מניעת אלימות בספורט

בעקבות אירועי אלימות חוזרים ונשנים של במגרשי הספורט ובהתבסס על המלצותיהן של ועדות שונות שעסקו בנושא והמליצו על כלים להתמודדות עם התופעה, מבקר המדינה שב ובדק את נושא מניעת האלימות בספורט.

28.06.2021 מאת: פורטל הכרמל והצפון

 

ביקורת ראשונה בנושא זה התקיימה בשנת 2015 ונוספה לכך ביקורת על היחידה המשטרתית החדשה - המערך למניעת אלימות בספורט שהוקמה ב- 2017.

הביקורת נעשתה במשרד התרבות והספורט, במטה הארצי של משטרת ישראל (מטא"ר) - באגף השיטור, אבטחה וקהילה ובאגף חקירות ומודיעין (אח"ם) - במחוז ירושלים,

במשרד לביטחון הפנים (המשרד לבט"פ), במשרד החינוך ובמועצה להסדר הימורים בספורט (הטוטו), מחוז תל אביב ובמחוז החוף, בהתאחדות לכדורגל ובאיגוד הכדורסל.

להלן הממצאים שנבדקו בביקורת והקודמת וכעת בביקורת המעקב:.פעילות המועצה למניעת אלימות בספורט - במועד הביקורת הקודמת פעלה המועצה למניעת אלימות בספורט  שהוקמה ב-2009, על פי החוק.

בביקורת המעקב עלה כי המועצה פעלה עד שנת 2017, המועד שבו פג תוקף המינוי של יו"ר המועצה.

מאז לא מינו שרי התרבות והספורט מועצה חדשה. אי-מינוי חברי מועצה ובראשם יו"ר מיולי 2017 אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, המקיימות את המועצה והמחייבות את איוש התפקידים שבה, ופוגע ביכולת למנוע את תופעת האלימות בספורט.

גיבוש תוכנית פעולה למניעת אלימות בספורט על ידי המועצה ומשרד התרבות והספורט - בביקורת הקודמת עלה כי המועצה לא גיבשה תוכנית מסודרת "לפעולה ולטיפול בנושא האלימות בספורט", כמתחייב מתפקידיה על פי החוק. בביקורת המעקב עלה כי המועצה הפסיקה את פעילותה בטרם גיבשה תוכנית.

תכלול המערך למניעת אלימות בספורט בידי משרד התרבות והספורט והמועצה בביקורת הקודמת עלה כי המשרד לא השכיל להוביל ולתכלל את פעילות הגופים השונים בתחום מניעת האלימות בספורט ואת קידומם של הנושאים הנוגעים לבנייה ולהפעלה של המערך להתמודדות עם אלימות בספורט.

המשרד גם לא הצליח לקדם את שיתוף הפעולה עם משרד החינוך, עם המשטרה ועם גופי הספורט הקשורים לגיבוש כלי אכיפה, מניעה וחינוך. כתוצאה מכך לא קיבלה ההתמודדות עם האלימות בספורט את תשומת הלב הראויה, ולא מוצה הפוטנציאל הגלום בקיומו ובהפעלתו של מערך אחד שיוביל פעולות חינוכיות למניעת אלימות ופעולות אכיפה.

בביקורת המעקב נמצא כי המשרד טרם גיבש תוכנית כוללנית ליישום החוק לאיסור אלימות בספורט שבה מוצגים יעדים, לוח זמנים להשגתם וכלי מעקב ומדידה.

עוד עלה בביקורת המעקב כי המשרד אינו מתפקד כגוף המתכלל את הגופים ואת הפעולות למניעת אלימות בספורט, מתוך שיתוף פעולה עם הגופים הקשורים לנושא הספורט, כדי לגבש כלי אכיפה, מניעה וחינוך וכדי לבדוק אירועי אלימות בספורט.

מסד נתונים מרכזי על היקף אירועי האלימות והגזענות בספורט בביקורת הקודמת עלה כי לא צלח ניסיונה של המועצה מיוני 2014 לבנות מסד נתונים על יסוד נתונים של גופים האוגרים מידע על אירועי אלימות, כמו המשטרה, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל.

