חוק קמיניץ מכה ראשונה בעוספיה

אף אחד לא האמין שרגע אחרי שהחוק נכנס לתוקף הצווים יתחילו להגיע , בעוספיה בית שנבנה לפני 10 שנים הוצמד לו צו הריסה תוך 7 ימים, קולטנים בבית נוסף קיבלו צו הריסה, עוד בית באותה שכונה קיבל גם הוא צו הריסה, וגיה כיוף: "לא ניתן לאף בית להיהרס בעוספיה".

23.11.2017 מאת: חסין חלבי
חוק קמיניץ מכה ראשונה בעוספיה

צו מנהלי בעוספיה

התושבים ההמומים שמקבלים צוו הריסה מנהלי לא יודעים איך להתמודד עם המצב החדש וחלקם נחשפים בפעם הראשונה לחוק קמיניץ שעבר בכנסת בחודש אפריל 2017, מבלי שאף ח"כ דרוזי יתנגד לו, למרות הידיעה שהולכים להשתמש בחוק הזה בכפרים הדרוזיים.

ראש המועצה וגיה כיוף ששוחח עם קמיניץ בנוכחותינו, ביקר במספר מקומות שבהם קיבלו צווי הריסה בעוספיה.

וגיה חוזר ומחדד שהמדינה ומשרד הפנים בעיקר לא תכננו במשך שנים ולא מאשרים תכנית מתאר וכעת באים לממש חוק , כאשר אין להם פתרון לדיור לצעירים.

וגיה כיוף עירב את כל הגורמים הרלוונטיים בעדה הדרוזית כולל שיח' מוופק טריף ופנה לתושבים להימנע מכניסה לקרקעות לא מאושרות, כדי למנוע עוד מצבים כאלה עד למציאת פתרון כולל לבעיה.

לדברים שאמר וגיה בסרטון

תזכיר חוק התכנון והבניה

שם החוק המוצע חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' ...) התשכ"ה-1965ב.

מטרת החוק המוצע והצורך בו עבירות על חוק התכנון והבנייה הן בין העבירות הנפוצות ביותר, ומבוצעות על יד כל מגזרי האוכלוסייה ובכל שכבותיה. בתי המשפט התבטאו לא פעם כי מדובר ב״מכת מדינה״ שיש להילחם בה ולמגר אותה. להיווצרותו של מצב זה שותפים גורמים רבים: אי-העמדה לדין, התמשכות ההליכים, ענישה מקלה, העדר אכיפה ביחס לביצוע צווים האמורים בגזרי הדין ומשך הזמן הנדרש להוצאתם לפועל של פסקי דין הכוללים צווי הריסה.

כל אלה גורמים לפגיעה קשה בהרתעה, הן של העבריינים עצמם והן של אחרים הלומדים ורואים לנגד עיניהם כיצד יוצא חוטא נשכר והבנייה הבלתי חוקית משתלמת לעבריין. בפברואר 2015 מינה היועץ המשפטי לממשלה צוות בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) לבחינת ההתמודדות עם עבירות אלו, ובינואר 2016 פורסם דו"ח הצוות אשר כלל שורת המלצות שנועדו לשדרג את יכולת האכיפה של המדינה והועדות המקומיות. ביום 19.6.16 התקבלה החלטת ממשלה מס' 1559 בנושא חיזוק אכיפת דיני תכנון ובניה, אשר אימצה בין היתר את המלצות דו"ח קמיניץ תוך שהורתה למשרד המשפטים ומשרד האוצר לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים לצורך יישום המלצות הדו"ח והחלטת הממשלה.

הצעת החוק מבקשת להבהיר את סמכויות היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובניה והפקחים מטעמה לבצע פיקוח ואכיפה בכלל מרחבי התכנון בארץ, להעניק לה סמכות בקרה על עבודת האכיפה של הועדות המקומיות, ובמקרים מסוימים אף סמכות להיכנס בנעלי וועדות מקומיות שאינן מבצעות אכיפה אפקטיבית.

