פרופסור אהרן ממן זוכה פרס ישראל

ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' אריה לוין- יו"ר הוועדה, כשלצדו החברים פרופ' קציעה כץ, ופרופ' מיכאל ריז'יק. הרכבי הוועדה כוללים נציגות נשים וזאת בהתאם למדיניות החדשה שקבע שר החינוך בנט.

פרופ' ממן ניהל ומנהל מפעלי מחקר שונים באוניברסיטה העברית. בתחום המגוון והמסועף של לשונות היהודים קשה לתאר את פני המחקר ללא תפיסתו המחקרית המקיפה ועשייתו הענפה.

כראש ה"מרכז לחקר מסורות קהילות ישראל" באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא כיוון וניצח ביד רמה על המחקר המתקיים בתחומים אלה. לפרופ' ממן מעמד בין לאומי מוכח וברור, והוא בא לידי ביטוי בהזמנות הרבות שזכה להן ממרכזי המחקר המובילים בעולם. יש להזכיר את אחד ההישגים הניהוליים של ממן, הלא הוא מפעל הדיגיטציה של ארכיון ההקלטות השמור במרכז לחקר קהילות ישראל.

בנימוקיה ציינה הועדה כי:* "פרופ' אהרן ממן הוא מגדולי המלומדים בחקר הלשון העברית ולשונות היהודיים. ידיעותיו הרחבות  בבלשנות ועיסוקו בחקר העברית של ימי הביניים הביאו אותו להיות פורץ את גבולות העיון התיאורי של לשונות היהודים ולהרחיבם אל התיאור ההיסטורי שלהם ואל דרכי התגבשותם".

פרופ' אהרן ממן נולד בריש שבמרוקו בשנת 1947. לאחר שלמד בישיבה התיכונית "בית דוד" בעיר צפרו וב"בית המדרש הגבוה לרבנים" ברבאט, הוא עלה ארצה בגיל שש עשרה ולמד בבית המדרש למורים ביד בנימין (1966-1964).

אהרן שירת בצה"ל בחיל התותחנים ובמילואים ביחידות אחרות, עד לפציעתו הקשה במסגרת פעילות מבצעית באוקטובר 1990. 
לאחר השירות הצבאי למד ממן באוניברסיטה העברית (1984-1970) בחוגים ללשון העברית ולשפה וספרות ערבית, וקיבל בה את כל תאריו האקדמיים. את עבודת הדוקטור המשובחת שלו הגיש בשנת 1984.

לאחר סיום הדוקטורט, מרגע שהיה ברור שהוא קונה לעצמו שם של חוקר עצמאי ובעל מעמד מוביל בתחומים מגוונים, הוא נשלח מטעם האוניברסיטה העברית ללימודי השתלמות בתר-דוקטורט באוניברסיטת לונדון, שם למד בחוג לאנגלית בקולג' האוניברסיטה (UCL) בהנחיית סידני גרינבאום, ובחוג לבלשנות בבית הספר ללימודי אסיה ואפריקה (SOAS) בהנחיית ג'ון ואנסברו ותיאודורה ביינון. הכשרה אקדמית רחבה זו היא שנטעה את השורשים לרוחב ידיעותיו ולגיוון עיסוקיו.

כבר עם תום לימודי התואר השני הוא התבלט כחוקר מבטיח והוזמן ללמד בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשובו מלימודיו בלונדון הוא המשיך ללמד באוניברסיטה העברית (מרצה 1986, מרצה בכיר 1989, פרופ' חבר 1997, ומאז שנת 2005 ועד לפרישתו לגמלאות בשנת 2016 הוא כיהן כפרופסור בקתדרה על שם ח"נ ביאליק בחוג ללשון העברית).

לפרופ' ממן מעמד בין-לאומי מוכח וברור, והוא בא לידי ביטוי בהזמנות הרבות שזכה להן ממרכזי-המחקר המובילים בעולם. בין השאר הוא הוזמן לכהן כחוקר במחלקת כתבי היד וקטעי הגניזה בספריית הסמינר התיאולוגי בניו יורק (1995-2001), כמרצה אורח בישיבה אוניברסיטה בניו יורק (1998), כמרכז צוות מחקר פענוח ופרסום קטעי הגניזה בספרות חכמת הלשון העברית במסגרת פרויקט פרידברג לחקר הגניזה (1999-2011), כחבר בקבוצת מחקר באוניברסיטה פנסילווניה (2007), כמרצה אורח באוניברסיטת ייל (2011, 2013).  והוא אף זכה להעמיד רשימה מכובדת של תלמידים בתחומים מגוונים. 

קשה שלא להתפעם מרוחב עיסוקיו מעבר לעיסוק המחקרי שעל אודותיו אנחנו מפרטים בנפרד. ביניהם יש לציין כי פרופ' ממן ניהל ומנהל מפעלי מחקר שונים באוניברסיטה העברית.  בתחום המגוון והמסועף של לשונות היהודים קשה לתאר את פני המחקר ללא תפיסתו המחקרית המקיפה ועשייתו הענפה. כראש ה"מרכז לחקר מסורות קהילות ישראל" באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא כיוון וניצח ביד רמה על המחקר המתקיים בתחומים אלה. דוגמה מובהקת לשילוב ייחודי זה היא סדנת המחקר השבועית ללימוד ובירור סוגיות במרכיב העברי והארמי ובתרגומים שהילכו בלשונות היהודים השונות, שאותה הוא ניהל בשש עשרה השנים האחרונות.

