ליקויים במינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות 

הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת קיימה דיון בדוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה העוסק באופן מינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות ופורסם לפני כשבוע.

יו״ר הוועדה ח״כ שלי יחימוביץ': "אנחנו נתקלים לאחרונה בהצעות חוק בעייתיות – בלשון המעטה – שמבקשות להוריד את תנאי הסף של מינויים לדירקטוריונים של חברות ציבוריות, ובינן ההצעה שכהונה כח"כ תהווה מעין כרטיס כניסה אוטומטי. בואו לא ניתמם: הכוונה איננה למנות ח"כים בעלי כישורים כלכליים מיוחדים, אלא ליצור תנאים ייחודיים לפרופסיה ספציפית זו. זו איזו רוח שלפיה נבחרי ציבורי רוצים למנות את אנשי שלומם, כדי שיבצעו את מה שהם רוצים, בלי מחויבות לציבור אלא אליהם."

ככלל, רעיון נבחרת הדירקטורים, אף שאינו נקי מפגמים, הוא רעיון נכון, ויש לשמור על קיומה. יחד עם זאת, נותרה לנו כברת דרך ארוכה על מנת להבטיח את מינויים של האנשים הטובים והראויים ביותר, ולא מי שהם בבחינת זרוע ביצוע ועושי דברם של השרים. הנתון לפיו יותר ממחצית מהמשרות בדירקטוריונים אינן מאוישות - זועק לשמיים. חלק מהשרים לא מצליחים למנות את אנשי שלומם ולכן לא ממנים דירקטורים כלל. הדבר גורם לנזק משקי אדיר. יש לשקול בכובד ראש את הצעתו של ח"כ מיקי רוזנטל,  חקיקה אשר תמנע מהשרים להותיר המשרות פנויות ללא הגבלת זמן. 

המצב לפיו נבחרת הדירקטורים מהווה 'המלצה' בלבד לשרים - מעין יצור כלאיים שאיננו מעוגן בחקיקה ראשית – בלתי נסבל, ומרוקן את הרעיון עליו היא מושתתת מתוכן. יש צורך לעגן את נבחרת הדירקטורים בחקיקה בהקדם. גם ההליך של בחירת דירקטור מחוץ לנבחרת, ״הליך תואם נבחרת״, צריך להיות מעוגן וממוסד.

עוד אמרה יחימוביץ' כי יש למצוא דרך להביא בחשבון בתנאי הקבלה לנבחרת את מידת ההצלחה והכישלון של המועמדים בתפקידיהם הקודמים: "לא אחת אנו נתקלים במועמד עם רזומה מרהיב, ששירת במספר רב של תפקידים וחברות – אך נכשל בכולם. התעלמות מכך היא אבסורד שלא יעלה על הדעת. אין טעם להעביר דירקטור שנכשל כישלון חרוץ ממקום אחד לשני ללא כל דין וחשבון על ביצועיו" 

יחימוביץ' התייחסה באריכות לצורך לחזק את ייצוגן של אוכלוסיות מודרות וחלשות בנבחרת הדירקטורים: "מראש, האוכלוסיות המודרות – נשים, נכים, חרדים, ערבים, עולים, דרוזים -  יודעות להביא ניסיון שונה משל האליטה הכלכלית. קל להיות גבר יהודי אשכנזי במדינת ישראל. אנחנו יודעים מי נולד מלכתחילה עם סיכויים טובים להשכלה משובחת והוסלל לאליטה; מתוך הידיעה הזו אנו מבקשים ייצוג הולם למי שלא נמנה עם הקבוצה הזו. אם נמשיך להציב תנאים קשיחים ואחידים – לא עשינו דבר." 