כמו כן, בהתאם להחלטת הממשלה ועל על מנת לחזק את האכיפה המקומית מוצע כי רשות מקומית שהיא חלק מוועדה מרחבית ומסוגלת לנהל מערכת אכיפה יעילה, תוכל לקבל, לבקשתה ובכפוף לבחינה מקצועית של יכולותיה, את סמכויות האכיפה של הוועדה המרחבית על מנת לבצע אכיפה יעילה בתחומה.נדבך מרכזי נוסף בהצעת החוק הוא עדכון ההוראות העונשיות והגברת הסנקציות שניתן להטיל על עבריינים, בעיקר בדרך של החמרת הענישה והחמרה ניכרת של הענישה הכלכלית, וזאת היות שמניע מרכזי בביצוע עבירות בנייה הוא הרווח הכלכלי הגדול שניתן להפיק מה. במסגרת כך מוצע לבצע תיקון עקיף לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 ולקבוע כי עבירות לפי חוק התכנון והבניה יוכלו להיקבע כעבירות מנהליות. תיקון כאמור יאפשר הטלת קנסות גבוהים על מבצעי עבירות תכנון ובניה על ידי מפקחים שיוסמכו לכך וללא הידרשות הכרחית למסלול של הליך פלילי.בנוסף, מבקשת ההצעה לעדכן ולייעל את הכלים המאפשרים סילוק הבנייה הבלתי חוקית והפסקת השימושים האסורים, הן בדרך של טיוב הליך הוצאת צווים מינהליים ושיפוטיים, הן בדרך של הענקת סמכויות לרשויות האכיפה לבצע צווים בעצמן והן בדרך של צמצום האפשרות להותיר על כנה בנייה בלתי חוקית ושימושים אסורים למשך פרקי זמן ארוכים.כאמור, הצעת החוק מבוססת על המלצות הדו"ח בנושא בניה בלתי חוקית ובמידה רבה על הצעת חוק הממשלה – 499 (כ"ט באדר תש"ע 15.3.2010)  והדיונים שנערכו בעקבותיה.ג.       עיקרי החוק המוצע

1.    סעיף 1 להצעת החוק  תיקון סעיף 1 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965 (להלן:החוק העיקרי)

2.      סעיף 2 להצעת החוק – ביטול סעיף 48 לחוק העיקרי

3.      סעיף 3 להצעת החוק – החלפת פרק י' בחוק העיקרילסעיף 203 מוצע לתקן ולהוסיף הגדרות לצורך התיקונים המוצעים בפרק י' לחוק התכנון והבניה.

לסעיפים 204-206  מוצע לקבוע סמכות להוצאת צו מנהלי להפסקת בנייה וכן צו מנהלי להריסת תוספת בניה שנבנתה לאחר צו הפסקה, וזאת בדומה לסמכויות הקבועות בחוק הקיים. בהתאם לכך מוצע לתת בידי מתכנן מוסד תכנון ומנהל היחידה הארצית או מי שהוא הסמיכו בהתאם לתנאי הסעיף, לאפשר לגורמי התכנון להורות מידית על הפסקת בנייה אסורה, בהליך פשוט, ובלא צורך בפנייה לערכאות שיפוטיות.כמו כן מוצע לקבוע כי במקרה שבו נמשכו פעולות הבנייה בניגוד לצו ההפסקה המינהלי, רשאי מתכנן מוסד התכנון או מנהל היחידה הארצית לצוות על מי שניתן לו הצו להרוס מה שנבנה לאחר המצאת הצו, ובלבד שלא חלפו שישה חודשים מיום שהסתיימו פעולות הבנייה. אם לא בוצעה ההריסה על ידי מי שקיבל את הצו בתוך 14 ימים, רשאית המדינה או הוועדה המקומית לבצע את הצו.

לסעיפים 207-209 – מוצע לקבוע סמכות להוצאת צו הריסה מנהלי בדומה לסמכויות הקבועות בחוק הקיים. בהתאם לכך מוצע לתת בידי מתכנן מוסד תכנון ומנהל היחידה הארצית את הסמכות להורות על הריסת מבנה אסור בצו הריסה מינהלי. צו כאמור ניתן להוציא רק כאשר לא נסתיימה הבנייה או כאשר נסתיימה לא יותר משישה חודשים לפני הגשת תצהיר של מפקח שהוסמך על פי חוק, והמבנה – ככל שמדובר במבנה מגורים –  אינו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים יום. היערכות לביצוע צו הריסה מינהלי דורשת לעתים זמן רב ותיאום בין גורמים רבים. לפיכך מוצע לקבוע את המועד לביצוע צו ההריסה באופן שבו יהיה ניתן לבצע את ההריסה על פי הצו לאחר 3 ימים מיום המצאתו ובתוך שישים ימים ממועד הגשת תצהיר המפקח או מיום מתן החלטת בית המשפט בכל עניין בקשר לצו לפי סעיף זה.

