מה סכל את רפורמת רישוי העסקים בישראל? סקירה לרגל שנה לרפורמה

בינואר 2019 נכנס לתוקפו תיקון 34 לחוק רישוי עסקים. "מהפכה". כך כונה התיקון. הציפיה הייתה שיחולל רפורמה ברישוי העסקים בישראל ויסייע למדינה לשפר את מיקומה במדד קלות עשיית העסקים הבינלאומי.

03.03.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
מה סכל את רפורמת רישוי העסקים בישראל? סקירה לרגל שנה לרפורמה

 

עם תחילת שנת 2020 היינו אמורים להיות במקום בו 160,000 העסקים בישראל, שזקוקים לרישיון עסק כדי לפעול באופן חוקי, חשים הקלה משמעותית בביורוקרטיה המכבידה של תהליך רישוי העסק. רצים ודוהרים קדימה במקום בו הזדחלו קודם, ונאבקו כדי להתקדם בתהליך ארוך ומתיש של קבלת רישיון העסק מהעירייה.

למרבה הצער, מסיבות שונות, המציאות לא השתנתה ובתחומים מסוימים אף הפכה נוקשה יותר (כמו בתחום ניהול מועדונים או מסיבות ואירועים המוניים חד פעמיים).

עו"ד נועה טלבי, בעלת משרד מוביל בתחום רישוי עסקים, משפט מנהלי ורשויות מקומיות, מסבירה מה קרה בפועל מאז שהרפורמה נכנסה לתוקף ומה הנסיבות שהובילו לכך.

הקלות תכנון ובניה בתחום רישוי עסקים לא יושמו

עסקים רבים נתקלים במהלך תהליך הוצאת הרישיון בקשיים דווקא בתחום היתרי הבניה. מתברר להם שהמבנה בו נמצא העסק הוא בעל חריגות בניה, או שלא נמצא לא היתר בניה עדכני, או שיש צורך בהוצאת היתר לשימוש חורג. בעיות אלו מתחום התכנון והבניה תוקעות את כל תהליך הוצאת הרישיון. יש לך אישור משרד הבריאות/הגנת הסביבה/כיבוי אש/משטרה? כל אלה יורדים לטמיון ואינם רלוונטיים אם אין לך את אישור הוועדה המקומית לתכנון ובניה. והחלום על רישיון עסק חוקי נגוז.

כדי לפתור את החסם העצום הזה, שמעכב כ- 30% מהעסקים בישראל מלפעול באופן חוקי (כ- 50,000 עסקים!) הגדיר התיקון לחוק מספר הקלות ושינויים בניסיון לגשר על דרישות התכנון והבנייה הנוקשות מהעסקים בישראל.

בפועל התיקון אינו מיושם ברוב מוחלט של הרשויות המקומיות בישראל. עובדי מחלקת ההנדסה האמונים על ביצוע ההקלות נוהגים כמנהגם מימים ימימה ודחים על הסף באופן אוטומטי כל בקשה לעסק שיש בו חריגות בניה, ולו הקטנה ביותר.

גם משרדי הממשלה השונים שנקראים בתחום של רישוי עסקים "גורמים מאשרים" לא מזרזים למלא את חלקם, בלשון המעטה. העובדה שעסק אחד אמור לקבל אישורים מגורמים שונים (משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משטרה, כיבוי אש, משרד העבודה וכיו"ב) גרמו לסתירות וכפילויות בין דרישות הגורמים השונים, ולהבדלים משמעותיים בין עיר לעיר או אזור לאזור במדינה.

התקווה לרישיון עסק בהליך מזורז נעלמה עם המפרטים האחידים 

כבר משנת 2010 חוקקו סעיפי חוק שאמורים היו להקל על המצב. נקבע שהמשרדים השונים יקבעו רשימה אחידה לדרישות לכל עסק, מבלי שיוכלו לסטות ממנה. כך כל עסק היה אמור לדעת מראש מה יידרש ממנו כדי לקבל אישור משרד הבריאות למשל, וגם להיות בטוח שגם אם יש לו מסעדה באילת ומסעדה בראש פינה, יהיו להן דרישות זהות. רשימות דרישות אלו נקראות "מפרטים אחידים" והם היו אמורים להתפרסם לפני זמן רב.

העובדה שמפרטים אחידים אלה לא פורסמו עד היום, מעכבת גם את יישום תיקון 34, שבמסגרתו היו אמורים העסקים בישראל להתחלק לארבע קבוצות, מהעסק ה"קל" עד ה"כבד", במובן של מורכבות העסק.

הכוונה הייתה למתג את העסקים הקטנים והלא מורכבים אחרת מבחינת רישוי, ולדרוש בשבילם רישיון עסק בהליך מזורז ומקוצר ביותר. למשל, לייצר מסלול על בסיס תצהיר בלבד, בו בעל העסק יצהיר כי מילא אחר דרישות הגורמים השונים ויוכל לקבל רישיון עסק. מסלול קצר זה על בסיס תצהיר בלבד היה אמור להינתן לעסקים פשוטים כמו מספרה או מרפדיה. הרי לא הגיוני שהם יידרשו לבצע הליך זהה לזה של מפעל ייצור עם חומרים מסוכנים, למשל. אולם העדר המפרטים האחידים מעכב גם את יישום סעיפי החוק הללו.

תקנות רע"ס לא נחקקו כי אין ממשלת קבע

לא כאן הסתיימו העיכובים. תקנות שונות שאמורות היו להיות מותקנות על ידי שר הפנים או האוצר, לא נחקקו. יש האומרים בשל העובדה שאין ממשלת קבע ויש האומרים שאין זו סיבה המצדיקה את ההשתהות בחקיקת התקנות.

בשורה התחתונה, למעט סוגיות אזוטריות או סנוניות מבשרות אביב כמו הרשות לכיבוי והצלה (כיבוי אש) שמסתפקים בתצהירים לעסקים לא מורכבים, רוב רובו של התיקון המיוחל לא מיושם ונותר במגירות המחוקק.

ישנן הקלות רבות שלא מגיעות לציבור העסקי הרחב על אף שהוא זכאי להן. כיום, הדרך לקבל אותן היא באמצעות ייעוץ משפטי ממי ששולט בדקויות החוק ודרישה מהרשות המקומית ליישם את ההקלות על העסק שלך ועל תהליך רישוי העסקים שאתה עובר. כך לכל הפחות עסקים פרטניים יכולים להרוויח מההקלות המבורכות הללו, עד שהבשורה תתפשט ברחבי המדינה.

 

תגובות

מומלצים