צחי סעד מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה  אמר כי מטרתה של הנבחרת למנוע מינויים פוליטיים, נגע של עשרות שנים. הנבחרת, כמאגר של מועמדים, היא כלי שנועד לצמצם את התופעה והיא תואמת את המלצות מבקרת המדינה מרים בן פורת מסוף שנות התשעים. סעד הביא מדברי המבקר גולדברג שאמר: "סבורני שבצד הקמת הנבחרת יש לבחון הוצאת סמכות המינוי מהשרים לגוף א-פוליטי" רות זקן סגנית מנהלת האגף הציגה את עקרי ממצאי הדוח ובהם; נבחרת הדירקטורים לא מעוגנת בחקיקה, אין בהירות על מספר המועמדים לכל תפקיד ועל תוקף הנבחרת, קיימת בעיה קשה של שקיפות בפעילות לקראת הוועדה ובתיעוד של הדיונים ונימוקי ההחלטות.  

עו"ד יעקב קוינט מנהל רשות החברות הממשלתיות: ההתפתחות המשמעותית ביותר שאנו עדים לה בזכות נבחרת הדירקטורים היא שיח המצוינות. גם אם יש ביקורת מסוימת על התהליכים מצד גורמים כאלה ואחרים, לא מצאתי שיש מחלוקת משמעותית על כך עם השרים – וזה ההישג הגדול ביותר. מאז הביקורת מונו יו"רים בארבע חברות גדולות: נמל אשדוד, נמל חיפה, התעשייה האווירית ונתג"ז. נכון להיום יש את  המינימום הדרוש לפעילות בכל החברות ובחודשים הקרובים נשלים את המהלך.

בהתייחס להצעת החוק המבקשת לאפשר לנבחרי ציבור להתמנות לדירקטורים ללא בחינת עמידתם בתנאי סף אמר כי לא צריכה להיות כניסה חופשית לאף נושא תפקיד. אינני חושב שיש להעניק לאיזשהו גורם כניסה אוטומטית לנבחרת או לדירקטוריונים עצמם – אך בהחלט יש להביא בחשבון את ניסיונם של מי שניהלו מערכות גדולות ומורכבות – כמו קצינים בכירים, ראשי ערים, וגם חברי כנסת ושרים."

בהתייחס להצעת חברי הכנסת לנקד את הצלחתם או כישלונם של המועמדים כדירקטורים בעבר אמר כי ניתוח הצלחות הוא מאוד מורכב ולא פשוט ואף לא נעשה בשוק הפרטי. קשה מאוד לנקד דירקטור ולנתח את העשייה של דירקטור אחד מתוך דירקטוריון שלם ומהצלחה של חברה. 

ח"כ מיקי רוזנטל  אמר כי  היום יש רבע מהחברות ללא מנכל ועשרים אחוז ללא דירקטורים מטעם המדינה. הדירקטורים הם הנהלת החברה, והחלטות מאז'וריות התקבלו ללא נציג מטעם המדינה, מדובר על נכסי המדינה שלא יכול להיות שיהיו הפקר. 

ח"כ יעל גרמן אמרה כי בשנים האחרונות נפוצו שמועות לפיהם הקמת הנבחרת הוא רעיון מושחת שנועד לסדר ג׳ובים לאנשי "יש עתיד", אך מדובר על שקר. הנבחרת נולדה בעקבות דוחות ביקורת קודמים והיא לא רעיון של "יש עתיד" אלא של מבקר המדינה. הנבחרת עוצרת את התופעה של מינוי של כשרים ולא של כישורים. 

ח"כ אילת נחמיאס ורבין אמרה כי הממצא הבעייתי ביותר בדוח הינו מחסור בתיעוד בתהליך עבודת רשות החברות, בממשל תאגידי זה לא דבר קטן, זה מעיד על בעיתיות בעצם קיומו ואיכותו של התהליך. חוסר השקיפות ואי השוויון שעמדו בבסיס ההקמה היו החמצה מאוד גדולה. עוד אמרה כי בדוח המבקר חסרה התייחסות לעלויות חשוב לדעת כמה עלה ואיך מתנהל. לסיום אמרה כי כאשר יודעים שאדם ששימש כמנכ"ל או סמנכ"ל והחברה קרסה, אדם כזה מתקבל לנבחרת. זה אבסורד שלא נלקח בחשבון שיעור ההצלחה בתפקיד קודם.

