כיצד מוגדרת בחוק הטרדות מיניות בעבודה וכיצד מטפלים בזה?
החוק למניעת הטרדה מינית נחקק בשנת 1998. הוא מהווה פריצת דרך במשפט הישראלי במגמה להשיג שוויון מגדרי. בעבר וגם בהווה חוות נשים הטרדות מיניות מסוגים שונים.
יש לדעת שלא מדובר דווקא על נגיעה פיסית. כי גם אמירה, דיבור, הצעות חוזרות ונשנות וכן הלאה נחשבות להטרדה של ממש ובכלל זאת הצעות מיניות לא רצויות ומתמשכות מצד מעסיק, המהוות עילה לתביעה על הטרדה מינית בעבודה.
בגלל העובדה שבמקום העבודה עשוי להיות מפגש יומיומי, רציף וקבוע בין עובדים ועובדות, עלולות להתפתח מערכות יחסים לא תקינות במקום העבודה. האינטראקציה בין הגברים והנשים במקום העבודה עלולים להוביל למקום של מערכות יחסים לקויות והטרדות של ממש בין העובדים, או בין חברי הנהלה לשכירים.
כדי להיאבק בתופעה מטרידה ושלילית זו הוגדר החוק. ונקבע כי התנהגות בלתי הולמת זו עבירה פלילית לכל דבר, וכן נחשבת לעוולה אזרחית. משמעות הדברים היא שניתן להגיש נגד המטריד כתב אישום ובנוסף לתבוע אותו בתשלום פיצויים בגין הטרדה מינית.
חמישה סוגי הטרדות מיניות מפורטים בחוק:
- סחיטה באיומים על רקע מיני.
- מעשים מגונים לפי חוק העונשין.
- הצעות בעלות אופי מיני שנאמרות שוב ושוב, חף הבעת אי רצונו של האדם.
- התייחסות שמתמקדת במיניות של האדם למרות שהמוטרד הביע חוסר רצון להתייחסות זו.
- התייחסות מעליבה ומשפילה ביחס למיניות של האדם.
לא פעם קיימת התלבטות ביחס למעשה או לאמירה מסוימת, האם הם נחשבים להטרדה מינית. זו יכולה להיות מחמאה סתמית שאין בה כל משמעות מינית. אך לעומת זאת מחמאות חוזרות ונשנות עשויות בהחלט להיחשב כהטרדה. למעשה מי שקובע את הכלל בעניין זו פרשנות בית המשפט. בכל מקרה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לפני שיוצאים לדרך של טיפול אזרחי או פלילי, וזאת כדי שהפעולה תהיה נכונה ויעילה כמה שניתן.
האחריות המוטלת גם על הנפגעים
יש לציין כי האחריות מוטלת גם על הנפגעים (נשים וגברים). שכן עליהם להביע בצורה ברורה שאינה משתמעת לשני פנים את חוסר רצונם בכל סוג של התקשרות רומנטית עם אותו אדם. במקרה והאישה לא הביע התנגדות בצורה ברורה, היא עלולה לגלות שאין לה כל עילה לתביעה. ולכן אם את מתמודדת עם הטרה או חיזור עליך להביע בצורה מפורשת וברורה את אי הסכמתך לעניין.
יחסי מרות במקום העבודה
רגישות מיוחדת יש להטרדה מינית במקום העבודה בגין העובדה שעובדת חשה תלות מסוימת במי שממונה עליה. פעמים עשוי הממונה לנצל זאת ולהטריד את העובדת. זו אינה מעוניינת בקשר שנוצר אך בגין היותה כפופה לממונה עליה, ובגלל שהיא נמצאת תחת מרוצו היא מוצאת את עצמה כבולה ולא מביעה את אי הסכמתה. ולכן צריך המעסיק להיות זהיר מאוד ולזכור כי במקרים כאלו העובדת לא חייבת להביע את אי הסכמתה כדי שהדבר ייחשב לו כעבירה פלילית.
הצד השני של המטבע
יש לציי שפעמים אמירות תמימות או פעולות חסרות משמעות מפורשות אצל העובדת כפעולות בעלות אופי של הטרדה. במקרים כאלו יוכל העובד להוכיח את חפותו ולהסיר מעליו את הכתם.
פניה לייעוץ משפטי ודאי תועיל לכם בדרככם