בביקורת המעקב עלה כי מאז לא יזמו חלופה לכך לא המועצה ולא המשרד. עוד עלה כי נתוני משטרת ישראל מצביעים על ירידה של כ-22% במספר תיקי החקירה שנפתחו בעונת 2018-19 לעומת עונת 2017-18, ואילו נתוני בתי הדין של ההתאחדות לכדורגל ושל איגוד הכדורסל מצביעים דווקא על עלייה בשיעור דומה בהרשעות בבתי הדין באותה התקופה.

שימוש בכרטיסי אוהד לזיהוי מורחקים ממגרשים בביקורת הקודמת עלה כי למרות המלצות ועדת צור ואישורן על ידי השרה דאז ב-2015, טרם בוצע קישור בין כרטיסי האוהדים למערכת ממוחשבת של המשטרה שנועדה לזהות אוהדים שהורחקו ממגרשים. בביקורת המעקב נמצא כי לא חל שינוי במצב.

היעדר נתונים אמינים על שיעור המורחקים ממגרשים ועל יעילות הענישה - בביקורת הקודמת צוין כי על אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל לעקוב אחר האופן שבו מיישמים קציני החקירות את ההוראה לחייב מורחקים להתייצב בתחנת המשטרה ולעדכנה או לגבש לה חלופה לפי הצורך.

בביקורת המעקב נמצא כי למטה הארצי במשטרת ישראל (מטא"ר) אין נתונים על התייצבות מורחקים שהוטלה עליהם חובת התייצבות בתחנת המשטרה במועד המשחק. בהתאם לא בוצעה במטא"ר בחינה והפקת לקחים בדבר יעילות הענישה מסוג זה והאפשרות לטייב את השימוש בה.

בביקורת המעקב נמצאו פערים של מאות אחוזים בין נתוני הדוחות של מטא"ר על שיעור המורחקים ממגרשי הספורט לבין הנתונים שהתקבלו מהמחוזות שנבדקו.

הטיפול בעבירות גזענות בספורט בביקורת הקודמת ציין מבקר המדינה כי "המיעוט הבולט של תיקי חקירה וכתבי אישום בשל התבטאויות גזעניות בכל העונות משקף חולשה מהותית ועשיה בלתי מספקת של מערך האכיפה המשטרתי".

בביקורת המעקב עלה כי בעונת המשחקים 2017-18 ו-2018-19 פתחה המשטרה תיק חקירה אחד בלבד בנושא עבירת גזענות בספורט, ולא הוגש בגינו כתב אישום.

מדובר בירידה ניכרת מול עונות המשחקים הקודמות. לעומת זאת, בית הדין של ההתאחדות לכדורגל הרשיע בעבירות גזענות ב-62 מקרים, ובית הדין של איגוד הכדורסל - ב-15 מקרים. היקף הרשעות זה מבטא עלייה ניכרת של מאות אחוזים מול השנים שנסקרו בדוח הקודם.

משרות שוטרים במימון משרד התרבות והספורט משרד התרבות והספורט מימן את הקמת המערך הייעודי במשטרה לטיפול באלימות בספורט ואת ותפעולו, אך המערך שהוקם לא מיצה את מלוא הפוטנציאל לפעילות המוסכמת, כך ב-2019, מאחר שהמשרד העביר למשטרה 12 מיליון ש"ח בשנה כפי שהתחייב, נתח שהוא 80% מתקציב ההפעלה השנתי של המערך, הרי היה מצופה שהמשטרה תאייש לכל הפחות שיעור מקביל של משרות המערך שווה ערך ל-25.6 משרות; ואולם בפועל המשטרה איישה בשנה זו רק 18.7 משרות. יוצא שמשרד התרבות והספורט מימן מימון יתר של 6.3 משרות, שהועסקו במשטרה לטובת משימות שאינן מניעת אלימות בספורט.

המשך הפעלת המערך הייעודי במשטרת ישראל החל משנת 2021 במועד סיום הביקורת בספטמבר 2020, טרם נבחנה הפעלת שלב ב' של איוש המערך וכי כתוצאה מהיעדר הסכמות בין משרד התרבות והספורט לבין המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל לגבי המשך מימון פעילות המערך החל משנת 2021, המשך הפעלת המערך מוטל בספק.