לסעיפים 210- 217- מוצע לקבוע הסדרים ביחס לביטול, עיכוב או דחיית ביצוע צו מנהלי. לעניין צו הריסה מנהלי מוצע לקבוע בית המשפט רשאי לעכב באופן זמני ביצועו של צו עד למועד דיון בבקשה לביטול, תוך שניתן יהיה להתנות את הביצע בתנאים שיבטיחו את קיום הצו. כמו כן, מוצע להגביל את האפשרות לדחיית מועד לביצוע צו מנהלי רק מנימוקים מיוחדים שיירשמו ועד 6 חודשים במצטבר. כמו כן, מוצע לקבוע כי לא יהיה בידי בית המשפט להאריך את המועד לביצוע צו אם הבנייה אינה תואמת תכנית, ולעניין זה לא די אם הבניה תואמת תכנית מתאר שלא ניתן להוציא מכוחה היתר.

בנוסף מוצע, מכיון שמדובר בסמכות מנהלית רחבה, כי לא יינתן צו מנהלי אלא אם כן התייעץ נותן הצו עם היועץ המשפטי של מוסד התכנון, ובוועדה מקומית שהיועץ המשפטי שלה אינו עובדה, עם התובע.כמו כן מוצע להסדיר את סמכות מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להוציא צווים בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע.

לסעיפים 218-221 – מוצע לקבוע הסדר, בדומה להסדר הקיים בסעיפים 239 עד 249 לחוק הקיים, ולפיו במקרים שבהם מתברר כי נעשים עבודה או שימוש במקרקעין, שיש בהם עבירה רשאי בית המשפט ליתן צו המורה על מניעת פעולות במקרקעין או הפסקת העבודה או השימוש בקרקע, זאת בין אם הוגש כתב אישום, בין אם טרם הוגש, ובין אם לא יוגש כלל. בנוסף מוצע לקבוע כי המדינה, ועדה מקומית או רשות מוסמכת לאכיפה יוכלו להרוס בנייה בוצעה בניגוד לצו כאמור ללא צורך בצו נוסף.

לסעיף 222 – מוצע לקבוע הסדר המבוסס על עקרונות סעיפים 204 ו-208 לחוק הקיים.

הסעיף מונה רשימה של אנשים, שעליהם מוטלת האחריות לעניין העבירות המפורטות בסעיף, וביניהם על המשתמש בפועל במקרקעין שבהם בוצעו העבירות כאמור.

בנוסף, מוצע להחמיר את העונש על העבירות המנויות בסעיף האמור כך שבמקום מאסר של שנתיים בגין ביצוע עבירות של בנייה ושימוש בלא היתר, יוטל עונש מאסר של שלוש שנים.

נוסף על כך מוצע להדגיש את ההיבט הכלכלי שבעבירה ולהחמיר מאוד את הקנס המקסימלי אשר רשאי בית המשפט להטיל בגין עבירות אלה ולהעמידו, כהוראה מיוחדת, על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין התשל״ז-1977 (להלן - חוק העונשין) ועל קנס יומי כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.

לסעיף 223 – מוצע לקבוע הסדר המבוסס על עקרונות סעיפים 218 ו-219 לחוק הקיים. מוצע לתת בידי בית המשפט סמכות להטיל קנס נוסף, בגובה שיעור האגרות ותשלומי החובה שהיה על הנאשם לשלם על פי חוק זה אילו ניתן היתר לבנייה או לשימוש נושא העבירות שבהן הורשע.כמו כן מוצע לקבוע סמכות להטיל על מי שהורשע בעבירה לפי חוק זה קנס נוסף בסכום של כפל שוויו של המבנה אשר הוקם בלא היתר, או כפל ההפרש בין שווי הקרקע בה נעשה שימוש אסור לבין שווי הקרקע לו היה נעשה בה שימוש כמותר לפי התכנית החלה במקום.

