בכנסת דנים בעתיד תאגידי המים ואין אף נציג מהרשויות הדרוזיות

 מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה

לדיון בהצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016  לא נכח אף נציג מהרשויות הדרוזיות או הערביות והם דנים בעתיד של הכפרים.

הח"כים מציעים כל מיני הצעות למשל הקמת תאגיד משותף לכל הכפרים הדרוזיים או הערבים או החלשים.

חברי הכנסת של כל המגזר והמאוכזבים מהתאגידים בכפרים הדרוזיים והכפרים הערביים ,כל אלה  לא מגיעים לישיבות  הועדה, למה???, כי הם דנים ומתווכחים בינם לבין עצמם ובין המועמדים בבחירות הבאות לראשות המועצות, ושוכחים שסוגיית התאגידים דנים בה בכנסת.

לערבים ולדרוזים לא נכחה נציגות בוועדה, יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן צעק שלא ידברו בשם הערבים והדרוזים!!!! כי חברי הוועדה העלו הצעות נגד הדרוזים ונגד הערבים !!.

היו"ר דוד ביטן: "אני מציע לכם שתבואו לישיבה הבאה, ישבו בוועדה כל הנציגות הערבית, אני אראה להם מה אתם אומרים, מה אתם רוצים בשבילם".

להלן לקט מפרוטוקול הישיבה ה10 בכנסת 

ח"כ דוד ביטן: אני שואל אותם שאלות, אני לא עונה. אני רוצה לדעת איפה החיסכון שאתם טוענים לו בכוח-אדם. מעניין אותי מאוד איפה החיסכון בכוח-אדם. אני יכול להביא לכם את הציטוטים של כל ראשי הערים. חיסכון בכוח-אדם אני רוצה לדעת איפה הוא, תראו לי אותו, במקרה ואנחנו סוגרים.

ההצעה של יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, שהייתה ב"הכול כלול", כשהוא אמר להקים חברה אחת, לא ידעתי מה זה עד שקראתי את התגובה של דולברג או של מישהו מטעמכם, כשהבנתי שכל העיריות יבטלו, אבל יהיה תאגיד אחד שהעיריות שלא יכולות לנהל יהיו שם.

שלמה דולברג: "בדיוק".

 דוד ביטן: "האם יש פה נציגים דרוזים וערבים? ראשי ערים – לא באו היום. מה שאתם באים ואומרים שכל העיריות הקטנות, כל המועצות הקטנות, כל הערביות, כל הדרוזיות – כולם יהיו בתאגיד אחד. אז אתם לא מייצגים אותם. הם לא רוצים תאגיד. הם היו פה ואמרו שהם לא רוצים בכלל. איפה מרכז השלטון המקומי מייצג פה את העיריות הדרוזיות והערביות? על-ידי זה שהוא אומר להם: לכו אתם לתאגיד, ואנחנו נהיה לבד?

איציק שמולי המחנה הציוני: ההצעה שבאה ואומרת שנקדם עכשיו את המהלכים הסוציאליים, ונדחה את כל הסיפור של מבנה משק המים – את ההחלטה נדחה לעוד שנתיים או לעוד שלוש שנים. בעיניי זו החלטה שמשרתת את התאגידים ואת רשות המים ולא את הציבור, כי התכלית הראשונית של הקמת הוועדה ושל חקיקת החוק הייתה לדון במבנה משק המים. בניגוד למה שאומרת רשות המים ובניגוד, דוד ביטן, למה שאתה רומז כאן.

