שני יסודות בניין נהרסו בדליה ועוספיה בהוראת הועדה המחוזית

חוק קמיניץ 109 שעבר בכנסת ברוב קולות, כבר מורגש בשטח ובמיוחד בכפרים דאלית אל כרמל ועוספיה, זה בדיוק הסוף לבניה בכפרים.

מבנה ראשון שבוצעה בו בניה עם קונסטרוקציה באזור הגבול של דליה ועוספיה בגוש 1700, בהשקעה של מעל 100 אלף ₪, מיד עם יציקת היסוד, הגיעה הועדה המחוזית ואיתרה את המבצע בעל הבית, והורו לו שתוך פרק זמן קצר הוא נדרש להרוס את המבנה אחרת ינקטו נגדו צעדים משפטיים, הם יהרסו את המבנה ויחייבו אותו בעלות ההריסה, המשטרה היתה מעורבת בכל ההליך בין הועדה המחוזית לבעל הבית.

אחרי הודעה ראשונית בעל הבית כיסה את  הברזל עם היסוד בחול אדמה, שוב הועדה הגיעה וביקשה לחתוך מהיסוד את הברזל שכאן מדובר בעלות כספית גדולה, כל הזמן הזה המשטרה משוחחת עם כל הגורמים.

במקרה השני יסוד שנבנה באזור גלילי פארק, גם בעל הנכס הסיר את היסוד לבקשת הועדה המחוזית והמשטרה.

כאשר מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה, כאשר 43 תמכו לעומת 33 שהתנגדו, חברי הכנסת הדרוזים נעדרו מההצבעות, והיום את המחיר משלמים הצעירים הדרוזים.

עם אישור החוק אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו מעל דוכן הכנסת: "אני רוצה להגיד מה התכלית, הממשלה בראשותי השקיעה ומשקיעה יותר מכל ממשלה אחרת במגזר הערבי, בתשתיות, בחינוך, בתרבות וכן גם בדיור במטרה לצמצם את הפערים. הם רוצים להיות חלק ממדינת ישראל ומההצלחה של כלכלת ישראל, ומהעתיד של מדינת ישראל. אנחנו רוצים את השילוב של ערביי ישראל במדינת ישראל, אבל זה אומר לקבל גם את חוקי מדינת ישראל. אנחנו עושים היום תיקון ראשון, מדינה אחת חוק אחד ואכיפה אחת, זה מה שעשינו היום".

הצעת החוק מבקשת לתקן את הוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 העוסקות בסמכויות אכיפה ועונשין ולקבוע הוראות המייעלות את הליכי הוצאת הצווים המנהליים והשיפוטיים ומקנות סמכויות אכיפה שונות לרשויות המפורטות בהצעה. עוד מוצע לעדכן את ההוראות העונשיות בחוק ולהגביר את הסנקציות שניתן להטיל על עבריינים, בדרך של החמרת הענישה בכלל והחמרת הענישה הכלכלית בפרט. בין היתר, מוצע להקנות ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה במשרד האוצר סמכויות פיקוח ואכיפה וכן להקנות לרשות מקומית שהיא חלק מוועדה מרחבית, בהתקיים התנאים המפורטים בהצעה, סמכויות פיקוח ואכיפה בתחומה.

בדברי ההסבר נכתב: "בתי המשפט התבטאו לא פעם כי מדובר ב״מכת מדינה״ שיש ל הילחם בה ולמגר אותה . כך מציין בית המשפט העליון בפסק הדין בע״פ 917/85 הוועדה המקומית גלי למזרחי נ' אבו נימר, פד״י מא) 4( 29 : "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים וגם טובים איש הישר בעיניו יבנה .זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם א ל לב ל אזהרת הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין ש לבית המשפט״.

שותפים ל כך גורמים רבים: העדר מידע זמין ועדכני על לעבירות בנייה, אי–העמדה ל דין, התמשכות ההליכים, ענישה מקלה, העדר אכיפה ביחס ל ביצוע צווי ההריסה הכלולים בגזרי הדין ומשך הזמן הנדרש ל הוצאתם לפועל של פסקי דין הכוללים צווי הריסה .כל אלה גורמים לפגיעה קשה בהרתעה, הן של העבריינים עצמם והן של אחרים הלומדים ורואים לנגד עיניהם כיצד יוצא חוטא נשכר והבנייה הבלתי חוקית משתלמת לעבריין.

יו"ר ועדת הפנים ח"כ דוד אמסלם הציג את הצעת החוק ואמר: "זה לא חוק שמיועד לערבים, זה שקר וכזב, כרגיל. באופן מעשי זה נכון. רוב הציבור הישראלי היהודי שומר את החוק ומקפיד עליו, ומי שלא, אז אוכפים את החוק עליו במהירות. במגזר הערבי בעצם ישנה איזושהי נטייה לחשוב שהחוק זה המלצה, אז אם אנחנו יכולים להוציא אישור, אחלה, ואם לא, גם בסדר. בעבירות האלה העבריינים הם גם לא משלמים לא ארנונה, לא אגרות לעירייה. העירייה אחרי זה באה לבכות לכנסת  שאין לה כסף, אז הם צריכים מענקי איזון, כי הם בסוציו נמוך.

האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל לא תסלח לכם. למה? איפה שאין תכנון, אין איכות חיים. כשאתה בא לעיר מתוכננת, מודרנית, אז יש גנים, יש כבישים רחבים, יש מגדלים, גרים ברבי-קומות. אז לכן איפה שאין תכנון אז אין איכות חיים. אנחנו רוצים שהאוכלוסייה הערבית תחיה בכבוד, בניגוד למה שאתם רוצים. אני אומר לאוכלוסייה הערבית ששומעת אותי, האזרחים, לא חברי הכנסת: אנחנו הולכים לסדר לכם את החיים. אנחנו הולכים להעלות את רמת החיים שלכם".