לסעיפים 224-226 – בסעיפים אלה קובצו עבירות שונות אשר נקבע לגביהן הסדר בדומה לחוק הקיים. מוצע לקבוע סעיף אחד כולל לעבירה של אי-קיום צו שניתן לפי חלק זה לחוק במקום ההסדר שנקבע בחוק הקיים בו פורטה עבירה של אי-קיום צו ביחס לכל צו בנפרד. כמו כן, כדי להגביר את אכיפת ביצוע צווים שניתנו בהתאם לחוק, ובמסגרת החמרת הענישה על עברייני הבניה, מוצע להחמיר את הענישה בגין אי קיום צו מעונש מאסר של שנה אחת, לעונש מאסר של שנתיים, ובכך להשוות את הענישה בעבירה זו לעבירה הכללית הקבועה בחוק העונשין.

לסעיפים 226-227 – חלק ניכר מפעילות הבנייה הבלתי חוקית מבוצעת בידי תאגידים, כאשר קיים קושי בנטל הראייה המוטל על המאשים לעניין הוכחת אחריותו של נושא המשרה בתאגיד. על כן מוצע להחמיר את הענישה הכלכלית על עבירה כאמור המבוצעת בידי תאגיד וזאת על ידי הגדלת גובה הקנס שבית המשפט יהיה מוסמך להטיל על התאגיד שביצע עבירה לעונש של פי ארבעה משיעור הקנס הקבוע לאותה עבירה.

בנוסף מוצע להרחיב את האחריות המוטלת על נושא משרה בתאגיד באופן שבו הוא יחויב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי פרק זה על ידי התאגיד או מי מעובדיו, ולקבוע כי כאשר נעברה עבירה על ידי התאגיד, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובה זו.

לסעיפים 228-230 – מוצע בסעיפים אלה לקבוע עבירות מיוחדות לבעלי תפקידים בהליך התכנון והרישוי. כך למשל, החלטה ביודעין לאשר תכנית או לתת היתר בנייה בניגוד להוראות החוק פוגעת באינטרס הציבורי ובתכליות התכנון. לפיכך מוצע לקבוע עונש מאסר של 3 שנים, על חבר, עובד או יועץ מוסד תכנון שיש להם חלק בקבלת החלטות כאמור.

לסעיף 231 – סעיף זה מבוסס על הוראות סעיף 223 לחוק הקיים ולפיו קנס שהטיל בית משפט בהליך שנוהל על ידי תובע של ועדה מקומית ישולם לקופת הוועדה המקומית, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. קנסות אחרים ישולמו לאוצר המדינה.

לסעיפים 232-235 – סעיפים אלו מבוססים על הוראות סעיפים 205 עד 207א לחוק הקיים העוסקים באמצעי אכיפה נוספים, מלבד מאסר וקנס, שבית המשפט רשאי להטיל על נאשם שהורשע בעבירה לפי חוק זה, כגון לצוות על הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או אותו חלק ממנו שנבנו בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, לתת צו לשינוי מבנה, צו איסור שימוש וכד'.

סעיף 207 לחוק בנוסח כיום מסמיך את בית המשפט שציווה על הריסת מבנה לקבוע את המועד לביצועו של הצו וכן מסמיכו לדחות מועד זה.

לאור זאת, נוצר מצב שבו בתי המשפט כיום דוחים, כדבר שבשגרה, את המועד לביצועם של צווי ההריסה. לעתים קרובות, הארכת המועד מתבקשת על ידי הנאשם במעמד צד אחד ובלי שעומדת לנגד עיני בית המשפט עמדת המאשים.

על סמך גרסתו של הנאשם נדחה המועד לביצוע הצו, וכך ממשיך ועומד על תילו המבנה אשר נבנה בלא היתר והנאשם ממשיך ועושה בו שימוש שלא כדין בחסות צו בית המשפט.

מוצע לפיכך לקבוע כי הסמכות לדחיית המועד לביצוע צו הריסה במסגרת גזר דין, תינתן לבית המשפט רק מטעמים מיוחדים ולא כל אימת ש״ראה טעם לעשות כן" כפי שקבוע היום בסעיף.

מוצע לקבוע את הכלל ולפיו המועד לביצועו של כל צו הניתן לפי הוראות פרק זה, הוא 30 ימים מיום נתינתו, וזאת כדי לאפשר לנאשם זמן סביר להתארגן לקראת ביצוע הצו.

כמו כן מוצע כי בית המשפט ידחה את מועד ביצוע הצו רק אם נוכח כי הבנייה עומדת בתנאי הבטיחות. כמו כן מוצע להעניק לבית המשפט את הסמכות להתנות את דחיית המועד בתנאים שייראו לו, לרבות בדרך של הפקדת ערבויות כספיות להבטחת קיום הצו במועד הנדחה, התנאת הדחייה בתשלום של ההוצאות שייגרמו בשל הדחייה של מועד הביצוע, תשלום אגרות ותשלומי חובה שונים, ועוד לפי שיקול דעת בית המשפט.