איציק שמולי "אני אסביר. אני לא אעוות את ההיסטוריה. השאיפה הראשונית שלי, כפי שבאה לידי ביטוי בחוק שהגשתי בכנסת, בחתימת יותר מ-80 חברי כנסת, זה לבטל את התאגידים. אני חושב שהתהליך של הקמת הוועדה היה כרוך בזה שאנחנו מגישים הצעת חוק שנוגעת לצמצום, שבעיניי הוא הרע במיעוטו. הוא לא רע מוחלט, הוא הרע במיעוטו. מביאים את זה לוועדה, כאן מדברים על תרחיש שבין צמצום לבין ביטול. אתה שואל אותי מה אני רוצה, אני בעד ביטול מוחלט. אני מוכן בהחלט ללכת לביטול הדרגתי מתגלגל. זאת אומרת, צמצום ובעתיד הרחוק ביטול. זאת העמדה שלי".

לאה פדידה: "כבוד היושב-ראש, לא מתקנים עוול בעוול. כן היו רשויות שלא ידעו לנהל את משק המים. אז מה? אז אנחנו מתקנים עוול בעוול? בתאגידי המים עדיין יש בזבוז, לא רואים את טובת האזרח, אנחנו לא רואים באמת ובתמים שאכן זה הצליח. אז מה קרה?".

לאה פדידה "הטוב ביותר לפעול לסגירת התאגידים, וכרגע לצמצום, כדי לראות איך אנחנו עובדים. אנחנו לא רוצים עוד פעם לבכות ולהגיד: לא הצלחנו, כשלנו. אנחנו צריכים לראות את האזרח במרכז".

היו"ר דוד ביטן: "ההצעה החדשה היא תאגיד אחד: כל הערבים, כל עיירות הפיתוח שאין להן אפשרויות".

שלמה דולברג: "לא. רק מי שלא יעמוד בקריטריונים".

דוד ביטן: " כל הדרוזים יהיו בתאגיד אחד. מודיעין לבד, ראשון לציון לבד. באמת אינטגרציה אמיתית במשק המים... שמענו את זה".

לאה פדידה: "למה שהם יהיו לחוד? לא הצלחתי להבין".

היו"ר דוד ביטן: "זו ההצעה של מרכז השלטון המקומי היום. הם שינו. אמר את זה ביבס ב"הכול כלול", והם כתבו לי את זה במכתב. הבנת אותי? הם התהפכו. ההצעה שלכם נגד הרשויות הערביות, נגד הרשויות הדרוזיות, נגד חברי הכנסת הדרוזים, נגד חברי הכנסת הערבים. זה מה שאתם מציעים. חבל שהם לא פה. תראה מה הם היו עושים לכם".

היו"ר דוד ביטן: "חברה אחת, נכון? בהתחלה חשבתי שהוא מתכוון שכולם בחברה אחת, וזה יהיה כמו בחברת החשמל".

שלמה דולברג: "לא. הוא לא אמר את זה".

היו"ר דוד ביטן: "חברת החשמל מתפקדת למופת, האזרח מקבל שירות, יכול להתלונן, יכול לבקש. באמת למופת. אתם רוצים חברה אחת? לא. הוא רוצה חברה אחת לכל המדוכאים ולכולם חברה אחרת".

היו"ר דוד ביטן: "מה זה "חברה אחת", אני רוצה להבין. תסביר. שלמה דולברג, תסביר מה זה חברה אחת. אתם מתכוונים שכל התאגידים לא יהיו בעיריות, יהיו בחברה אחת?".

שלמה דולברג: "לא, לא, לא. מי שלא יכול לנהל את משק המים בעצמו, יהיה בחברה אחת".

היו"ר דוד ביטן: "מי לא יכול לנהל? הערבים והדרוזים לא יכולים לנהל".

לאה ורון: "החלשים".

היו"ר דוד ביטן: "למה? כי אתה יכול לנהל. אבל באקה אל גרביה לא תוכל לנהל. תגיד את זה לחברי הכנסת הערבים, אני רוצה לשמוע".

