הפחתה בשיעור ההשתתפות של רשויות חלשות בתקציבי הרווחה

יחימוביץ' על שיטת המאצ'ינג ברשויות המקומיות: ״חסרת הגיון וחסרת צדק, מחזקת את החזקים ומחלישה את החלשים״; שר העבודה והרווחה חיים כץ: ״אני בוחן הפחתה בשיעור ההשתתפות של הרשויות החלשות בתקציבי הרווחה במסגרת תקציב 2019״.

עוד אמר כץ כי העלות של ביטול מנגנון המאצ'ינג כליל נאמדת ב-2 מיליארד שקלים. נציגי מרכז טאוב בדיון: הוצאות הרווחה לנפש ברשויות החזקות גדולות פי 3 ויותר מאשר ברשויות החלשות.

הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת קיימה דיון מעקב בדו"ח מבקר המדינה 51ב: ״תקצוב שירותי רווחה לרשויות מקומיות״ ובממצאי מעקב בדו״ח מבקר המדינה 57ב: ״תקצוב שירותי הרווחה לרשויות מקומיות - היעדר שוויון״

יו"ר הועדה לביקורת המדינה ח"כ שלי יחימוביץ': "מוסכם על כולם כי המאצ'ינג הוא מנגנון מעוות ובעל תוצאה ברורה: הרשויות החזקות והעשירות הופכות חזקות ועשירות יותר, בעוד הרשויות המוחלשות והעניות הופכות חלשות ועניות יותר.

מקוממת מכל היא העובדה, כי אותן רשויות מוחלשות אשר אינן יכולות להעמיד את חלקן היחסי בתקצוב פרויקטים בתחום הרווחה, מוותרות עליהם כליל, וכדי להוסיף על גודל האבסורד, תקציביהן, שאינם מנוצלים בגלל שיטת המאצ׳ינג, מועברים אל הרשויות החזקות.

מדובר על פרויקטים למען נכים קשים, קשישים סיעודיים, נשים מוכות, נוער בסיכון ועוד אוכלוסיות נזקקות וחלשות במיוחד. מתברר שגם טיפול במסגרות חוץ-ביתיות הוא בבחינת מותרות שמחוץ לתחום עבור הרשויות החלשות, או אם לתאר זאת באופן ציני – עדיף לחטוף מכות במרכז הארץ, שם לפחות יש מקומות במקלטים לנשים מוכות במסגרת המאצ׳ינג, מאשר בפריפריה".

יחימוביץ' הדגישה כי ביטול מנגנון המאצ'ינג, או לכל הפחות הורדת סכומי ההשתתפות של הרשויות החלשות, אינם צריכים לבוא על חשבון תקצובן של הרשויות החזקות. "ארנונה איננה מס הכנסה ב'. זה לא כלי מיסוי מדינתי. הארנונה של הרשויות החזקות לא צריכה לממן את שירותי הרווחה של הרשויות החלשות - בשביל זה קיימת המדינה ובשביל זה קיים מנגנון גביית מסים לאומי".

יחימוביץ׳ סיכמה: ״שר העבודה והרווחה אמר, בכנות רבה, שמדובר בסוגיה של תיעדוף – הוא צריך לבחור בין ביטול המאצ׳ינג לבין טיפול ביעדים כמו נערות בסיכון ועל סף הידרדרות לזנות, או ילדים אוטיסטים. השר הוסיף כי הוא בוחן הורדה של שיעור השתתפות של הרשויות החלשות בתקציבי רווחה לקראת תקציב 2019, ואנו מברכים על כך. הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה לבחון חלופות לשיטת המאצ׳ינג לרבות קביעת שיעורי מימון באופן פרוגרסיבי לפי המצב החברתי-כלכלי של הרשות. עוד דורשת הוועדה ממשרד העבודה והרווחה נייר עבודה המציג אומדן של העלות התקציבית של כל החלופות לשיטת המאצ׳ינג. לאחר שיוגש הנייר, תתכנס הוועדה ותבחן את החלופות – מתוך רצון להציע פתרון שהוא לא רק אידאלי, אלא גם ריאלי בהינתן האילוצים התקציביים הקיימים״.

