בכפרים מפגרים באיכות הגלישה הנייחת

משרד התקשורת: "המגזר הערבי מפגר בשנה ממשקי הבית היהודים באיכות הגלישה הנייחת"
 
בצל משבר הקורונה והעלייה הניכרת בשימוש במרחב הדיגיטלי ברשת בתחומים רבים, התכנסה ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ עינב קאבלה, לדון בצמצום הפערים הדיגיטליים בישראל. במסגרת הישיבה התקיים דיון בהצעה לדיון מהיר של ח"כ יוסף ג'בארין, בנושא הפערים בין החברה הערבית לחברה היהודית, ובפרט בעידן הקורונה.
 
יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה: "הפערים הדיגיטליים כפי שבאים לידי ביטוי במגזרים רבים, עלולים לפגוע בהם בכל תחומי החיים: כלכלה, תעסוקה, השתלבות בחברה, פריון בעבודה ועוד. בחלק מהמגזרים יש קווי דמיון בסיבות לפער הדיגיטלי, אך בחלק אלו סיבות אחרות. נקיים בוועדה דיון בנושא הפער הדיגיטלי גם בהמשך הישיבות, בהתייחס למגזרים השונים כגון אנשים עם מוגבלות, החברה החרדית וכיו״ב, תוך בחינת דרכי פעולה אפשריים ע"מ לצמצם זאת. הדיון הוא דיון ראשוני לתמונת מצב כללית וכן דיון בבקשה לדיון מהיר בנושא הפערים הדיגיטליים בחברה הערבית".
 
בדו"ח מיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוגש לדיון הוועדה, הציג כותב הדו"ח, רועי גולדשמידט כי עולה מהדו"ח שישנו פער בתכיפות השימוש באינטרנט ובמחשב על רקע הבדלי גילאים, וקיים פער ניכר בשיעור השימוש במחשב אך לא בשימוש יומיומי באינטרנט בין יהודים לערבים.

בנתונים שהוצגו בדו"ח עולה כי:סך שיעור המשתמשים באינטרנט בקרב בני 20 ומעלה, גבוה משיעור המדווחים על שימוש במחשב.שיעור השימוש באינטרנט באופן יומיומי והשימוש במחשב יורד עם עליית הגיל.

היעדר פער מגדרי בנגישות: ההבדלים הבין מגדריים בתכיפות השימוש באינטרנט ומחשב זניחים עד לא קיימים.פער יהודי-ערבי: בעוד הפער בין יהודים לערבים בשיעור השימוש היומיומי באינטרנט קטן יחסית [%82 לעומת % 77 ] קיים פער ניכר בשיעור השימוש במחשב בין יהודים וערבים [%77 לעומת %46.]ככל שרמת ההכנסה עולה שיעורי השימוש היומיומי באינטרנט והשימוש במחשב עולים.

דתיות ופער דיגיטלי: קיים קשר בין ההגדרה העצמית הדתית לבין שיעור השימוש באינטרנט ובמחשב. שיעור החרדים המדווחים על כך שהשתמשו במחשב, גבוה משיעור המדווחים על שימוש יומיומי באינטרנט. שיעור המדווחים על שימוש באינטרנט כל יום או כמעט כל יום בקרב חרדים היה %37 לעומת כ- %80 בקרב דתיים ומסורתיים ו- %92 בקרב חילוניים.

ככל שההכנסה לנפש גבוהה יותר, שיעור השימוש לכלל המטרות שנסקרו גבוה יותר, בצורה משמעותית יהודים דיווחו על שימוש רב יותר באינטרנט בהשוואה לערבים לכלל המטרות שנסקרו. חיפוש מידע ורשתות חברתיות, הם השימושים הנפוצים ביותר בהפרש ניכר מרוב השימושים האחרים ביחס לשתי קבוצות האוכלוסייה.שיעורי השימוש לתשלומים, קניות, קבלת שירותי ממשל ודוא"ל בקרב הציבור הערבי נמוכים משמעותית מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית.
 
יוזם הדיון המהיר, ח"כ יוסף ג'בארין: "אי אפשר לחשוב על התמודדות במשבר הקורונה בלי הסיוע עם העולם הדיגיטלי. אוריינות דיגיטליות וכן פרקטיקות דיגיטליות בוודאי עכשיו גם ימשיכו אחרי הקורונה וכאן אנו מול משבר עצום משום שהפער הדיגיטלי בין החברה הערבית לחברה היהודית הוא רב-מימדי ובא לידי ביטוי בנגישות הפיזית לרשת האינטרנט, בתכנים הייעודיים לשפה הערבית וברמת האוריינות הדיגיטלית. בעניין הלימוד מרחוק נחשפנו כי כמעט 50 מהתלמידים בארץ, לא הצליחו ללמוד מרחוק. במקום מגורי - באום אל פאחם כמעט 5000 ילדים לא יכלו להתחבר מרחוק. המשבר הנוכחי מהווה הזדמנות חד פעמית לקפיצת מדרגה בתחום הדיגיטלי של כלל החברה בישראל, אך של החברה הערבית בפרט".
 
