משפחות רבות קורסות ברשת ההימורים הלא חוקית באינטרנט

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה לבקשת ח"כ יואל רזבוזוב, דיון בנושא 'התמודדות הרשויות עם תופעת ההימורים הבלתי חוקיים באינטרנט'. 

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: אנחנו דנים בנושא המוכר לנו, הוא צף שוב בעקבות תחקיר עיתונאי שהגיע לגורמים העומדים אחר ההימורים, כל פעם מחדש אנחנו נחשפים לסדר הגודל וההשלכות הקשות. זה צריך גם להעסיק וגם להדאיג את כלל הגורמים. יש את נושא הסמכות שלנו מבחינה חוקית בה יש בעיות, ובמצב כזה מוצאים העבריינים את הפרצות והדרכים להפיל ברשת ההימורים את הציבור הרחב. מכאן הבקשה לקיים את הדיון". 

ח"כ יואל רזבוזוב: "התחקיר בחדשות העצים את התחושות סביב נושא ההימורים ברשת, בתחקיר הגיעו בקלות לאנשים שעומדים מאחורי האתרים. קל מאוד ליפול לרשת ההימורים באינטרנט אך קשה לאכוף את החוק. יש כמה הצעות חוק בנידון, בניהן גם הצעה שלי, אנסה יחד עם יו"ר הוועדה לקדם חקיקה, נבקש להכניס את נושא האינטרנט ולקדם החמרה בענישה. נבקש לדעת במה עוד ניתן לסייע לכם מבחינת כוח אדם ותקצוב". 

עו"ד אסנת חיטרון, משרד המשפטים: "לפני כחודשיים נכנס לתוקף החוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט המקנה את הסמכות לשופט בית משפט מחוזי להוציא צו החוסם אתר האינטרנט המשמש לביצוע עבירות מאתרים מחו"ל במצב בו אם אתרים אלו היו פועלים בישראל הם היו נחשבים לעוברי עבירה כאן, ובמידה ולאותם אתרים יש זיקה לישראל, כאשר הם פונים באופן מסיבי בעברית לישראלים. הצו מורה לספקית הגישה לחסום את האתר האינטרנט כשהציבור הישראלי ינסה להגיע לאתר, יופיע הכיתוב: "אתר זה נחסם בהוראת משטרת ישראל. בסוף החודש יתקיים דיון ויקודמו התקנות של דרך הפרסום של חסימות האתרים".

רפ"ק אופיר לישנסקי, ראש חוליית מחקר פשיעת אינטרנט, משטרת ישראל: "אנחנו עוקבים אחר התופעה מעבר לעשור, יש בה חלק של אירגוני פשיעה וזה כולל גביה בכוח, הלבנת הון ועוד. מ-2012 ניקינו מעל 70 אתרים, בשנה האחרונה ניקינו 23 אתרים שונים. אחד הקשיים הוא דרך הפעולה של היריב, הפקת הלקחים. העבריינים היום פשוט מחליפים את שם האתר, אנחנו מדברים על קבוצה נרחבת של אתרים. יש פרילנסרים שעובדים עבור אתרי הימורים רבים, כך אתה מקבל מאות עבריינים. ישנה החלטת ממשלה שנמצאת בעבודה - להקצות יחידה שתתמודד מול כל התופעה בתקצוב של 20 מיליון ש"ח. לצד כך גם ביקשנו לקדם ענישה מנהלית והחמרת החקיקה".

אורי קנר, קצין חקירות, משטרת ישראל: "טיפלנו פלילית בשלושה אתרים השנה, שני אתרי הימורים ועוד אתר הימורים בענף הכדורעף. סך הכל אנחנו 8 אנשים שאמונים על טיפול באתר, בניית התיק, אסיפת ראיות והעברתו לטיפול של זרוע חקירות שתופסת פיקוד ועוצרת ומנהלת את החקירה בליווי שלנו. לפני חודש טיפלנו באתר ווין 9, אתר מאוד גדול, בעקבות עד מדינה. הגענו לראש הפירמידה, עצרנו את ההנהלה הבכירה אך כמה שעות אחר כך נפתח אותו אתר עם אותו לוגו בשם אחר. לסגור אתרים באמת זה כמו להוציא מים מהים עם כפית. עיקר המחסום שלנו הוא כח אדם, אם הוא היה גדל יכולנו לטפל ביותר מקרים".

"הפעילות מחו"ל מאוד מקשה עלינו, עבירת ההימורים שהינה מסוג עוון לא מאפשרת לנו להפעיל אמצעים מתקדמים של מודיעין, ואם אני רוצה לעשות באמצעים אלה שימוש אני צריך לבנות תיק של הלבנת הון, כדי שהעבירה תוגדר כפשע. לצורך כך אני צריך להגיע לשרתים שכאמור פעמים רבות הם בחו"ל" הוסיף קנר.

לשאלה אודות מספק התיקים שהוגשו בהם כתבי אישום השנה ציין קנר כי אחד התיקים עדיין נמצא בהליכי עבודה, בשני יש כבר טיוטת כתבי אישום המתכוננים נגד 8 נאשמים, ובתיק של ליגת הכדורעף הוגשו 3 כתבי אישום. 