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ: "אני יודע שיש בעיה, אבל השיקול, כמו תמיד, הוא שיקול תקציבי ושיקול של סדר עדיפויות. לא קיבלתי את כל התקציב שביקשתי מהאוצר, ואני יודע לעבוד רק עם מה שיש לי. עלות ביטול מנגנון המאצ'ינג היא 2 מיליארד ₪, ואני צריך להחליט – מאצ'ינג או אוטיסטים? מאצ'ינג או נערות בסיכון? בסדר העדיפויות שלי החלטתי שנערות בסיכון יותר חשוב: העליתי את גיל הטיפול מ-18 ל-25 ושמתי 100 מיליון. לגבי אוטיסטים, כשנכנסתי לתפקידי תקציב הטיפול עמד על 180 מיליון, היום הוא 380 מיליון. זה קל לבוא לפה ולהיות לארג'; אבל האוכלוסייה גדלה ב-2.9% בכל שנה, תוחלת החיים עולה, אז צריך יותר להיכנס לתחום הקשישים. לצערי, אני לא יודע להביא כסף להכל".

כץ סיפר כי משרדו דן בשנה האחרונה בשינוי שיעורי המאצ'ינג מבלי להעלות את רף ההשתתפות של הרשויות החזקות מעל 25%, אך עם הורדה של אחוזי ההשתתפות מצד הרשויות החלשות: "אני הולך להילחם על התקציב ולנסות לעשות שינוי איטי. אני בוחן הפחתה בשיעור ההשתתפות של הרשויות החלשות בתקציבי הרווחה במסגרת תקציב 2019. אני נלחם מול האוצר על כל שקל ועל כל סעיף; אני יושב בעצמי מול הפקידים ומנהל את המו"מ. אתם רואים מה יש היום שלא היה אתמול; אחוז הניצול של תקציבי המשרד עומד על 99%, ויש שיפור."

במהלך הדיון נשמעו התייחסויות רבות לשיטה ולהשפעותיה על שירותי הרווחה ברשויות והפערים שהיא יוצרת.

ליאורה שמעוני סמנכ"לית במשרד מבקר המדינה הציגה את עיקרי הממצאים ולפיהם הרשויות החזקות מעניקות לאזרח שירותים בהיקפים יותר גדולים מאלו שניתנים על ידי הרשויות החלשות. כמו כן נמצא  פערים בין הרשויות היהודיות והמעורבות לבין הרשויות במגזר המיעוטים כאשר אחת מתוצאות של אי השוויון באה לידי ביטוי במספר העובדים הסוציאליים הפועלים ברשות.

לדבריה, אחת הסיבות לעיוות היא העובדה שהחישוב שנעשה מתוך הנחת יסוד ששיעור הנזקקים הינו אחיד. אך בפועל שיעור הנזקקים לשירותי רווחה גדול יותר ברשויות החלשות. 

עוד קבעו הדוחות כי המשרד לא הגדיר מהו "סל שירותי הרווחה", מה הם אותם שירותים מחויבים להם זכאי כל אזרח. לסיום אמרה כי מדיניות שיטת המצ'ינג נקבעה לפני הרבה שנים ומאז לא נבחנה ולא נבדקו חלופות.

פרופ' ג'וני גל חוקר ראשי וראש תכנית מדיניות הרווחה במכון טאוב, הציג את הנתונים המעודכנים ביותר שנמצאו במסגרת דוח של המכון על נתוני שנת 2014. על פי הנתונים המעודכנים: ההוצאה על רווחה משתנה לפי המעמד הסוציואקונומי של הרשות. ברשויות מהאשכול הגבוה ביותר מתוקצב כל מטופל במעל ל-13 אלף שח בשנה, וברשויות מהאשכול הנמוך הוא מתוקצב ב-5564 ₪ לשנה. במדידה של הוצאה לפי סוגי יישובים נמצא שההוצאה הממוצעת על רווחה למטופל בערים חזקות המתקיימות ללא מענקי איזון ופיתוח מהממשלה (פורום ה-15) היא 9,095 שקלים, ואילו ביישובים ערביים ההוצאה עומדת על 3,387 שקלים בלבד. ברשויות חרדיות, המדורגות באשכולות נמוכים, ההוצאה הממוצעת היא 8,749 שקלים, לעומת 7,318 שקלים ביתר הרשויות היהודיות.

המחקר של מכון טאוב מצא כי ניכר פער לרעת הרשויות החלשות כבר בהקצאה הראשונית של משרד העבודה והרווחה: כ-3,170 שקלים ברשויות מהאשכולות הנמוכים לעומת כ-5,400 שקלים ביתר הרשויות.