היו"ר דוד ביטן: "אני אתן לכם. הנה כתוב, אני אקרא לכם: "רשויות מקומיות, שאין ביכולתן לנהל משק וביוב כנדרש, יתאגדו לתאגיד אחד שינוהל על-ידי רשות המים". זה מה שהוא מתכוון חברה אחת. מזה ניתן להבין שהרשויות הגדולות, אלה הטובות, שיש להן הרבה תושבים, הן ינהלו את עצמן, לא בתאגיד, דרך העירייה. כל הרשויות האחרות: עיירות פיתוח".

שלמה דולברג: "שלא יכולות לעמוד בקריטריונים".

היו"ר דוד ביטן: "בוא, אף אחת לא יכולה. עיירות פיתוח, עיריות ערביות ודרוזיות, הן יהיו בחברה שיהיו בתאגיד שינוהל על-ידי רשות המים, לא על-ידי העיריות. זה מה שהם דורשים היום. את מסכימה לזה?".

גיל ליבנה: "גם אם נראה שעמדת השלטון המקומי, היה בה שינוי כזה או אחר לאורך השנים, אנחנו אומרים "לא". העמדה העקרונית שלנו כחוט השני לאורך כל השנים הייתה שלא צריך להקים ולא צריך לכפות על רשויות מקומיות לתאגד את משק המים והביוב שלהן, נקודה".

היו"ר דוד ביטן: "זה לא קשור לחוק. מה שאתה אומר לא קשור לחוק. הבנו את העמדה. אני רוצה לדעת מה אתם רוצים היום אחרי כל הגלגולים. האם אתם רוצים לסגור? האם אתם רוצים לפתוח תאגיד אחד לכל חסרי היכולת? אין בעיה. תגידו מה אתם רוצים. תאגיד אחד לכל המדינה? אני לא יודע. מה שאתם רוצים, תגידו".

היו"ר דוד ביטן: "מנהל רשות המים, האם יש רשויות שלא יכולות לנהל את משק המים שלהן?".

גיורא שחם: "בוודאי".

היו"ר דוד ביטן: "יש. נכון? כמה בערך?".

אפי דביר: "רוב המגזר הערבי, המגזר הדרוזי, הפריפריה".

היו"ר דוד ביטן: "רשויות מקומיות שאין ביכולתן לנהל משק מים וביוב כנדרש, יתואגדו לתאגיד אחד שינוהל על-ידי רשות המים", לא על-ידי העיריות. רשות המים תנהל אותן. אפילו דירקטור לא יהיה להן שם".

איתי עצמון: "הרגולטור ינהל אותן".

דרור אהרוני: "אני טוען שכיום אין פיקוח על תאגידי המים. הם עושים מה שהם רוצים בתשתיות. עכשיו התחלתי גם לתת קנסות. כשאני ניגש ואומר להם, הם עושים מה שהם רוצים. לי אין סמכות. הם ישות משפטית נפרדת ממני. אין לך say. הם חופרים בורות, מתאמים, לא מתאמים, הם עושים מה שהם רוצים. זה לא יכול להיות, נטרלו אותנו כרשות מקומית מלתת לכל תאגידי המים הנחיות או לתאם. אסור לי. חופרים לי רחוב שלם, משאירים לי פס לכל אורך הרחוב, עושים לי חציות, ואומרים לי את הזברה הזאת תשאיר ככה, כי לא מרבדים את כל הכביש. על מי זה נופל? עליי".

"אני לא מדבר רק ברמה התפעולית, אני מדבר פה גם ברמה הניהולית וגם ברמה של שירות לתושב. ובזה אני רוצה לגעת, ברמה של השירות לתושב. יש פה חיובים כפולים, יש חוסר רגישות לתושבים. אתה תושב בראשון לציון, אתה מכיר את זה, אתה יכול לומר פה מה שאתה רוצה, אבל תאגידי המים עושקים את התושבים, אין להם שום חמלה כלפיהם. שום חמלה".

