כ-2/3 מהתלונות למח"ש נגנזות ללא חקירה 

20.11.2017 מאת: פורטל הכרמל והצפון

הוועדה אישרה: תשלום לסניגורים ציבוריים שילוו חשודים בתלונתם למח"ש; במהלך הדיון עלה כי בשנה האחרונה מאז הוקמה היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הוגשו אליה 41 תלונות על גזענות מוסדית; יו"ר הישיבה חה"כ מקלב: להרחיב את התקנות לא רק למי שכבר בהליך משפטי 

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה את תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)(תיקון), התשע"ז-2017. תקנה 3א לתקנות הסנגוריה עוסקת באפשרות לחשב שכר טרחה לסנגור בגין פעולות שאינן ישיבה בבית משפט כגון הכנת בקשות שונות, סיכומים, הופעה בפני ועדת אבחון וניהול מו"מ לקראת הסגר טיעון במשרדי התביעה. לפי התקנה, רשאי הסניגור הציבורי המחוזי לחשב פעולה כזו כישיבה נוספת אם שוכנע שהטיפול היה כרוך בעבודה רבה במיוחד וכי ראוי להעניק תשלום נוסף בנסיבות אלו. התיקון מוסיף לתקנה זו גם הגשת תלונה למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. ההצעה מבוססת על המלצות דוח הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה (2016) בראשות עו"ד אמי פלמור, אשר זיהה בין היתר בעיות במיצוי הגשת תלונות למחלקה לחקירות שוטרים. 

יו"ר הישיבה חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "האתיופים סבלו מאלימות מזדמנת וחשוב לטפל וללוות גם את התלונה כי שם נדרשת ההגנה הכי חזקה. מי שלא נמצא כבר בהליך משפטי שמלווה על-ידי סניגור וחטף מכות, הוא כאוב וכעוס ונשאר ללא ייעוץ או עזרה, אין לו נגישות. אני קורא להרחיב את התקנות ונפנה בשם ועדת החוקה להרחיבן כלפי אלו שלא נמצאים בתוך הליך אלא גם כלפי מקרים כמו עובר אורח שטעו בזיהויו. הנתון שהובא לגבי גניזת התלונות הוא אחוז גבוה מדי כדי לא להיות נכון. לא ייתכן שכל-כך הרבה אנשים מתלוננים סתם".  

 

עו"ד אווקה זנה ממונה היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים: "ב-2015 היו שתי מחאות שבהן אלימות משטרתית. המלצה זו היא חלק ממכלול המלצות שאומצו על-ידי הממשלה. עד לפני התיקון, ברגע שחשוד נעצר ושוחרר לביתו גם כשיש לו טענה לאלימות שוטרים אי אפשר היה ללוותו בנושא. המנגנון הקיים במשטרת ישראל אינו מספק מבחינת מיצוי הטיפול בעבירות המשמעת ולכן היועץ המשפטי לממשלה בוחן המלצות גם בעקבות דוח פלמור, להתמודדות עם עבירות משמעת של שוטרים מול אזרחים. למח"ש יש סמכות בעבירות שעונשן מעל שנת מאסר ולכן אנחנו מנסים לקדם את השימוש במנגנוני משמעת שיובילו להתנהגות נאותה של גורמי החוק". בהתייחסו לנתונים על פעילות היחידה אמר כי "בשנה האחרונה מאז הוקמה היחידה הוגשו 41 תלונות על גזענות מוסדית של הפלייה בתעסוקה, תלונות על מח"ש ועוד, כשהפונים הם יוצאי אתיופיה, ערבים ישראלים, חרדים ובני עדות המזרח". 

עו"ד גיל שפירא מהסנגוריה הציבורית הארצית: "הסנגוריה מייצגת במגוון הליכים לכל אורך ההליך הפלילי החל משלב החקירה ולעיתים עד שלב בו אדם מסיים לרצות עונשו בבית הסוהר. נתקלנו בתופעה הנוגעת בעיקר לדיוני מעצר שעצורים מעלים טענות שחלקן על אלימות שוטרים כשמנגד מייחסים לאזרח תקיפת שוטר. כל פגיעה בזכויות אדם שבמשמורת המשטרה או המדינה צריכה להתברר. זה נוגע לטוהר ההליך ולהוגנותו. דוח מבקר המבקר לפני מספר חודשים אף הצביע על הקושי בתלונות למח"ש. כ-2/3 מהתלונות למח"ש נגנזות ללא חקירה וכשמוגשת תלונה כזו זה הליך יותר מורכב. נדרש כאן טיפול יותר מאומץ ומוגבר ביחס לתלונות רגילות, יותר מכתבים, עררים, עבודה הקושרת בין קצוות והבאת עדים למח"ש. בנוסף לוודא מיצוי הליכים- אם מח"ש סגרה תלונה ולדעתנו זה מוטעה יש להגיש ערר וכו'". 

תגובות

מומלצים