עו"ד חיטרון: "החוק החדש מאפשר להתמודד גם עם תופעה של כתובת מתגלגלת – אתר שנחסם ונפתח בשם אחר. הצו הראשון לחסימה ניתן על ידי ביהמ"ש אך משם השוטר יוכל לקבוע שההחלטה תחול גם לגבי כתובת נוספת אליה התגלגלה הפעילות. במקביל השוטר צריך לפנות לביהמ"ש אך יש לו את היכולת לחסום קודם לכן, זה משמעותי".

ח"כ מקלב: "אתרים נפתחים כמו פטריות, אנשים רבים נופלים ברשת, המדינה מפסידה רבות, רק מעצרים של המארגנים יקטינו את ההיקפים".

קנר: "נכון מאוד, אנחנו גם צריכים להציג הוכחה שהאתר הזה הוא אותו אתר שנחסם, אחרת לא יתנו לי לסגור אותו. בנוסף רף הענישה היום הוא מאוד נמוך. יש חוסר הרתעה, לכן המלצנו על החמרה. אני גם לא אבנה תיק הימורים אלא אם יש לצדו הלבנת הון, או ערך מוסף כמו הימורים על ליגת ילדים. אני מנחה את העובדים שלי להתמקד בתיקים עם יכולת תקיפה כלכלית, עם בניית תיק הלבנת הון. בתיק הגדול תפסנו רכוש לחילוט בשווי 22 מיליון מתוכם 4 מיליון במזומן. זו פגיעה משמעותית באנשים שמנהלים. לכן אני צריך יותר כח אדם כדי לקיים את כל הפעילות תחתי ולא להסתמך על אחרים".

עוזי דיין, יו"ר מפעל הפיס: "היקף ההימורים הבלתי חוקיים בישראל הוא בין 12 ל-15 מיליארד ש"ח בשנה, פי 1.5 מההימורים החוקיים. יש מצב מעניין שלכל אחד מותר למכור ברשת חוץ ממפעל הפיס, שאנחנו מנסים לעסוק בזה משרד המשפטים אומר שעד שלא יהיה חוק אי אפשר יהיה לעסוק בזה, אין עד היום אפילו תזכיר חוק בנושא. ביקשנו שיאסרו על חברות האשראי לסלוק מחברות ההימורים ברשת כי זה לא חוקי, נכתב לנו שאסור לעשות כי אין חקיקה. בנוסף הצענו לסייע להגדלת כח המשטרה בתחום, כאשר נשקיע 20 מיליון ש"ח בשנה, האוצר ישקיע 20 מיליון ₪ בשנה וגם הטוטו ישקיעו סכום ויממנו יחידה במשטרת ישראל שתעסוק בעניין הזה. כל מה שיצא זו תשובה ממשרד האוצר שאי אפשר לעשות זאת כי אנחנו בעלי עניין".

ח"כ מקלב: "אכן לא הגיוני שיחידה כל כך קטנה עוסקת בנושא הזה אבל שאלה רלוונטית היא מה המוטיבציה שלך?"

דיין: "המוטיבציה שלי היא קודם כל שמירת חוק, דבר שני אם רק 15 אחוז היה מוסט אלינו, כל הציבור היה מרוויח כי אנחנו חברה לתועלת הציבור וזה כסף ענק. הסרת מכונות ההימורים שלנו עלתה לנו בכמה מאות מיליוני שקלים מבחינת רווח, אך יש יותר מ-10 אלפים מכונות לא חוקיות בארץ, המהמרים עברו לשם".

ח"כ מקלב: "יש עכבר, המטרה של החתול לאכול אותו ושל בעלת הבית לגרש אותו לגמרי. אתם כאן על תקן החתול ואנחנו רוצים למגר את התופעה בכלל. אנחנו לא חושבים שהעברת המהמרים לצד שלכם היא המטרה או שהיא תועיל למיגור התופעה, יש אנשים רבים שמפסידים המון גם דרך ההימורים החוקיים".

לעניין נושא הסליקה ציינה נציגת משרד המשפטים כי "יש מכתב של המשנה הפלילי דאז רז ניזרי, שהפעילות של מועדוני הימורים ברשת אינה חוקית, יחד עם זאת כדי לאכוף זאת יש צורך בתיקון חקיקה. התיקון בדיונים מול לשכת שרת המשפטים".

ח"כ רזבוזוב: "נפנה לעניין החקיקה למשרד המשפטים, נעשה את זה בתאום גופי האכיפה על מנת לענות על צרכיהם. יש לקבוע דד ליין לחקיקה וכן מועד להקמת יחידה במשטרה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "יש משמעות להצפת הנושא, אנחנו רואים שיש הבדל בין העולם הפיזי לעולם הווירטואלי והטכנולוגיה מביאה להתמודדות לא פשוטה. אנחנו צריכים כוח משמעותי במשטרה, לא סביר שבודדים ינסו להתמודד עם מאות פעילים בארץ ומפעילים ברחבי העולם. שמענו כאן על כתבי אישום בודדים מול כוחות כה נרחבים ומתוחכמים בעולם הזה. לא פחות חושב זה נושא החקיקה - צריך חידוד של הנושא, אנחנו רוצים לראות את החקיקה מתקדמת, זה יסייע למשטרה, זה יסייע לעצור את נתיבי הכספים, הסליקות ולהרתיע בענישה משמעותית. לא ניתן להמשיך בקצב הזה כשמשפחות רבות קורסות בשל התופעה הזו וגם בני נוער מדרדרים, כשהכסף מגיע מהבתים וההורים. נקבע דיון המשך לנושא אחרי שנקבל את תשובת המשרדים הרלוונטיים".