לסעיף 235 מוצע לקבוע כי בחלוף המועד לביצוע הצו שהוטל על נאשם, רשאית הרשות הרלוונטית לבצע את הצו בעצמה. בשים לב לכך שמדובר בצו קיים שהוצא על ידי בית המשפט, הרי שכדי לייעל את הליך הביצוע ולמנוע עומס מבית המשפט, מוצע שלא יהיה עוד צורך לשוב ולבקש זאת מבית המשפט, ובתנאי שניתנה לנאשם הודעה על כך שלושים יום מראש לפחות.

לסעיף 236 – מוצע לקבוע כי כאשר הצו מבוצע על ידי הרשות, בין אם בעקבות בקשה בעת מתן גזר הדין ובין אם בשל אי-ביצוע הצו בידי הנאשם, יחויב הנאשם בהוצאות הביצוע.כדי לסייע בידי בית המשפט ולייעל את ההליך, מוצע לקבוע כי השר יקבע בצו תעריפים לביצוע צווי הריסה בהתחשב בין השאר, במיקום הקרקע או הבנייה שאליהם מתייחס צו ההריסה, היקף הבנייה ומורכבות ההריסה.

לסעיפים 237-238 – סעיפים אלו מבוססים על הוראות סעיף 211 לחוק הקיים, המעניק סמכויות שונות למוסד תכנון כדי שיוכל לבצע פעולות אשר ציווה עליו בית המשפט.

כך למשל רשאים מוסד התכנון או שליחיו להיכנס למקום שהצו נוגע לו, להרחיק ממנו כל אדם וחפץ ולנקוט בכל האמצעים כדי להבטיח את קיום הצו.

מוצע להבהיר ולהחיל הוראות אלה על כל הצווים הניתנים לפי פרק זה - צו הריסה בלא הרשעה, צו הפסקה מנהלי, צו הריסה מנהלי, צו הפסקה שיפוטי, צו הריסה שיפוטי וצו זמני למניעת פעולות.

לסעיפים 239-240 – סעיפים אלה מבוססים על הוראות סעיף 221 לחוק הקיים ולפיו ירשם צו הריסה שניתן לפי פרק זה בפנקסי המקרקעין. כמו כן תירשם הערה בדבר הגשת כתב אישום אשר בעקבותיו עשוי להינתן צו הריסה.

לסעיף 241 – סעיף זה מבוסס על הוראות סעיף 218 לחוק הקיים ולפיו, נוסף על כך לכל עונש אחר, יחויב אדם שהורשע בעבירה לשלם אגרה או תשלום חובה אחר, לרבות היטל השבחה, שהיה חייב בתשלומם מכוח חוק זה אילו ניתן היתר לבנייה או לשימוש נושא העבירות שבהן הורשע. כדי לסייע בידי בית המשפט לקבוע את שיעורם של תשלומים אלה רשאי בית לבקש מיושב ראש מועצת שמאי המקרקעין שימנה שמאי מכריע מרשימת השמאים המכריעים כדי שיקבע את שיעור היטל ההשבחה.

לסעיפים 242-243 – מוצע לקבוע הסדר בדומה לסעיף 212 לחוק הקיים ולפיו בית המשפט רשאי להורות על הריסת מבנה גם בלא הרשעת נאשם, כאשר אין למצוא את האדם שביצע את העבירה, אי אפשר או בלתי מעשי למסור לו הזמנה לדין, מי שהיה בעל הבניין בעת ביצוע העבירה וביצע אותה איננו בעל הבניין עוד, אין להוכיח מי ביצע את העבירה או מי שביצע את העבירה מת או איננו בר-עונשין מסיבות שאין בהן כדי לעשות את פעולתו חוקית. בית המשפט צמצם את היקף תחולתו של סעיף זה וקבע, בשורה של פסקי דין, כי השימוש בסעיף זה ייעשה רק במקרים שבהם יש עניין ציבורי חשוב המצדיק את מתן צו ההריסה. לכן, מוצע לקבוע בסעיף זה מפורשות, כי בית המשפט רשאי יהיה לתת צו בלא הרשעה בנסיבות המפורטות בו, רק אם יש במתן הצו עניין ציבורי.כמו כן מוצע להרחיב את היקף תחולת הסעיף ולהוסיף עילה חדשה שתאפשר מתן צו בלא הרשעה במקרים שבהם נקבע על ידי תובע כי בנסיבות המקרה אין עניין לציבור בהעמדה לדין פלילי, אך עם זאת, יש עניין ציבורי בביצוע ההריסה עצמה.