עוד נמצא במחקר שרוב הרשויות מקבלות בסוף שנה יותר מהתקציב הראשוני שתוקצב לרווחה ועל פניו נראה לרוב הרשויות אין את הבעיה לעמוד בהשלמת התקצוב הנדרש למאצ'ינג ולפיכך הן משלמות ומגיעות להגדלת התקציב השנתי. אלא שככל הנראה הרשויות החלשות דורשות מלכתחילה תקציבים נמוכים יותר, מכיוון שהן יודעות שלא יוכלו לעמוד בדרישות ההשתתפות העצמית של המאצ׳ינג.

ח"כ איתן ברושי אמר כי השיטה לא פסולה. הוא הוסיף ואמר כי הגיש הצעת חוק האומרת שהממשלה לא תתקצב בפחות מ 75 אחוז אבל מרשויות מאשכולות 1-5 יידרש תשלום של בין חמישה לעשרה אחוז. ולדבריו ניתן להפעיל את הצעה כבר בתקציב 2019.

נעים שיבלי ראש מועצת שבלי אום אל ג'אנם סיפר כי להפעלת מועדון לקשישים ברשות הוא נדרש להשתתפות תקציבית של 25 אחוז והרשות לא יכולה לעמוד בזה. על מנת להמשיך את ההפעל, הרשות אוספת תרומות מעמותות. הוא הדגיש כי לאור מצבם הכלכלי של התושבים, הרשות נדרשת לשלם גם את הסכום שעל פי משרד הרווחה היה צריך להיגבות מהתושבים עצמם.

ח"כ סעיד אל חרומי אמר "את שיטת המאצ׳ינג צריך לסיים נקודה!" עוד אמר כי  צריך לקבוע סל שירותים באופן  שוויוני.  לדבריו, לא יכול להיות שכאשר אנשי הרווחה ברשות מזהים צורך של משפחה הם צריכים לשקול למי לתת לנוער בסיכון או לקשישים.

אלי מצליח ס ראש עיריית ערד, סיפר כי בשנת 2018 ביקשה העירייה להפעיל את תכנית "יתד" שנועדה לסייע לצעירים. אך בשל חוסר היכולת לתקצב את המאצ'ינג צעירי ערד לא מקבלים את התכנית ופועל לא ניתן שוויון הזדמנויות לצעירים. עוד אמר כי הרשות לא מפעילה את תכנית "קהילה תומכת" לילדים בעלי פיגור בשל מחסור במקור מימון לתשלום המאצ'ינג.

ח"כ לאה פדידה אמרה כי מדובר על "אפליה בחסות המדינה" כתוצאה מהשיטה  דווקא במקום שהכי צריך -השירות לא קיים. במקום שהאזרח הכי צריך אותנו, אנחנו לא נמצאים. "רווחה היא צורך בסיסי ואחריות המדינה היא לדאוג לתת את השירות.

נביה אסעד ראש מועצת כיסרא סמיע אמר כי השיטה צריכה להיעלם בכלל מהמדינה לעמוד על אפס! לדבריו רשויות חזקות לא צריכות לקבל בכלל תקצוב וכי יש רשויות שלא יודעות מה לעשות עם הכסף. הוא הוסיף וסיפר על שיטת המאצ'ינג ואמר כי קיבל טלפון משר הכלכלה שבישר לו שהרשות זכתה במיליון ₪ להחלפת תאורת הרחוב. אך בפועל נדרשה הרשות לשלם מתוכם 800 אלף ₪.

ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה כי מדובר על הקבוצות הנמצאות במצבים בעייתיים ובעיקר כשמדובר על שירותי משרד הרווחה.  "עברנו משירותי רווחה לשירותים קיומיים" במצב העוני, האלימות והמצוקה מדובר על שירותים קיומיים העוזרים לשרוד. זה מצב של הישרדות. כאשר לשכת רווחה נדרשת לחשוב לפני שמוצאים אישה מוכה למקלט האם הרשות תוכל לממן את המאצ'ינג היא משאירה את האישה להמשך פגיעה בביתה. "זו אפליה מתוכננת והגיע הזמן להפסיק אותה ולהתחיל לשקם את האוכלוסיות החלשות".

אבי עדן גזבר מודיעין עילית המ'צינג אמר כי המאצ'ינג לא עומד על 25 אחוז אלא על הרבה יותר מכך.  יש דברים שלא מתוקצבים כלל ובנוסף משרד הרווחה מכניס לחישוב את תשלומי ההורים גם במקרים בהם הם אינם יכולים לשלם כלל. הוא הדגים זאת ואמר כי בתקן של עו"ס נדרשת הרשות לתקצב 25% אך במסגרת התקן ניתנת רק כוננות אחת כך שבפועל משעה 12 בלילה אין כוננות בכל העיר, לאחר מכן העבריינים צריכים לחכות עד הבוקר. עוד אמר כי כתוצאה מכך מסגרות חוץ ביתיות הם כמעט מחוץ לתחום.

