בנק ייקנס ב-50 אלף ₪ על כל הפרה של רפורמת המעבר בין הבנקים

ועדת הרפורמות החליטה על הוספת סנקציה שתיכנס לנוסח הצעת החוק במסגרת חוק ההסדרים, בנק שלא יעביר לקוח לבנק אחר תוך 7 ימים ייקנס ב-50 אלף שקל.

27.02.2018 מאת: פורטל הכרמל והצפון
בנק ייקנס ב-50 אלף ₪ על כל הפרה של רפורמת המעבר בין הבנקים

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה: "הוועדה דורשת עוגנים לוודא את התקדמות החוק עד תחילתו"

ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו), המשיכה את דיוניה בפרק ב' (בנקאות) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018.  

בפרק הבנקאות מוצע לקבוע הוראות שיאפשרו ללקוחות הבנקים להעביר את הפעילות הפיננסית המתנהלת בחשבונם, לרבות בכרטיס האשראי שהבנק הנפיק, מהבנק שבו מתנהלת הפעילות האמורה לבנק אחר, באופן נוח וללא סיכון. העברת פעילות הלקוח תתבצע ללא עלות ללקוח, באמצעות פניית הלקוח, לרבות באופן מקוון, לבנק שאליו הוא מבקש להעביר את פעילותו.

יו"ר הוועדה פתחה את הדיון ואמרה:  "אנחנו ממשיכים את הדיו ברפורמה הניוד בין הבנקים. הניסיון בעולם מוכיח שרפורמות כאלה מורידות מחירים ומשפרות את השירות והמוצר שהלקוח מקבל. הם יקלו על לקוחות לעבור לבנק עכשיו ולהשיג תנאים משתלמים יותר גם אם נשארים בבנק הישן. זהו צעד חשוב וקריטי לפתיחת שוק הבנקאות לתחרות. מספר סוגיות שהעלנו בדיון לפני שבוע, ונבקש התייחסות אליהן: קיצור פרק הזמן עד לתחילת יישום החוק, ההגדרה העמומה של מעבר נוח ובטוח בין בנקים, הגדרה של סנקציות שיוטלו על בנקים שלא יעמדו בהוראות החוק והסדרת האחריות לגבי המערכת של המעבר"

לנושא לוחות הזמנים השיב כפיר בטט, מאגף התקציבים במשרד האוצר: "היינו רוצים שכבר מחר בבוקר זה יתאפשר, אבל בדקנו שוב את הדברים, ואנו לא רואים רמת סבירות גבוהה להתרחשות הדברים בפחות משלוש שנים, גם בהתבסס על לוחות הזמנים של מהלך דומה בבריטניה". טל הראל מהפיקוח על הבנקים הוסיפה: "שלוש השנים לא נקבעו שרירותית אלא אחרי חשיבה ובדיקת ישימות החוק. מאחורי הקלעים זה עוד לא בשל, ואנו בתהליכים לברר מה הנפקות של המהפך הזה מבחינה בנקאית ומשקית. זו לא הרפורמה היחידה שחלה על הבנקים, והסביבה הזו היא פעילה מאוד רגולטורית, אם לגבי נתוני אשראי ואם ליישום חוק שטרום, למשל. אנו לא רוצים לחוקק חוק שייקבע שנה ליישום ושהבנקים לא יעמדו בו, אלא משהו שייצא לפועל בזמן שהוגדר"

לעניין הנוסח השיב עו"ד עמיהוד שמלצר מהלשכה המשפטית באוצר: "בעקבות הערות הוועדה הגדרנו שהמעבר יהיה נוח, אמין ומאובטח – כך שההגדרה תבהיר שהלקוח יכול גם לדעת שכל החשבון יועבר בקלות בין הבנקים, וגם ללא חשש מחשיפת מידע פרטי".

עו"ד שמלצר גם אמר כי נוסף לחוק סעיף המגדיר 50 אלף ₪ קנס על שלושה מקרים: הבנק לא יאפשר ללקוח להעביר את חשבונו, הבנק יגבה כסף עבור ההעברה או הבנק לא יבצע את ההעברה תוך פרק הזמן שייקבע. בנוסף הוכנס גם סעיף, שהוא בגדר סעיף סל, ומאפשר לנגיד בנק ישראל לקבוע כי בנק עבר על הוראה מהוראות החוק וגם כאן לראות זאת כהפרה.

לעניין הסדרת האחריות חזרה עו"ד לירון מאוטנר ממשרד המשפטים על ההסבר שנתנה בדיון הקודם, כי בהחלטת הממשלה שעיגנה את קידום החוק סוכם כי סוגיה זו רחבה מדי ולא תספיק להיות מלובנות בלוח הזמנים של חוק ההסדרים ותטופלו עד כניסת החוק לתוקף.

ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "החוק הוא נכון והוא חלק מתפיסה שאני מסכים לה. אני בעד להעלות את הקנס גם למאה אלף ₪ לעבירה. כמו כן, לא השתכנעתי בצורך לתת שלוש שנים ליישום או בצורך לקבוע כאן בנק המחזיק 5% מהשוק כנכלל ברפורמה, בעוד בהפרדת הבנקים קבענו 10%. ולבסוף, חסר לי פה הצד של הפיקוח של הכנסת בכל ההליך הזה, וזה קריטי לדעתי שכללים יקבעו יובאו לאישור ועדה בכנסת".

אלה גולן, ראש החטיבה הבנקאית בבנק הבינלאומי: "ההגנה שאנו מעדיפים היא להיכנס ליישום של החוק מאוחר יותר, אחרי שהבנקים הגדולים כבר ילמדו, והמערכת תהיה מסודרת ולא בגדר ניסוי, על מנת שאנחנו נוכל להיכנס להתחרות בבטחה". עו"ד לינור דויטש, לובי 99: "בנק עם 8% מהשוק הוא קטן רק ביחס לשוק המאוד ריכוזי בישראל, הוא ממש לא בנק קטן. כאן האינטרס הוא שכל הציבור יוכל לעבור בנק בלחיצת כפתור, והחרגה של בנק תחריג חלק מהציבור. מה גם שבנק כזה גם לא יוכל לקבל לקוחות דרך המערכת, אז זה גם נגד האינטרס של הבנק מבחינה תחרותית".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "הבנקים הציגו פה בדיון הקודם שהם משתמשים במערכות מחשוב משנות ה-80, ולא טרחו עד היום לעדכן אותן למרות הרווחים העצומים שלהם, ועכשיו באים ואומרים שמכריחים אותם לשדרג בעלויות עצומות. לוחות הזמנים של החוק לא הגיוניים כלל, וצריך לקצר את הזמנים לכולם – למשל לגדולים תוך שנה ליישם את החוק, ולקטנים לתת הגנת ינוקא מסוימת של שנתיים ליישום".

יו"ר הוועדה הוסיפה: "החוק הוא טוב וחשוב, אבל מה שחוזר ועולה מכל חברי הכנסת – הדברים לא מספיק ברורים. אפשר לקצר כאן זמנים, אבל אם לא, אז תקבעו אבני דרך שנוכל לבחון את התקדמות הרפורמה על פיהן, לקראת מועד התחילה ולא לאחר מכן. יש לנו ניסיון עבר של חברי כנסת שגורם לנו לתהות אם החוק בכלל יישום, וכדי שנוכל לחוקק את החוק אנו צריכים ביטחונות לכך בדמות עוגני זמן".

היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מרב תורג'מן הוסיפה כי בנוסח החוק כיום "לא רק שאין עוגנים, אלא שסוגי החשבונות שעליהם תחול הרפורמה ייקבעו כללים ע"י נגיד הבנק ובהסכמת זר האוצר, ללא מסגרת זמנים לכך. אם ברירת המחדל לא תשתנה, והכללים יהיו לאיזה חשבונות לא תחול עליהן הרפורמה, הרי שמדובר בחקיקה שייתכן ולא תחול על אף אחד במועד כניסתה לתוקף". עו"ד חן שלייפר מהייעוץ המשפטי לבנק ישראל השיבה: "בדברי ההסבר להצעת החוק ניתן לראות שיש כבר הסכמות לגבי סוגי חשבונות עליהם זה ודאי יחול, אבל נדרשת כאן עבודה מקצועית מעמיקה בכדי למפות את כל סוגי החשבונות בכל הבנקים ואנו לא קרובים לסיומה. ההערכה של שלוש שנים לתחילת יישום החוק נעשתה לפי סוגי החשבונות עליהם דיברנו והוספה של אחרים ככל שיתאפשר. שינוי של זה יכול להביא לקושי נוסף בלוח הזמנים".

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה, סיכמה את הדיון: "נוסח החוק הנוכחי משאיר אופציה שהחוק כלל לא יתקיים, מעבר לעובדת שתחילתו מעבר להרי החושך – בעוד שלוש או ארבע שנים. חייבים לשנות את ברירת המחדל, ושהחוק יחול על כל סוגי החשבונות, ובשלוש השנים שאתם מבקשים תגבשו רשימה של חשבונות שאתם רואים לנכון להחריג".

"הוספנו היום לחוק סנקציה של 50 אלף ₪ על כל הפרה, אבל עדיין אני מרגישה שכל בקשות הוועדה נענות בשלילה ולא מתקיים כאן דיאלוג, כשכל בקשות חברי הוועדה הן עוגנים לוודא שהצעת החוק הזו תצא לפועל. יש פה יותר מדי טענות של בעיות משפטיות, ניסוחיות וטכנולוגיות בשביל חוק שנותנים לו שלוש שנים להתחיל". 

תגובות

מומלצים