המציאות של אזורי התעשייה במגזר הלא יהודי

יוזם הדיון חה"כ ג'בארין טען כי מחצבת ורד הסמוכה ליישובים ערביים מזהמת את הסביבה ופוגעת בתושבים ואלה אפילו לא מקבלים תשלום מרווחי הארנונה של המחצבה. היבה בוארדי מתכננת עירונית הוסיפה: "נצרת עילית מקבלת מאזור התעשייה 'ציפורית' 50 מיליון שקל בשנה והיישובים הערבים הסמוכים לאזור התעשייה לא מקבלים שום דבר – זאת אפליה"
 
הועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ושוויון חברתי בראשות היו"ר חה"כ מיקי זוהר קיימה דיון מהיר בנושא "חלוקת ההכנסות באזורי התעשייה האזוריים". היו"ר זוהר פתח את הדיון ואמר כי הסוגיה שבנדון מאפיינת את הסיבה שלשמה הוקמה הוועדה. "אני רואה חוסר שוויון בולט לעין בין רשויות מוחלשות לחזקות. רואים כיצד אחת משגשגת עם עושר כלכלי והשנייה כמעט קורסת ובקושי מצליחה לשלם משכורות לעובדים שלא לדבר על בעיית הניקיון וההזנחה שאנו רואים באותם ישובים".

חבר הכנסת יוסף ג'בארין יוזם הדיון אמר כי אי אפשר למצוא נושא שמשתלב טוב יותר עם שם הוועדה והנושאים שבאחריותה. "יש חוסר בצדק חלוקתי בהכנסות של אזורי תעשייה, מחצבות ואזורים שיש להם רווחים רבים בארנונה שהעסקים משלמים לרשויות חזקות. השאלה עד כמה החלוקה כיום היא הוגנת? מה קורה במקומות שיש אוכלוסיות חזקות אל מול אוכלוסיות מוחלשות". 

לדברי חה"כ ג'אברין שעוקב אחר פעילות מחצבת ורד: "זאת דוגמא למחצבה שבפעילותה יש חוסר צדק משווע. המחצבה הזאת גורמת לנזק סביבתי והיישובים הערבים הסמוכים שתושביהם נפגעים לא זוכים לרווחים. צריך להבין איך מתחלקת ההכנסה שלהם".

חה"כ מסעוד גנאים טען כי פתיחת דיון על אזורי התעשייה הוא לא עניין טכני שמנותק מהיבטים חברתיים ופוליטיים. "זה יכול להיות מנוף לקדמה במקום שיהיה מכשול. אני גר בסכנין ורואה את פעילות אזור התעשייה משגב שבה רוב האדמות הופקעו מתושבי סכנין והעובדים שם הם משלנו אבל אנחנו לא נהנים מהרווחים".

חה"כ גנאים טען כי אזור התעשייה הוא מקור להכנסה ולדבריו אפילו אם מועצה ערבית גובה 100 אחוז ארנונה מהתושבים היא לא תצליח לתפקד. "מועצה צריכה משאבים אחרים כמו אזור תעשייה, בניני ממשלה כמו ביטוח לאומי אבל לא אלה ולא אלה נמצאים באזורים הערבים. האשכול נמוך, אין הכנסה, אין גביית ארנונה מספיקה אז משמרים את המצב במקום שיהיה מנוף לקדמה. צריך ראייה חברתית. לא ייתכן שאזור התעשייה ציפורי יביא את כל העובדים מהכפרים הערבים וכל ההכנסות ילכו לנצרת עילית".

חה"כ זוהיר בהלול הסביר כי הציבור הערבי והמועצות המקומיות לא רוצות להיות נטל על הממשלה. "אבל צריך להיות איזון הוגן כדי שהרשויות המקומיות לא יהיו נסמכות רק על מענקי האיזון. המענקים גורמים לראשי הרשויות להידפק על דלתות הרשויות כמו עניי העיר. אם אנחנו מדברים על כך שראשי ראשיות מתבססים על ארנונה של מגורים ובזה תמה מסכת ההכנסות זה עוד יותר מדכא וצריך פעולה ממסדית בנושא. יש פערים אימתניים בין רשויות ואם מכאן לא תצמח טובה נמשיך ונאנק. זאת קריאת השכמה שהמדינה צריכה לקחת את הפרויקט ולהעניק לו דחיפה רצינית".

היבה בוארדי מתכננת עירונית מהמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי תיארה את המצב הקיים באזור הצפון: "בחיפה יש 30 מנהלות שמתחלקות בהכנסות אזורי תעשייה ויש רק 2 ישובים ערבים שהתחילו לקבל חלוקה בהכנסות. בכל המנהלות האלה ניתן להכניס ישובים ערבים נוספים שיזכו לקבל הכנסות מהארנונה. הבעיה בישובים הערבים היא שאחוז הקרקעות שמיועדות למסחר ותעשייה הוא כמעט ואפסי. ארנונת המגורים היא המרכזית וזה מה שגורם להיותם באשכולות החלשים". בוארדי טענה כי הקרב לאזורי תעשייה יהודיים שמהם אין כלל הכנסות גורם לזיהום ורעש. "צריך לייעד קרקעות חדשים למסחר ותעשייה וכמו כן לקבל את הכנסות הארנונה מהאזורים הקיימים. כדי לראות את הפער העצום צריך לקחת לדוגמא את בזן שמשלמת סכום של 150 מיליון שקל כאשר 40 אחוז ממנו הולך לחיפה והיתר לקריית אתא, זבולון ונשר. היישובים הערבים לא מקבלים שקל. אזור התעשייה 'ציפורית' נמצא מרחק של 7 קילומטרים מנצרת עילית. אין לו רצף טריטוריאלי אליה בניגוד לכפרים הערבים. נצרת עילית מקבלת ממנו 50 מיליון שקל בשנה והיישובים הערבים הסמוכים אליו שנמצאים בתחתית המצב הכלכלי לא מקבלים שום דבר – זאת אפליה".