ח"כ מסעוד גנאיים אמר כי כאשר זו השיטה מקבעים את הבעיה. שיטת המצ'ינג שבא "בשם השוויוניות" זה כמו להביא קבוצת כדורגל מסכנין שתשחק מול נבחרת גרמניה. זה אותו מגרש אומנם, אבל זה שוויון??

פתחי אבו יונס מנהל רווחה עיריית סכנין הדגיש כי הגדרת משרד הרווחה קובעת שהוא הרשת האחרונה שאמורה לתפוס את האנשים שלא תפסו אותם הרשתות האחרות לתת שיקום עידוד וטיפול. הוא הוסיף ואמר כי ברשויות החלשות מדובר על השתתפות של יותר מ- 25 אחוז. הרשויות החלשות, שאין להן מבנים ציבוריים, נדרשות  לשכור בניין. העלות הזו לא מחושבת. בפועל נוער בסיכון, ילדים מפגרים וזקנים לא מקבלים את השירות אותו הם צריכים.

הוא סיים ואמר כי כאשר לפי השיטה, כאשר רשות חלשה לא מנצלת את התקציב בשל חוסר יכולתה להעמיד מצ'ינג – התקציב עובד לרשות החזקה ובכך מתקצבות הרשויות החלשות את החזקות.

ח"כ דב חנין  אמר כי משמיעה של המצוקות מהשטח מהרשויות ברור כי המדינה לא מסוגלת לתת מענה לצרכים הבסיסים ביותר. השיטה חונקת אותנו ולכן צריך לבטל את השיטה לפחות לעשירונים התחתונים.

דודי אריאלי ראש מועצת קריית טבעון אמי כי למרות שהמדד הסוציואקונומי של הרשות  עומד על 8 – עדיין 25 אחוז ממשקי הבית מטפולים ברווחה.  גם אצלנו יש אוטיסטים, נשים מוכות, מפגרים, משפחות חד הוריות וקשישים. אם תהיה דרישה להעלאת אחוז המצ'ינג מהרשויות החזקות – השירותים ייפגעו. הוא הדגיש כי בהרבה שירותים ממלכתיים, נהייתה השתתפות של הרשויות וחייבת להיות הפרדה. , רווחה היא שירות ממלכתי, ארנונה נועדה לממן שירותים מקומיים כמו גינון ותאורה ולא שירותים ממלכתיים.

ח"כ טאלב אבו ערער המשרד צריך לתת תקצוב של מאה אחוז לרשויות החלשות.

ח"כ יוסף ג'אברין התוצאות של שיטת המצ'ינג ידועות. יש פגיעה קשה ברשויות הנמצאות באשכולות הנמוכים. השאלה היא כעת מה עושים. עוד אמר כי במשרד הספורט בוטלה שיטת המצ'ינג. לאחר שהשרה הבינה שבשיטה הנוכחית לא ייבנו מגרשים - היא ביטלה את השיטה.

רות שטייניץ הביאה סיפור שהגיע אליה בעילום שם על ילד בן עשר מעיר בצפון הגר אצל הסבתא שחלתה וללא יכולה להמשיך ולטפל. אין קשר עם ההורים. הוחלט על מסגרת חוץ ביתית. כולם מסכימים לרשות אין כסף למצ'ינג והילד כבר שני מחכה. אם בגיל עשר הילד לא יטופל בגלל שהרשות לא מודה אפילו המשרד לא יודע.

קלרה חן רווחה עיריית נתניה תקצוב ראשוני הוא תקצוב חסר. עשינו בדיקה עליות של פרא רפואי התקצוב שאנחנו מקבלים נמוכים בהרבה ממה שמקבלים קופות החולים. ההפעלה מכניסה לגרעון. המצ'ינג הוא לא 25 אחוז אלא הרבה יותר גבוה. החישוב הוא לאחר השתתפות הורים, במקרה שההורים לא יכולים לשלם, הרשות צריכה לספוג את זה. כל התקצוב להשגת המבנה והתחזוקה שלו לא ניתן כלל ולא מחושב והרשות צריכה לתקצב את זה בנוסף על תקצוב הפעילות עצמה.