כמה יצאו להצביע לכנסת ה21 ?

הבחירות לכנסת לקט נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

שיעור ההצבעה בישראל 68.6%, גבוה במעט מהממוצע במדינות ה-OECD.

בכנסת ה-20 (בתקופה 31.3.2015-10.6.2018) התקבלו 484 חוקים, 152 חוקים בממוצע לשנה (חישוב מוערך).

מאז כינון הכנסת הראשונה התקבלו 6,846 חוקים, 99 חוקים בממוצע לשנה. בארבע עשרה הכנסות הראשונות בשנים 1996-1949 היה הממוצע 83 חוקים לשנה, ובשש הכנסות שאחריהן בשנים 2018-1999 היה הממוצע 141 חוקים לשנה.

בכנסת ה-20 נדונו 4,901 הצעות לסדר היום והצעות לדיון מהיר במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת, 1,536 הצעות בממוצע לשנה. ממוצע זה גבוה יותר מהממוצע שהתקבל בשלוש הכנסות הקודמות.

בכנסת ה-20 נענו 4,151 שאילתות, 1,301 בממוצע לשנה. זוהי עלייה לאחר ירידה חדה ועקיבה בארבע הכנסות הקודמות.

הבחירות לכנסת שיעור ההצבעה לכנסת ה-20 ב-17 במרץ 2015 נערכו הבחירות לכנסת ה-20 של מדינת ישראל. בבחירות הצביעו כ-25.4 מיליון מתוך כ-88.5 מיליון בעלי זכות בחירה.

שיעור ההצבעה היה %72.3. במהלך שנות האלפיים חלה ירידה ניכרת בשיעורי ההצבעה  בבחירות לכנסת. שיעור ההצבעה הגיע לשפל יחסי

1. בבחירות לכנסת ה-17 בשנת 2006 היה 63.5% בלבד ועלה בהדרגה בבחירות לכנסת ה-18 ולכנסת ה-19 ,ובאופן ניכר במערכת הבחירות האחרונה לכנסת ה-20.

יצוין שבבחירות 2001 שיעור ההצבעה היה נמוך יותר %62.3 . בשנה זו התקיימו בחירות לראשות הממשלה בשיטת הבחירה הישירה ללא בחירת כנסת חדשה.

מהשוואה בין-לאומית של שיעור ההצבעה בבחירות האחרונות עולה כי שיעור ההצבעה בישראל %3.72 גבוה במעט מהממוצע במדינות ה-OECD שזה 68.6% ,ודומה לזה שבגרמניה %71.5 ובאוסטרייה %74.2.

עבודת הכנסת חוקים תפקידה העיקרי של הכנסת הוא לחוקק חוקים. את הצעות החוק מגישים הממשלה הצעת חוק ממשלתית, חברי הכנסת הצעת חוק פרטית או ועדות הכנסת ועדת החוקה, חוק ומשפט; ועדת הכנסת, הוועדה לענייני ביקורת המדינה

בהצעת חוק אפשר להציע חוק חדש, תיקון של חוק קיים או ביטול של חוק קיים. קידום הצעות החוק במליאה נעשה בכמה שלבים, המכונים "קריאות".

בכל קריאה הצעת החוק מתקבלת או נדחית בהצבעת חברי הכנסת במליאה. בין הקריאות במליאה מתקיימים דיונים בוועדות הכנסת, והן מכינות את ההצעה לשלבי החקיקה הבאים.

לאחר הקריאה השלישית הצעת החוק הופכת לחוק של מדינת ישראל.

ב-31 במרץ 2015 התכנסה הכנסת ה-20 לישיבתה הראשונה. מאז ועד 10 ביוני 2018 התקבלו 484 חוקים - 152 חוקים בממוצע לשנה חישוב מוערך.

מאז כינון הכנסת הראשונה התקבלו 846,6 חוקים, 99 חוקים בממוצע לשנה. בארבע עשרה הכנסות הראשונות בשנים 1949-1996 היה הממוצע 83 חוקים לשנה, ובשש הכנסות שאחריהן בשנים 1999-2018 - 141 חוקים לשנה.

פעילות מרכזית בכנסת מתקיימת בשתים עשרה ועדות קבועות שאליהן מועברים נושאים שבהם נדרש דיון מקצועי.

מרבית החוקים שהתקבלו בכנסת ה-20 נדונו בוועדת החוקה, חוק ומשפט 105 חוקים, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות 80 חוקים ובוועדת הכספים 7 חוקים. מאז כינון הכנסת הראשונה ועדת הכספים וועדת החוקה, חוק ומשפט דנו במספר הרב ביותר של חוקים 596,1 ו-584,1 ,בהתאמה - %46.5 מהחוקים שהתקבלו בכנסת לאורך השנים.

