להוציא את הפטרוכימיה מלב האוכלוסייה

בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות בלבנון וההרס כתוצאה מאחסון חומרים מסוכנים, קיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה סיור במפרץ חיפה, לעמוד מקרוב על מה שקורה בשטח בעניין התעשייה הפטרוכימית בקרב האוכלוסייה.

11.08.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
להוציא את הפטרוכימיה מלב האוכלוסייה

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה מיקי חיימוביץ' בסיור במפרץ חיפה: התעשייה הפטרוכימית העצומה בלב האוכלוסייה חייבת לצאת מכאן. הממשלה חייבת לקבל החלטה מהירה על העתקת התעשיות והקמת מפרץ החדשנות.
 
"הסיור הזה מאפשר לנו לראות בשטח איך מדינת ישראל, הנמל ותעשיות המפרץ, מטפלים בחומרים מסוכנים", אמרה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ מיקי חיימוביץ' בסיור הוועדה היום במפרץ חיפה.

"בעניין הטיפול באיזוטנקים יכולנו טיפה להירגע וברור גם שהמצב פה שונה ממה שקרה בביירות, למרות שהאסון שם בהחלט זירז אותנו לקיים את הסיור המתוכנן הזה מיד. למרות שקיבלנו תשובות טובות, ואפשר להיות יותר רגועים, אנו ממשיכים לראות את התעשייה הפטרוכימית העצומה בלב האוכלוסייה. היו בעבר דוחות על כשלים ועל בעיות ברגולציה ותפקידנו לעקוב מקרוב. המפרץ כולו הוא פצצה מתקתקת של אינספור חומרים דליקים ונפיצים, ואנו יודעים על תחלואת יתר בקרב האוכלוסייה במפרץ. הממשלה חייבת לקבל ללא דיחוי החלטה להעביר מכאן את התעשיות המסכנות והמזהמות וליישם פה את התוכנית המצוינת של 'מפרץ החדשנות', שהוכח שיש לה גם כדאיות כלכלית. צריך ואפשר לדאוג לעובדים המועסקים בתעשיות אלה היום, באמצעות הכשרות והסבה למקצועות עדכניים".

בסיור השתתפו גם הח"כים, קרן ברק, רם בן ברק, איימן עודה, סונדוס סאלח, ע'דיר כאמל מריח, אליהו ברוכי ואיתן גינזבורג, וכן נציגי משרדי הממשלה.

הוועדה ביקרה גם במפעל דשנים, המפעל היחיד שמוציא אמוניה לבתי קירור למזון ומאפשר פריקת אמוניה למכליות.

האמוניה מוחזקת היום במיכל של 450 טון, בבונקר, במקום מיכל האמוניה הגדול שרוקן, והכיל 12,000 טון. "לאמוניה יש יחסי ציבור גרועים", אמר מנכ"ל דשנים, רון פישר, "במהלך מאה שנה נהרגו פחות מעשרים איש בעולם כולו כתוצאה מתאונות שהיה מעורב בהם אמוניה. האמון החנקתי יותר מסוכן, אבל הצורה של החומר אצלנו היא הגריד החקלאי 2067, שבו כל גרגיר חומר מצופה בחומרים שעוטפים אותו ולכן הוא לא פציץ ולא דליק. בתמהיל של פחות מ-80% התרכובת אינה מסוכנת, ואנו מוהלים אותו ל-60%".

אל"מ ישראל רלי מרגלית, מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף: "מיכל האמוניה ב'דשנים' קיבל הנחיות מיגון כאלה, שאם יפגע טיל, זה לא יגרום לנזק בלתי ניתן לשליטה". יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ': "מבחינת הפוטנציאל יש במפרץ אוסף גדול של תעשיות כימיות. אתה לא יכול להתכחש לאפקט הדומינו". המנכ"ל רון פישר: "אפקט הדומינו נבדק. בז"ן לא ישפיע על דשנים בגלל המרחק בינינו".

אל"מ רלי: "יש לנו פקודת רידוד מלאים. ברגע שיש הסלמה מפסיקים לקלוט חומרים ומרוקנים מאגרים". 
יו"ר הוועדה ח"כ חיימוביץ' שאלה את נציג המל"ל, יניב ארד: "אחרי פינוי מיכל האמוניה התחלתם עבודה מול המשרד להגנת הסביבה לתכנון ההיבטים הבטחוניים של חומרים מסוכנים בלב אוכלוסיה. היכן זה עומד?" ארד: "כל נושא השינוע סיימנו את העבודה והגשנו לקבינט. מה שמקובע עובר רגולציה – תקנים ומיגון".

הוועדה ביקרה גם בתש"ן, חוות האחסון האסטרטגי של מלאי הדלק הממשלתי, שמטרתו להבטיח רציפות אנרגטית. מנכ"ל תש"ן ערן חיימוביץ דיווח לוועדה שתש"ן קידמה ב-20 השנים האחרונות תוכנית להעתקת החווה ל'קרקעות הצפון', אולם התוכנית לא הופקדה, לאחר שאושרה כעבור 18 שנה. לדבריו "אנו עובדים יחד עם רמ"י להכשיר חלופות שונות, כי גם אנחנו חושבים שהחווה צריכה להיות במקום אחר, אבל כל עוד אין חלופה מאושרת, אנחנו כאן, כי בלי זה תוך יומיים המשק עומד".

שולי נזר, המשרד להגנת הסביבה: "צודק. סגירה ובניה של תשתיות אחסון חדשות צריכה להעשות מהר. בנזן הוא חומר מסרטן ודאי, בדרגה הגבוהה ביותר ואין לו סף בטוח, כלומר מהמולקולה הראשונה נגרם נזק. לכן עדיף שבסמיכות למגורים לא יהיו מקורות פליטה. לכן הם נדרשים לעמוד בסטנדרטים הכי מחמירים".

שמעון אזולאי, סמנכ"ל תפעול תש"ן: "על כל מיכל יש מערך אטימה שנבדק כל הזמן. יש שליטה על כל מיכל, וכל תופעה לא מתוכננת יוצרת מיד התראה. יש צוותים שסורקים כל הזמן. אנחנו כאן עד שתתקבל החלטת ממשלה להעתיק. מקשים עלינו מאד בתחזוקה, שכל כך חשובה לבטיחות. אם לא נתחזק נגיע חלילה לאירועים. כשאני צריך היתר בנייה לצורך תחזוקה, זה מאבק. דלק לא מייצר גל פיצוץ נפחי. הסכנה היא דליקה שגורמת זיהום אווי. כל מערך המכלים מנוהל לפי סטנדראים מחמירים לטיפול בדליקה. יש מערך כיבוי אוטומטי ומערך נייד".

 

תגובות

מומלצים