאות, תאגידים, וגופי השקעה בינלאומיים מובילים, תוך חיזוק האקו-סיסטם בישראל.

ג.    ניצול יעיל של המידע שהצטבר וניתוחו, הנגשת מאגרי המידע ויצירת ממשק בין המאגרים לבין האקדמיה והחברות המסחריות. 

על HIT מכון טכנולוגי חולון:

המכון, החוגג 50 שנה להיווסדו, הינו מוסד אקדמי המתמקד במדע, טכנולוגיה ועיצוב מתקדמים ומכשיר מדענים, מהנדסים, מומחי טכנולוגיה ומנהלים לתעשיות ההיי-טק. העיקרון המנחה את המכון הוא פיתוח היצירתיות והחשיבה העצמית תוך שילוב הטכנולוגיה והעיצוב בתכנים ייחודים וחדשניים, וקידום הרב-תחומיות בכל שלבי הלימוד. במכון מתקיימים לימודים לתואר ראשון ולתואר שני, במסגרתם נחשף הסטודנט לחזית הידע הן בהיבט האקדמי והן בהיבט היישומי-היזמי-החדשני. 

בוגרי המכון משתלבים בתום לימודיהם בעמדות מפתח בתעשיית ההייטק: כמנהלים טכנולוגיים חדשניים בעלי ראייה כלל מערכתית, כיזמים ובעלי חברות סטרטאפ, כמומחי ומפתחי טכנולוגיות למידה, כמעצבים רב תחומיים, כמהנדסים במגוון ענפי תעשייה ועוד.  הבוגרים מהווים נדבך משמעותי במנוע הצמיחה של המדינה ותורמים את תרומתם החשובה לתעשיית ולכלכלת ישראל.

 

פורטל הכרמל

צילום: ערן פיק

תגובות

מומלצים