הצעות לסדר היום והצעות לדיון מהיר חברי הכנסת שאינם שרים או סגני שרים יכולים להעלות נושאים לדיון במליאת הכנסת באמצעות הצעות לסדר היום.

בקשה להעלאת הצעה לסדר היום, הכוללת דברי הסבר, מוגשת בכתב ליושב ראש הכנסת ומאושרת על ידי נשיאות הכנסת יו"ר הכנסת וסגניו.

יש שני סוגים של הצעות לסדר היום: הצעה רגילה והצעה דחופה. הצעה רגילה באה בכלל מכסת ההצעות לסדר היום של הסיעה, והצעה דחופה אינה באה בכלל מכסת ההצעות לסדר היום של הסיעה. כל חבר כנסת רשאי לבקש.

כי הצעה אחת לסדר היום שהגיש בשבוע מסוים תידון כהצעה דחופה. הצעה מאושרת כהצעה דחופה לסדר היום אם נשיאות הכנסת סבורה שנושא ההצעה הוא בעל חשיבות או דחיפות מיוחדות.

לאחר שחבר הכנסת המציע הצעה מנמק אותה במליאת הכנסת, הממשלה רשאית להביע את עמדתה. לאחר שנשמעה עמדת הממשלה, ואם חבר הכנסת המציע לא הסתפק בתשובת השר, רשאים שניים מחברי הכנסת להביע את עמדתם בנוגע להצעה, וכן להציע שהנושא לא ייכלל בסדר היום או שיידון בוועדה.

מליאת הכנסת מחליטה בהצבעה אם לדון בהצעה במליאה כלומר לכלול את הנושא בסדר היום של הכנסת, להעביר אותה לדיון בוועדה או להסירה מסדר היום של הכנסת. נוסף על הצעות לסדר היום, ישנן הצעות לדיון מהיר.

נשיאות הכנסת מאשרת הצעות אלו, והן מועברות ישירות לדיון בוועדה. בין 31 במרץ 2015 ל-10 ביוני 2018 נדונו 901,4 הצעות לסדר היום והצעות לדיון מהיר במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת - 536,1 הצעות בממוצע לשנה. ממוצע זה גבוה יותר מהממוצע שהתקבל בשלוש הכנסות הקודמות ה-17 עד ה-19

מרבית ההצעות שנדונו במהלך הכנסת ה-20 הוגדרו דחופות או הצעות לדיון מהיר בוועדה 936,1 ו-909,1 , בהתאמה. הוועדות שדנו במספר הרב ביותר של הצעות היו ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 459 הצעות, ועדת הפנים והגנת הסביבה 361 הצעות ועדת הכלכלה 358 הצעות וועדת החינוך, התרבות והספורט 338 הצעות.

שאילתות חבר כנסת רשאי לפנות לשר בשאילתה על עניין שבתחום תפקידי השר. ישנם שלושה סוגי שאילתות: שאילתה רגילה, שאילתה דחופה ושאילתה ישירה.

שאילתה רגילה היא שאילתה שהתשובה עליה נמסרת במליאת הכנסת. על השר הנשאל להעביר את תשובתו או להודיע על סירובו להשיב בתוך 21 יום מיום קבלת השאילתה.

שאילתה דחופה היא שאילתה שיושב ראש הכנסת קבע כי יש לה חשיבות או דחיפות מיוחדות, והתשובה עליה נמסרת במליאת הכנסת בשבוע שבו הוגשה על פי תקנון הכנסת, יו"ר הכנסת רשאי לאשר עד ארבע שאילתות דחופות בשבוע.

שאילתה ישירה היא שאילתה שהתשובה עליה נמסרת בכתב לחבר הכנסת השואל. על השר הנשאל להשיב בכתב או להודיע על סירובו להשיב בתוך 21 יום מיום קבלת השאילתה.

בארבע הכנסות הקודמות חלה ירידה חדה ועקיבה במספר השאילתות שנענו: בכנסת ה-16 היה מספרן 613,1 בממוצע לשנה, ואילו בכנסת ה-19 - 896 בלבד בממוצע לשנה ירידה של %44.5 בכל התקופה.

לעומת זאת, בכנסת ה-20 חלה עלייה במספר השאילתות שנענו: עד 10 ביוני 2018 נענו 151,4 שאילתות 301,1 בממוצע .20.2% רגילות 837-ו 69.1% ישירות 2,870 ,10.7% דחופות היו 444 מהן, לשנה.