בסדנה זו נערך מפגש חי ומרתק בין אינפורמנטים, חוקרים ועוזרי מחקר, ובמהלכה מתועדות בקפדנות מסורות לשון שלולי רישומן המדויק היו נכחדות ואובדות מן העולם. זהו מפעל הצלה שערכו רב שכן הדוברים של לשונות אלה עוברים מן העולם, חשיבותו של מרכז מחקר זה נפרשת גם על פני מחקר תולדות הלשון העברית בכלל ויש בו תרומה נכבדה לחשיפתו ולמחקרו של הערוץ הסמוי שהילכה בו העברית מאז שפסקה מן הדיבור החי.

לחומר הרב שנצטבר, נדרשה יד מכוונת וראייה מחקרית כוללנית כדי לטפל בשפעי השפעים של הנתונים. הובלה מרשימה זו של תחום המחקר הזה, הניבה פירות מחקריים חשובים, ובמיוחד "המילון משווה למרכיב העברי בלשונות היהודים" שפרופ' ממן הקדיש מאמץ רב לכתיבתו.

בחקר לשונות היהודים, יש להזכיר את אחד ההישגים הניהוליים של ממן, הלא הוא מפעל הדיגיטציה של ארכיון ההקלטות השמור במרכז לחקר קהילות ישראל.

בארכיון זה נצטברו במשך למעלה מחמישים שנה כארבעת אלפים שעות הקלטה של קריאה מסורתית מקהילות ישראל השונות במקרא, במשנה, בתלמוד, בזוהר, בסידור, ואף בדיבור המסורתי של המידענים. ההקלטות הללו נעשו באמצעים מיושנים והיה חשש ממשי לכך שכל החומר העשיר הזה יתכלה וכל המפעל יירד לטמיון. לשם כך פרופ' ממן יזם את מפעל הדיגיטציה, שהסב את ההקלטות הישנות למדיום דיגיטלי וארגן אותן בקטלוג מקוון. הוא אף דאג להשלים הקלטות של מסורות שהיה להן ייצוג דל או שלא היה להן כל ייצוג בארכיון ההקלטות, כגון מסורות הקריאה והתרגום בגאורגיה ובקוצ'ין.

בהקשר הזה ראוי גם לציין שיחד עם פרופ' שמואל פרסברג, אהרן ערך את הכרכים י-יד  )תשס"ג-תשס"ו) של כתב העת מסורות (מחקרים במסורות הלשון ובלשונות היהודים) ואת הכרכים ט-טו (תשס"ג-תשע"ג) של כתב העת החשוב מחקרים בלשון.

לצד זה, הוא ערך 13 מספרי המחקר בסדרה עדה ולשון. הוא מכהן כחבר מועצת המערכת של הסדרה "ספונות" (1999 עד היום) ושל כתב העת "פעמים" (1999 עד היום) ואף משמש חבר המועצה המייעצת למילון הערבי-עברי עברי-ערבי הנערך בידי פרופ'  מנחם מילסון (2009 עד היום).

ממן אף שימש בתפקידים שונים של מִנהל אקדמי: הוא שימש מרכז אקדמי של החוג ללשון העברית (1989-1986), חבר הוועדה האקדמית של המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם (2017-1999), ועדת המחקר של המכון למדעי היהדות (2001). ראש התוכנית ללימודי התעודה בעריכה ובתרבות הדיבור (1988-1987); ראש היחידה להוראת עברית (1992-1989); ראש החוג ללשון העברית (1998-1997; 1993-1992); מ"מ ראש תכנית רחובות (שלוחת הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית (1996), וראש המכון למדעי היהדות על שם מנדל (2010-2007).

מאז ומתמיד היה אהרן פעיל גם מחוץ לאוניברסיטה. כבר במקביל ללימודיו לימד ממן בבתי ספר ובמכללות לחינוך. לימד וייסד את המגמה המזרחנית בביה"ס התיכון ע"ש "הימלפרב" בירושלים, וגם בחוגים ללשון העברית של ה"מכללה ירושלים" והמכללה לחינוך ע"ש דוד ילין.

הוא אף הקפיד להביא את הישגי המחקר לשדה ההוראה בבתי הספר ובמכללות. דוגמה מעולה לכך היא מאמרו שהתפרסם בכתב העת של מכללת דוד ילין "מסורות העברית של עדות ישראל ותועלת שילובן בהוראה" (תשנ"ז). כיוצא בזה, גרעין התזה של ממן על התהוות לשונות היהודים הוצג במאמרו "לשונות היהודים: גשר וגדר" (תשס"ח) שהתפרסם בספר לימוד לבתי ספר תיכוניים מטעם משרד החינוך והתרבות, ונערך בידי צוות מחקר מיוחד בראשות פרופ' מרים פרנקל.

נוסף על ההוראה ראוי לציין תרומות נוספות שתרם פרופ' ממן לקהילה המדעית והכללית בישראל. וביניהן יש לציין שאהרן שימש חוקר במוגרבית יהודית ויועץ ליודאיקה במוזיאון ישראל (1972), חוקר במפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית, האקדמיה ללשון העברית (1983-1982); חבר האקדמיה ללשון העברית (מאז שנת 2013); חבר הוועד המנהל של האיגוד העולמי למדעי היהדות (2005- עד היום); ראש מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח (2007-2006), וחבר מנהלת האקדמיה ללשון העברית (2013-2007); משנת 2009 הוא מכהן כסגן נשיא האקדמיה ללשון העברית; ובשנת 2013 נבחר פרופ' אהרן ממן לנשיא החברה לחקר התרבות הערבית יהודית בימי הביניים עדות מובהקת למעמדו הבין-לאומי בתחום; לסיום נזכיר כי בשנת 2016 היה חבר בוועדת ארז ביטון להעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך.

אהרן נשוי לרחל ממן )לבית גרובר) ולהם ארבע בנות יפעת, עדי, אביטל, ושיר, נכדות ונכדים.