יעקב ליצמן הוא אשר יקבע את זהות הממשלה וראשה

איש יהודי ושמו יעקב ליצמן, הוא אשר יקבע את זהות הממשלה הבאה שמאל היא או ימין, ומן הסתם גם יקבע מי יעמוד בראשה נתניהו גנץ או אולי איימן עודה.

הסקרים העדכניים לאחר נאום גנץ מעניקים 49 מנדטים לגוש הימין ו-48 מנדטים לגוש השמאל, כאשר הסקטור הדתי שומר, בכל סקר ובכל הרכב אפשרי, על יציבות איתנה: 7 מנדטים ליהדות התורה בראשות ליצמן ו-4 מנדטים ליו"ר ש"ס ז"ל, דרעי, יבדל לחיים ארוכים.

לא קשה להבין את הסכנה הנשקפת לכל מפלגה אשר הסקרים מנבאים לה 4 מנדטים. איש לא רוצה להתגרות באחוז החסימה שהטיל את אימתו על שורה של שברירי מפלגות שקולות מצביעיהם שווה ערך ל-12 מנדטים, עתידים לרדת לפח האשפה. ואלה הם מחוסרי המזל שלנו: עוצמה יהודית, עלה ירוק, התנועה בראשות לבני, זהות בראשות פייגלין, יחד עם אלי ישי, מגן של גל הירש, ארץ חדשה של אלדד יניב ואחי ישראלי של עדינה בר שלום.

'חראם' – זוהי המילה שתתאר את מה שרוב אזרחי ישראל חש כלפי התופעה האכזרית של 'רף אחוז חסימה', תופעה המזכירה את אכזריות משחק הרולטה הרוסית שסיבוב התוף קובע מי לחיים ומי למוות. 12 מנדטים הולכים באחת לפח לא אחד ולא חמש.

לציין כי הסקרים מקדמת דנא ועד העדכניים ביותר חסים על דרעי ומצמידים אותו לתקרת ארבעת המנדטים אשר עשוי לחזור בעזרתם, ובעזרת השם יתברך כמובן, אל כסאו המרופד בלשכת הפנים, ואולם להט החרב המתהפכת תאיים עדיין על תקרתו המתנדנדת כל עוד ובצילה חסים 4 מנדטים לא יותר. לכן, דרעי הממולח עמל מאחורי הקלעים להתחבר ברוב ענוותנותו ליהדות התורה. יש להודות כי דרעי האיש הוא לא רק רב אהוד ישר דרך הוא גם איש משכיל וידען ותואר הרב רק מוסיף למעלותיו מעלה.

נחזור איפא לסקרים המעודכנים שלאחר נאום גנץ העניקו 49 מנדטים לגוש הימין ו-48 מנדטים לגוש השמאל עם תנודות קטנות לכאן ולכאן, תלוי בהיתכנות חיבורי האטומים בתוך הגושים. ומניין לי כי גנץ לפיד וכחלון מנויים על גוף זה ולא אחר כי הרי הדגישו גם נשבעו בכל היקר להם כי הם מרכז שאינו שייך לשום גוש! הסקרים רבותי לימדו אותנו נחרצות כי שבועתם היא שבועת שקר: סבירות החיבורים בתוך הגושים גורמת אמנם לתנודות קלות, אך התנודות הללו תתחוללנה בתוך הגושים כאשר הגוש 'השני' אינו מושפע מזעזוע זה או אחר שקורה בגוש ממול. מצביע הימין חדש אינו מתרגש מחיבור דרמטי בין גנץ ליש עתיד ואפילו אם גבאי כחלון וזנדברג יצטרפו למעגל החירום הלאומי. כך גם בצד השני של המתרס, אין התרגשויות אין תזוזות הכל נשאר על תילו, כל עוד ורעידת אדמה אף בעוצמה 10 בסולם ריכטר מתרחשת ביבשת זרה ומרוחקת.

רק יעקב ליצמן מיהדות התורה אינו מתרגש ולא מתפעם משום רעידת אדמה בכל עוצמה בכל יבשת, שום התרחשות לא תוציא אותו משלוותו; הוא ו-7 המנדטים שלו יציבים כחַלָּמיש צור. רק יעקב לא מתרגש ולא מתאושש ולא מתקושש , רק יעקב מיהדות התורה. לא יודע למה זה מזכיר לי את דודו טופז עם מערכונו הבלתי נשכח 'רק משה לקח אורנג'דה'. למה רק יעקב שלנו לקח אורנג'דה שאלתם? כי רק הוא יודע איזו ממשלה תיכּון ותקום. ולמה רק הוא יודע שאלתם? כי הוא הוא אשר יקבע את זהות הממשלה הבאה, מאיזו יבשת תבוא ועל אילו יסודות תקום.

לא זו אף זו קתני: הוא יעריך יאמוד ויקבע את מחיר הצטרפותו לממשלה, היינו את מחיר הקמת הממשלה כי בלעדיו לא תיכון ממשלה לשום גוש.

עם זאת המחיר לדידו אינו הלכה שירדה מסיני כי בהלכה זו גמיש הוא בהחלט: המרבה במחיר יקים ממשלה ושני הגושים היינו הך; שניהם ירוצו ויפלו לפניו: אנא במטותא קבל את הדורון עם התשורה שבידינו.

דרעי יודע את כל זה ומודע לסכנה ממשית הרובצת עליו עם תקרת אחוז החסימה, שהולכת בקו מקביל עם מספר המנדטים שהסקרים מנבאים לו בקביעות אכזרית. הוא מודע בנוסף לכוח המומנטום הנורא והאדיר של ליצמן; מי כמוהו יודע מה כוחו של מומנטום ואיך לנצל אותו, הוא היה פעם בפינת השוקולד וטעם מהמתוק המתוק זה. הוא מטיב לדעת מדוע רבצה עליו ההשפלה המחפירה להפציר בליצמן ולהתחנן בשביל לחבור אליו: אנא במטותא אל נא תשליכני לעת חולשה.

הנקודה המסתורית היחידה שעודני מתחבט בה ולא מצליח לפענח אותה: האם בכל תרי"ג המצוות שמספרות את הסיפור המופלא של עקרונות הדת היהודית, אין ולו מצווה אחת המחייבת את היהודי לדבוק בעקרונותיו? האם עיקרון העל של תלמוד התורה מרוקן את היהודי מכל יתר עקרונותיו או שמא מחזקם? האם בכל תרי"ג המצוות אין ולו מצווה אחת המצביעה על עיקרון זיקת היהודי לארצו, זיקה שמטבע הדברים תחייב אותו לפעול עבור הארץ היושב עליה תהא זו ישראל סוריה או ניגריה?.

ארכיון צילום דוברות בית חולים כרמל