איריס שטרק, רו״ח, אמרה כי עצם קיומה של הנבחרת מבורך. אך לדבריה יש ליקוי מהותי – "הנבחרת לא צריכה להיות בידי רשות החברות, שצריכה להיות גוף מייעץ". הנבחרת צריכה להיות מנוהלת בידי גוף חיצוני עם אנשים המגיעים מהשוק העסקי אנשים שיוכלו גם לקבוע  מדדי הצלחה. עוד אמרה כי אמנם יש ייצוג לנשים בדירקטוריונים אך כמעט ואין נשים כיושבות ראש. לסיום אמרה כי צריכה להיות ברירת מחדל ואם השרים לא ימנו בפרק זמן מסוים סביר, ברירת המחדל תהיה מינוי של ועדה ציבורית.

נילי אבן חן התנועה לאיכות השלטון אמרה כי אסור לשפוך את התינוק עם המים, אסור שבגלל הכשלים תבוטל הנבחרת. הנתונים שלנו מסוף אוקטובר 2017 מראים כי ל-27 אחוז מהחברות אין בכלל דירקטורים מטעם המדינה אנחנו נמצאים בבעיה של חוסר פיקוח. בהתייחס לרעיון להעביר את הנבחרת לוועדה ציבורית אמרה שהדבר לא נכון היות ולוועדה אין את הכלים לבצע בדיקות על הדירקטורים, הם לא גוף חוקר. 

ציפי בורנשטיין לא התקבלה לנבחרת הדירקטורים. היא סיפרה כי היא חרדיה אם לשישה, נכה, דוקטורנטית למערכות בריאות, ובעלת ניסיון של כמה שנות ניהול בכיר על 240 עובדים. לאחר מאמצים רבים להבין מדוע נפלה בתהליך הבחירה הבינה כי למערכת לא הייתה הבנה וכלים מתאימים לבחון את המדדים המתאימים במקרים של גיוון. אין התייחסות מתאימה לאוכלוסיות השונות; חרדים, ערבים ואתיופים, אין למידה מעמותות שמשלבות, לא נעשתה מספיק מחשבה על הגיוון. היא סיימה ואמרה כי "יש תחושה של החמצה מהחברות שצריכות להיות שגרירות של שילוב"

יגאל שגיא, שלא התקבל לנבחרת, רואה חשבון ומשפטן עם שני תארים, יועץ עסקי ויועץ מס, בן 62 בעל 32 שנות ניסיון. לדבריו לא עבד בחברות ציבורית אלא בפרטיות. לאחר שלא נבחר הבין כי קיבל ניקוד נמוך. היות ולא עבד בפירמות הגדולות, ולא בחברה ציבורית קבל רק 8 נקודות מתוך עשרים. "אי אפשר לדעת מי המומחים ומה הניסיון שלהם. זו מערכת של קופסה שחורה, אף אחד לא יודע מה הניקוד, מה קריטריון, מי נותן את הניקוד" מי שהיה בחברות ציבורית נסללה לו הדרך. מי שהיה במשחק ייכנס, מי שלא היה במשחק הסיכויים שלו אפסיים. 