לסעיפים 244-245 – מוצע כי רשות מקומית שתבקש לקבל על עצמה את סמכויות האכיפה בתחומה תוסמך לכך על ידי שר האוצר.

הסכמה כאמור תינתן לאחר המלצת צוות מקצועי שיקבע כי הרשות מסוגלת לנהל מערכת אכיפה יעילה ומקצועית לפי הוראות חוק התכנון והבניה ובכפוף למתן זכות שימוע לוועדה המרחבית שהרשות נמצאת בתחומה. רשות שהוסמכה תיקרא בחוק "רשות מוסמכת לאכיפה" ויינתנו לה בתחומה כל התפקידים והסמכויות של הועדה המרחבית לפי פרק י' לחוק.

לסעיפים 246-248 – מוצעות בסעיפים אלה הוראות כלליות בנוגע לסדרי הדין.

מוצע לקבוע ולהבהיר כי כל ההליכים לפי חלק זה, שעניינו אכיפה, ינוהלו בידי תובע וזאת בדומה להוראות החוק הקיים.

כמו כן, מוצע כי שר המשפטים יהיה רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי פרק י' לחוק התכנון והבנייה.

מוצע כי בהיעדר סדרי דין כאמור, הליכים לפי חלק זה יידונו בדרך ובמועדים בהם נדונים הליכים פליליים בשינויים המחויבים, וכי הערעור על צווים שניתנו על ידי בית המשפט לפי חלק זה יידונו בדרך ובמועד שדנים בפסק דין פלילי, זאת בדומה לאמור בסעיף 250 לחוק בנוסחו הקיים.

4.  סעיף 3 להצעת החוק ביטול סעיפים 249-255 לחוק העיקרימוצע לבטל את הסעיפים הנותרים מפרק י' הקיים.5.      החלפת סעיף 257א והוספת סעיפים 257ב-257ג לחוק העיקרילסעיף 257א מוצע להסדיר את סמכויות מנהל היחידה הארצית כך שיוכל לקבוע הנחיות והוראות שלפיהן מפקחים יפעילו סמכותם לפי חוק זה.

כמו כן, מוצע לקבוע כי אם מצאו מנהל היחידה הארצית ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כי ועדה מקומית אינה ממלאת את התפקידים המוטלים עליה לפי פרק י', יוכלו ליטול ממנה את הסמכויות שלפי פרק י', כולן או חלקן, בכל שטח מרחב התכנון המקומי או חלקו, לזמן שיקבע על ידם, ובתנאים שיקבעו על ידם.

במסגרת נטילת הסמכות מוצע לקבוע כי לא יופעלו סמכויות לפי פרק י', אלא באישור מאת מנהל היחידה הארצית ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, וכן כי מנהל היחידה ומנהל המחלקה יהיו רשאים לדרוש כל מידע ומסמך הדרושים להם לשם מילוי תפקידם מהוועדה המקומית ויקבלו גישה לכל מאגרי המידע שברשות הוועדה המקומית. מוצע לקבוע כי לא יחליטו מנהל היחידה ומנהל המחלקה על נטילת סמכות כאמור אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה והמלצת צוות מקצועי בנושא, בהתייעצות עם צוות מקצועי ובכפוף לשמיעת טענותיו של יושב ראש הוועדה המקומית.

לסעיף 257ב – מוצע לקבוע כי הוועדות המקומיות יעבירו למנהל היחידה הארצית מידי חודש, דיווח על עבירות לפי פרק י', ועל פעילות האכיפה שננקטו על ידי הועדה המקומית או הרשות המוסמכת לאכיפה.

עוד מוצע לקבוע כי בתוך שנה מיום כניסתו לתוקף של חוק זה יבצעו הוועדות המקומיות סקר עבירות בניה, שיוגש למנהל היחידה הארצית ויעודכן כל חמש שנים.