"יותר מזה, כשאני פונה אליהם, אומרים לי: אין לך סמכות לפנות אלינו. אין לך סמכות, אתה ראש רשות. אסור לך להתערב. יותר מכך, גם איכות המים – כל המדגמים שעושים וכדו', במקומות מסוימים יש מים שנראים עכורים ולא מטופלים. באים ואומרים לי: הנה, קח מדידות, הכול בסדר. גם בזה אני לא יכול לעשות הרבה, וזאת לא הבעיה היחידה".

"אני אומר עוד פעם: יש רשויות שיהיה להן קשה לנהל. המדינה יצרה פה קונגלומרט אדיר של בזבוז כספי ציבור, אדיר, בלשכות מפוארות, ברכבים, במנכ"לים, בגזברים. אצלי היה מנהל מחלקה אחד שניהל וצוות עובדים. המהנדס היה מהנדס של כל היישוב, כולל המים. הגזבר היה גזבר אחד של כל היישוב וגם של המים. יועץ משפטי היה יועץ משפטי של המים ושל כולם. זה לא בנפרד עם לשכה וכל מה שצריך".

היו"ר דוד ביטן: "התאגידים נותנים עבודה שקשורה לרישוי עסקים ולהיתרי בנייה. אותה עבודה יצטרכו לתת אגפי מהנדס העיר בכל מועצה ומועצה. אם לא יהיה מהנדס בתאגיד, אותו מהנדס ישב בוועדת בניין-עיר וייתן שירות לקבלנים ולמי שמבקש היתר, רישוי עסקים. אין פה חיסכון. זה סיפורים. תראו לי דף. אני רוצה שתתנו לי דף מה החיסכון בסגירת התאגידים מול המצב כיום".

היו"ר דוד ביטן: "אתם רוצים לדחוף את הערביות ואת הדרוזיות ואת עיירות הפיתוח לפינה. איציק שמולי, אתה מוכן להקים תאגיד אחד לכל הרשויות האלה? מעניין אותי מה העמדה שלך, איציק שמולי?".

שלום בן משה: "סליחה. איציק שמולי, אל תענה".

היו"ר דוד ביטן: "אני מציע לכם שתבואו לישיבה הבאה, פה ישבו כל הערביות, אני אראה להם מה אתם אומרים, מה אתם רוצים בשבילם".

היו"ר דוד ביטן: "נתתי לכם זמן להביא נייר. בואו נראה כמה זמן ייקח לכם להביא את הנייר. תביאו את הנייר מהר, למה יש פגרה ביולי, לך תדע מה יהיה אחרי הפגרה".

שלום בן משה: "זה לא מה שאמרתי. בפתח הדברים אמרתי בשביל הגילוי הנאות שהתאגיד שלי עובד בסדר. לגבי הרשות, אמרתי שתשאל את הרשות".

"דבר אחרון, אדוני היושב-ראש, אני מזכיר שאין שום קשר לבחירות, והעמדה של השלטון המקומי נשארה בעינה, חד-משמעית, לבטל את התאגידים, לתת לרשויות המקומיות לקבוע את אופיו של התאגיד, איך הוא ייראה, האם הוא יהיה מחלקה, האם הוא יהיה תאגיד עירוני מובהק".

היו"ר דוד ביטן: "לא. לא כמו שאמרת. שים לב, אתה יכול להציג מה שאתה רוצה, זו זכותך, אבל אני רוצה שתראה לי, במצב הנתון של 56, איך המעבר מצמצם. אל תגיד לי עכשיו: בעיר שלי אני אעשה כך וכך. לא, אתה לא מציג לי עמדה של ראש עיריית שוהם, אני רוצה עמדה של כל העיריות מול הדבר הזה, ואיך אתם פותרים את הבעיה של מיעוטי היכולת, רשויות לא איתנות בגדול, הכוונה לא לרשויות איתנות, פורום ה-15, שיש היום 30. יש 15 ועוד 15 שהן איתנות. אנחנו מדברים על קטנות מאוד, שיש להן בעיה – ערבים, דרוזים, בדואים וכו' – איך אתם פותרים במסגרת הזאת? אתם צריכים לשכנע את הממשלה, אם אנחנו עושים את המעבר הזה, שגם להן יש פתרון, לא פתרון רק לגדולות ועם הקטנות תשתגעו לבד. אתם צריכים גם להראות לי את זה. בינתיים ההצעה שלכם אומרת במפורש לגבי כל העיריות האלה. נדמה לי גם בני ברק בעניין הזה, גם היא לא מסוגלת לנהל את זה לבד היום".