ח"כ סעיד אלחרומי, סיפר בדיון כיצד נפגעו אנשי הפזורה הבדואית בקורונה בגלל ליקויי גלישה, "רוב אוכלוסיית הבדואים בנגב אלו מגדלי עדרים שצריכים מעת לעת לבוא לשירות הווטרינרי לבצע חיסון לבקר. אלא שהשירות הווטרינרי נסגר פיזית בגלל הקורונה ולא ניתן מענה – נאמר להם כי רק דרך האינטרנט יש להם לבצע את ההזמנות לחיסון. אבל אלו אין להם אפשרות גלישה ולא יכלו לחסן – ומה שקיבלו בתמורה לכך שלא חיסנו הם את אנשי יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות שקנסו אותם ב40 אלף ₪".
 
גל יעקובי, מנהלת תעסוקת אוכלוסיות במשרד הרווחה, אמרה בדיון כי בפריסה ארצית וללא קשר לתשתיות, יש מהמגזר הערבי נשירה מהקורסים לאחר שעברו לקורסים מקוונים. "המרנו 17 קורסים של המשרד לפעילות מקוונת, והיו כאלו שבגלל שאין להם תשתיות אינטרנט ולא יכלו להמשיך את הקורס. אנחנו עובדים לעשות את ההתאמות מול האוכלוסיות כמה שיותר מהר - בונים קהילות למידה דיגיטלית ומקצים מורים שמסייעים ומלויים את התלמידים כדי שיוכלו לגשר על הפערים. בחברה הערבית המעבר למקוון קיים ויש נהירה המונית של הצריכה לשירותים האלו, אך אנחנו צריכים עזרה במכשירי קצה כדי שיוכלו להשתמש במה שאנחנו מציעים".
 
קובי רפאלי, מנהל החטיבה הטכנולוגית במשרד החינוך סיפר כי נושא הלמידה מרחוק, ההכשרה וסיוע במכשירים לכך לתלמידים, עומדת בראש הנושאים כרגע בדיוני המשרד ובימים הקרובים יתפרסמו התקציבים שיוקצו לכך. לדבריו, "מדובר הפעם על סכום גבוה מאוד שיכלול גם חלוקת מכשירים ומחשבים, ובתוכם אף מכשירים כשרים לקווי טלפונים כשרים שיסייעו ללמידה גם במגזר החרדי".
 
עופר דרור, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, הגיב בדיון לטענה כי המשרד לא מחייב מספיק את החברות בהשקעה בתשתיות במגזר הערבי: "תשתית האינטרנט היא תשתית בסיסית לכל משקי הבית בישראל. עכשיו המשרד עושה את המעבר מרשתות נחושות לרשתות סיבים וזה ישפר את כל תשתיות האינטרנט בכל בית בישראל. אנחנו יוצאים למכרז של דור 4 ודור 5 שאמור לשדרג את כל רשתות התקשורת וזה כמובן לוקח זמן.

בחלק מהיישובים הערבים – לא יהיה להם תימרוץ לפריסה ומכיוון שזה לא יפרוץ בכוחות עצמו, שם יידרש תמרוץ של המשרד. אני לא חושב שהפתרון של היום בתשתית ניידת זה מספק. צריכים להגיע לשם עם טכנולוגיה נייחת. צריך גם לעשות הסברה להנגיש את המחויבות של החברה לנושא הזה. רק באחרונה נשרפה שם אנטנה, וכל דבר כזה מקשה על החברות לספק את השירות בצורה הנדרשת.

אנו עדים לכך שאיכות תשתית הנייחת בממוצע במגזר הערבי, מפגרת בשנה מאשר אצל משקי הבית היהודים. אנחנו מנסים לשפר את זה. זהו משהו שאנו שמים במעלת סדרי העדיפויות. המשרד כבר לא עוסק בדרישות עבר לגבי הוט ומחויבותה משום שאנחנו רוצים היום שכבר יניחו את התשתיות הכי חדישות שיש וזה פריסת סבים וכניסה ל800 אלף בניינים - כשזה יתרחש, זה סופר שוויוני שאותה תשתית בדיוק תגיע לכל בית בישראל".
 
יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה, סיכמה את הדיון: "אני חושבת דווקא בגלל התקופה והצורך המתחדד בנגישות דיגיטלית לאור הריחוק הפיזי, משרדי הממשלה השונים ובתכלול של ישראל דיגיטלית נדרשים לתת את הדעת לא רק לפתרונות ארוכי טווח שזמני הביצוע שלהם ארוכים, אלא גם לפתרונות מידיים לצורך התקופה, שיאפשרו המשך פעילויות החיים מרחוק (חינוך, גישה לשירותי ממשלה ועוד).

כך לדוגמה לפעול כדי שכלל השירותים הקיימים באתרי הממשלה ובגופים ציבוריים יהיו מותאמים גם למכשירים סלולאריים שזמינים יותר לעומת מחשבים לחלק מהאוכלוסיות כמו לדוגמא לחברה הערבית כפי ששמענו בסקירות שהוצגו, וזאת באופן שיאפשר נגישות לטפסים, הגשת מסמכים ועוד פעילויות המתאפשרות דרך מחשב".