מוצע לקבוע כי אם לא ביצעה ועדה מקומית סקר עבירות בניה או עדכון שלו יהיה מנהל היחידה הארצית רשאי לבצע את הסקר או את העדכון בעצמו ולהשית את הוצאות עריכת הסקר או העדכון על הוועדה המקומית.

לסעיף 257ג – סעיף זה מעניק לשר האוצר את הסמכות להסמיך מפקחים לצורך ביצוע החוק, ומפורטות בו סמכויות המפקחים המוענקות להם לחקור, לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה, לבקש מבית המשפט צו חיפוש ולעכב חשוד עד לבואו של שוטר.

בנוסף, מוצע להסדיר את האופן והמקרים בהם רשאים מפקחים להיכנס למקרקעין ולמקום המשמש למגורים, בין היתר תוך הפעלת שימוש סביר בכוח, וכן חובת הזדהות בעת שימוש בסמכויות המפקחים.

6.  תיקון חוק העבירות המנהליות התשמ"ו-1985לסעיף 2(ב)(5) – מוצע לקבוע כי קנס מינהלי על עבירות לפי חוק התכנון והבניה יוכל להיות בסכומים או בשיעורים שונים.

לסעיף 5(ב1) מוצע לקבוע כי מפקחים שיוסמכו לעניין עבירות מנהליות שלפי חוק התכנון והבניה יהיו תובעי פרקליטות המדינה (לפי סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי)  או תובעים בוועדה מקומית עצמאית או וועדה מקומית עצמאית מיוחדת (לפי סיעף 258 לחוק התכנון והבניה. מפקחים כאמור יוסמכו על ידי שר האוצר, הממונה על חוק התכנון והבניה.

לסעיף 22 מוצע לקבוע כי קנס מנהלי שהוטל על ידי מפקח שהוא עובד הוועדה מקומית ישולם לקופת אותה ועדה מקומית.

לתוספת הראשונה מוצע להוסיף את חוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 לתוספת הראשונה לחוק עבירות מנהליות התשמ"ו-1985, על מנת שניתן יהיה לקבוע כי עבירה על הוראה מהוראות חוק התכנון והבניה תהיה עבירה מנהלית.

יצויין כי במקביל להפצת התזכיר נשקלת אפשרות לחרוג הוראות סעיף 67א(ג)(1) לחוק סדר הדין הפלילי לפיהן לא ניתן להגיע להסדר מותנה לסגירת תיק כאשר קבועה באותו עניין עבירה מנהלית ולקבוע כי האמור לא יחול לעניין עבירות לפי חוק התכנון והבניה.

7.   תיקון חוק סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין)מוצע לקבוע כי פסק דין שניתן לפינוי מקרקעי ציבור, ניתן יהיה לבצעו בדרך בה מבוצע צו לפינוי קרקע כקבוע בחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), ולא בהוצאה לפועל כקבוע היום.

8.   תיקון חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 מוצע לקבוע כי מועד לביצוע פסק דין לפינוי וסילוק יד ממקרקעי ישראל יבוצע בתוך 14 יום מהתקופה שנקבעה באזהרה שנמסרה לחייב, וכי רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך את תקופת הפינוי האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 יום כל אחת. זאת, כדי לאפשר גמישות וישימות לביצוע הצווים.

 ד.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלייצויין כי בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1559 המוזכרת לעיל, נקבעו תוספת תקנים ותקציבים ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה ולמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות. כמו כן, נקבעו תקציבים שיינתנו לועדות ורשויות מקומיות לצורך הגברת האכיפה, הכל כמפורט בהחלטה.

ה.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים שינוי סעיפים קיימים והוספת סעיפים חדשים כמפורט לעיל.

תגובות

9. כיוף לפני 6 שנים
כיופי מטומטם
8. תושב ממורמר לפני 6 שנים
אוזלת ידה של רשות מקומית עספייה גרמה לכך
7. גלי לפני 6 שנים
תלמדו מהיהודים
6. תושב עספיא לפני 6 שנים
אכרם חסון בושה לדרוזים
5. עיספאויי לפני 6 שנים
בנה לא חוקי שיהרסו
4. מנעיספיא לפני 6 שנים
אכזבה גדולה מאוד
3. דרוזי לפני 6 שנים
עם מנהגים כמו אכרם ואיוב וחמד לא נגיע רחוק
2. אזרח שומר חוק לפני 6 שנים
למה לבנות שם שיודעים שאסור
1. כרמיליסט לפני 6 שנים
בושהה

מומלצים