מירה מינס מנהלת יחידית הדירקטורים ברשות החברות הממשלתיות, אמרה כי הרשות נמצאת במהלך מתפתח ולומד שמשתפר כל הזמן. יש אתגר עצום למיין מתוך  9300 מועמדים כאשר יש רק 200 מקומות.  גם כאשר ישונו הקריטריונים עדיין יהיו רבים שלא ייבחרו. בהתייחס לטענה כי מדובר במעגל סגור אמרה כי כ 30 אחוז מהנבחרת הגיעו מבחוץ וללא ניסיון קודן בחברות הציבוריות או בדירקטוריונים. בהתייחס לסוגיית הגיוון אמרה כי אכן צריך לתת פתרון לנושא הגיוון, חרדים מוגבלות, אתיופים וחלק מהמענה ניתן בכך שהם מתחרים מול מועמדים מאותה האוכלוסייה.  היא סיימה ואמרה כי המצב היום טוב בהרבה מהמצב לפני הקמת הנבחרת; 63 אחוז הם מומחים פיננסים 85 בעלי תואר שני, התוצאות הכספיות  של החברות עברו מ 600 מיליון הפסד לרווח של 3.2 מיליארד ₪ - צריך להסתכל גם על חצי הכוס המלאה.

ח"כ חיים ילין בניהול לא מצאתי קבוצה של חמישה סנטרים לוקחת אליפות. אין מצב שאנשים דומים יכולים להוביל חברה בהצלחה. כאשר כולם מכוונים לאותה מטרה באותה דרך. חייבים גיוון שמביא לוויכוח פורה

ד"ר אסף שפירא המכון הישראלי לדמוקרטיה הצורך לעגן את הנבחרת בחקיקה. כדי להגן על הנסיות לבטל אותה גם בהצעות חוק שונות. השאלה היא איך, הצעה מהפכנית להעביר את מינוי הדירקטורים מהשרים לוועדה חיצונית מקצועית. בזהירות המתבקשת, אני חושב שזה הכיוון הנכון. לא צריך להיות מתפקידם של השרים לעסוק במינוי פרסונאלי לדירקטורים. 

עוד התייחסו לסוגיית ייצוג האוכלוסיות השונות; 

ח"כ יוסף ג'אברין פרספקטיבה של ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית, יש שיפור מאז החקיקה בשנת 2000 אבל ייצוג של 11 אחוז בחברות, הינו שיפור איטי הרחוק מלשקף את השיעור הכללי של האוכלוסייה העומד על 20 אחוז. האם יש יעד חדש לייצוג? מה נעשה כדי לקדם ייצוג הולם?

ח"כ חמד עמאר "ייצוג של בני העדה הדרוזית אפילו תוקן החוק כך עברתי על נבחרת זה היה נושא פוליטי נטו, עברתי על הנבחרת יש שלושה דרוזים. מתוך ארבע מאות חברים. ארבעים וארבעה ערבים, ניגשו בדרגת אלוף משנה בעלי תארים ולא התקבלו בטענה שלא היה להם ניסיון".

ח"כ חמד עמאר פונה לצעירים הדרוזים המלומדים, עורכי דיו, רואי חשבון, כלכלנים וכל מי שיש לו ניסיון ניהולי, קצינים בכירים, להירשם לדירקטורים.

מירה מינס אמרה כי המצב היום הוא שהחוק לא מקוים ויש עוד מה לעשות בעניין הזה. הנבחרת מנסה לשפר את ההנגשה למועמדים מהאוכלוסייה הערבית. הנבחרות בנויות כך שמוקצה מקום לאוכלוסייה ההתחרות היא בינם לבין עצמם זה דבר שמסייע קשה לקבל מועמדויות של נשים מהאוכלוסייה הערבית. עוד אמרה כי מונו 52 דירקטורים מהאוכלוסייה הערבית מתוך הנבחרות. 

אייל צור "קהלת" אמר כי לאור המחקר שלו, יש מקום להרבה פחות חברות ממשלתיות.  מקרוב למאה תאגידים כיום יש לרדת מתחת ל 60. אם זה יעשה הבעיות במינוי מצטמצמות. לגבי המינויים אמר כי יש צורך לאזן בין ייצוגית למקצועיות. הרצון למקצע חייב להיות בחקיקה הוצאת השרים מהליך המינוי מחזיקי המניות הם נבחרי הציבור, הוצאה שלהם היא אי אמון בדמוקרטיה.