הקמת מערך משטרתי ייעודי למניעת אלימות בספורט - בביקורת הקודמת צוין כי ועדת צור המליצה להקים דסק ייעודי במחלקת המודיעין של המשטרה שיעסוק בנושא האלימות בספורט. במועד סיום הביקורת הקודמת טרם הוקמה היחידה המשטרתית.

בביקורת המעקב עלה כי בהתאם להסכם מיוני 2016 בין משרד התרבות והספורט לבין המשרד לבט"פ, הוקמה באוגוסט 2017 יחידה משטרתית ייעודית למניעת אלימות בספורט.

ההסכם הוא לשנים 2020-2016 בתקציב של 72 מיליון ש"ח לפחות, 58 מיליון ש"ח מתוכו תוכננו להעברה ממשרד התרבות והספורט.

פרסום ה"קוד האתי" והטמעתו ופרסום נוהל אביזרי עידוד בביקורת הקודמת עלה כי בשנת 2011 פרסם משרד התרבות והספורט "כללי אתיקה לספורט בישראל קוד להגינות והתנהגות ספורטיבית", וכי טרם פורסם נוהל אביזרי עידוד.

בביקורת המעקב עלה כי חלק מאיגודי הספורט פעלו להתאים ולפרסם את הקוד האתי כנדרש, וחלק מהאיגודים עשו זאת במהלך ביקורת המעקב. עוד עלה כי בינואר 2017 פרסמה המשטרה נוהל אביזרי עידוד.

פיקוח על מורחקים ממגרשי הספורט והחלת חובת התייצבות על מורחקים - בביקורת הקודמת עלה כי פרטי המורחקים ממגרשי הספורט, בידי קצין משטרה או בצו בית המשפט, ופרטי צו ההרחקה לא היו זמינים לכוחות המשטרה בשטח, וכי לא פותחה מערכת חדשה שתייעל את המהלך.

בביקורת המעקב עלה כי במהלך 2019-2018 השלימה המשטרה בניית מערך טכנולוגי למעקב אחר התייצבות מורחקים. הפיתוח נעשה באמצעות בניית מערכת לרישום התייצבות מורחקים בתחנות המשטרה "שירת הסירנה" ויצירת אפליקציה המאפשרת לשוטרים ששובצו לאירוע הספורט לקבל בזמן אמת רשימה ותמונות של מורחקים שלא התייצבו בתחנת המשטרה כנדרש.

הטיפול באלימות ובגזענות בספורט - ההתאחדות לכדורגל - בביקורת הקודמת עלה כי ההתאחדות לכדורגל כארגון גג של ענף הכדורגל אינה משתמשת בכל הכלים החינוכיים והמניעתיים העומדים לרשותה ואף לא פיתחה כלים נוספים כדי להתמודד עם תופעות אלו בכלל תחרויות הכדורגל בזירה המקומית.

בביקורת המעקב נמצא כי בית הדין של ההתאחדות מקל בענישה של קבוצות המוכיחות כי תבעו אוהדים שפעלו באלימות או בגזענות במגרשי הספורט מצב המדרבן קבוצות לפעול למניעת תופעות האלימות והגזענות גם בדרך של הגשת תביעות נגד אוהדים או הפעלת עיצומים על קבוצות אוהדים.

נגד תופעת הגזענות אישרה הנהלת ההתאחדות לכדורגל החל בעונת 2016-17 את שיטת שלושת השלבים: (א) עוד לפני המשחק הכרוז מזהיר מפני אירוע גזענות ומודיע שהמשחק יופסק לכמה דקות בעת קריאה גזענית ואף עלול להתבטל; (ב) בעקבות אירוע גזענות שופט יכול לעצור משחק, בשלב הראשון עצירה לכמה דקות; (ג) בעקבות התמשכות הקריאות הגזעניות יכול השופט להורות על הפסקת המשחק.

מבקר המדינה ממליץ, בין היתר, כי כלל הגופים הרלוונטיים ינצלו תקופה זו לניתוח הפעולות שנעשו ואלו שנדרש לעשותן או להשלימן לשם המשך מניעת תופעות של אלימות וגזענות בספורט.

על משרד התרבות והספורט, המשרד לבט"פ, משטרת ישראל, ההתאחדויות והאיגודים והקבוצות לפעול לתיקון הליקויים ולבחון את ההמלצות שבדוח, כל גוף בתחום אחריותו.

 

 

תגובות

מומלצים