היו"ר דוד ביטן: "יכעסו עליי. אני אגיד לך איפה הבעיה. קודם כול, לגבי ארנונה, חלק מהרשויות הערביות לאט לאט יגיעו למצב של גבייה טובה. יש לימוד. זה לא נכון שאין. הבעיה ברשויות הערביות היא שאנשים בונים שם בנייה בלתי חוקית, לא משלמים היטלים בכלל. זו הבעיה המרכזית. ולכן זה לא משנה אם יקימו תאגידים או לא יקימו תאגידים, יש פה בעיה. בן-אדם מקבל בית בלי היתר, הוא לא משלם כלום, ואחר-כך הוא אומר "אין לי כביש", ואז הממשלה צריכה להשקיע את הכסף. זה לא יפתור את הבעיה, לא התאגיד ולא העירייה".

שניר ניב: "גם במגזר הערבי רואים שיפור משמעותי ברגע שיש תאגוד".

היו"ר דוד ביטן: "התאגוד נותן להם היתר?".

שניר ניב: "התאגוד גורם לזה שיש".

היו"ר דוד ביטן: "אל תעשה תרגילים. אתה גם תשווה וגם תגיד כמה זה עולה בכל ה-250. פעם אחת נראה מה אתה כותב. תוציא נייר. אתם באים לפה ומדברים, אבל ניירות אתם לא מוציאים".

גלעד פרננדס: "56 תאגידים משרתים היום 156 רשויות מקומיות. זה בנתונים שלנו".

היו"ר דוד ביטן: "בגלל דין הרציפות, אני חייב במושב הזה להעביר לפחות בקריאה הראשונה. אני לא יודע מה יהיה. נדבר ונדבר כל-כך הרבה ישיבות, ובסוף זה לא יקרה? זה לא ייתן שום דבר".

גיורא שחם: "חבר הכנסת ביטן, שבוע. ביום ראשון הבא המסמך שלנו יהיה אצלכם".

היו"ר דוד ביטן: "תן גם להם. אנחנו נקבע ישיבה בעוד עשרה ימים. אני מבקש שכל אחד יעבוד מהר, ואני מציע לכם, אני מציע לרשויות וגם לממשלה, תשבו ביחד. אף אחד שלא יהיה סנצ'ו פנצ'ו. כולכם סנצ'ו פנצ'ו".

"רבותיי, יש אזרח, אם יהיה צמצום מלא, האזרח לא ייהנה מזה. אתם יודעים, גם אתם לא תיהנו מזה, כי זה מה שיש היום בחוק. אולי אתם לא מודעים לזה. זה מה שיש בחוק. ביוני 2019 יהיה צמצום, אני אפילו בעצמי לא יודע מה המספר, אם זה 11, 12 או 13 תאגידים. זה מה שיהיה. זה פותר לכם את הבעיה? ודאי שלא".

"לעומת זאת, אנחנו מוכנים בחקיקה הזאת להכניס הרבה מאוד דברים, שזה גם טוב לכם, זה טוב לתושב, לא צריך להתעלם מזה. הם מוכנים לזה. בואו נעבוד בשביל התושבים ולא סתם עכשיו כל אחד עם האגו שלו".

"אני מבקש מכם שתשבו ותגמרו את העניין. אנחנו, חברי הכנסת, תאמינו לי, אם תגיעו להסכמים והם מניחים את הדעת – אנחנו לא נתווכח אתכם על זה אפילו, כשהתושב בראש הפירמידה".