עז אלדין אמארה מ"מ ראש המועצה המקומית כפר כנא טען בדיון כי בנצרת עילית שאוכלוסייתה מונה (נכון לשנת 2015) כ-41 אלף תושבים יש 1140 דונם תעשייה נטו לעומת כפר כנא בה חיים 22 אלף תושבים ובה יש 100 דונם נטו לתעשייה. "בנצרת עילית ההכנסות מארנונה הן פי עשר מכפר כנא. הדוגמא הזאת  ממחישה את הצורך בקידום רפורמה של צדק חלוקתי".

אמארה טען בדיון כי יש צורך להגדיל את תחום השיפוט שלו בתוכנית מתאר כוללנית משום שבמועצות כגון עמק יזרעאל וגליל תחתון הוקמו פרויקטים כלכליים רחבים. "יש להם שטחי מחנות צבא, משרדי ממשלה מניבים והכל בתמיכת המדינה בזמן שאנו ממשיכים לסבול ולהיות תלויים במענקי האיזון שלה".

סמדר וייס מצוות שינוי גבולות וחלוקת הכנסות במשרד הפנים אמרה כי רק בשלושת הוועדות שנמצאות בצפון יש 21 סוגיות לחלוקת הכנסות בלי שינוי גבולות. "אני שמחה שהוזכרה סוגיית בזן. זאת תחילתה של מהפכה. לכל וועדה יש 22 סוגיות שבהן היא דנה. זה תהליך שיצא לפועל לפני חצי שנה. הוועדה מתכנסת פעם בשבוע וכל הסוגיות שהועלו פה הן בדיונים".

מעיין ספיבק רפרנטית פנים באגף התקציבים במשרד האוצר אמרה כי האגף תומך בחלוקת ההכנסות. "מבחינת פיתוח לאזורי תעשייה חדשים אנחנו עובדים לפי החלטות ממשלה או באמצעות מענקי איזון. כמעט מיליארד שקל הוקצו בהחלטת ממשלה. בנוגע לתקציבי פיתוח זה חלק מייעוד התקציב. אלו החלטות בשלבי פיתוח ובנייתן".

ג'עפר פרח מנהל מרכז מוסאוא זעם על האוצר ואמר כי הכסף לא באמת מועבר ליעדו. "זה הפסד בעיקר לאוצר. הגיע הזמן שתיקחו ותתקצבו את משרד הכלכלה לסכום שהובטח. אתם משלמים יותר מענקי איזון, אתם מפסידים עובדים, אתם גורמים אבטלה וזה טיפשי".

חה"כ סעיד אלחרומי: "אני ליוויתי אזורי תעשייה משותפים בנגב וזה מודל מאוד מוצלח וזה מעצים את כולם. אתם טועים לחשוב בבדיקה על אחוז גביית הארנונה משום שלתושבים מוחלשים יש הנחות של 80 ואף 90%. מה שנכנס לקופה זה המצב האמיתי ולכן העירייה לא תקבל את מחיר המקסימום מגבייה". לדברי חה"כ ברגע שיש עלייה בהכנסות הרשות המקומית יש פחות תשלום למענק איזון והמדינה מרוויחה. "הנפגע היחיד בעשיית צדק בסוגיה זו זה השמן, החזק, מועצה אזורית אחת והמרוויחים יהיו הקטנים והמדינה".

ראסם נאטור מרכז בכיר תשתיות ופרויקטים במשרד הכלכלה טען כי מנהל התכנון משפיע מאוד בנושא עליו דנה הוועדה. "הוא השחקן הראשי, אם אין דונם אחד סטטוטורי אנחנו לא יכולים לעשות כלום. אנחנו מקדמים 16 תב"עות על קרקע פרטית לאזורי תעשייה, זה מפלט לבעיה . יזמות זה שוק שקובע לעצמו. הכלים שהמשרד נותן זה סבסוד של 70 אחוז מהקרקע. אנחנו היום לא נותנים לשום אזור תעשייה יהודי להתפתח בלי להכניס שותפים ערבים. אנחנו עובדים על 5 אזורים משותפים".

חה"כ לאה פדידה ממלאת מקום יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון ואמרה כי הוועדה רשמה לעצמה את דברי נציג משרד הכלכלה לפיהם המשרד מעודד חלוקת הכנסות של ארנונה מאזורי תעסוקה חדשים ואף תומכת ביוזמה זאת. "הוועדה קוראת לשרי האוצר, הפנים והכלכלה לפעול לגיבוש תוכנית לחלוקה שוויונית וצודקת של הארנונה מאזורי התעשייה כך שגם באשכולות הנמוכים ייהנו מהכנסה גבוהה יותר".
 
במהלך הדיון הוצגו לוועדה נתונים עדכניים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת אודות פערים משמעותיים בין רשויות מקומיות חזקות וחלשות בהכנסות מארנונה לא למגורים ובהוצאה לרווחה. מצגת הממ"מ מצורפת להודעה זו וניתן להשתמש בנתונים המוצגים בה.