מישהו נרדם בשמירה במועצת דליה

העלאת הדירוג הסוציואקונומי של דאלית אל כרמל משמעותו שמענק האיזון יירד בחצי, היה צריך להילחם למעמד סוציואקונומי 2 שעכשיו עלה ל 4, האבטלה בקרב הנשים מהגבוהות בארץ, כי לא נרשמים בלשכות התעסוקה.

במועצה כולם נרדמים בשמירה ולא עוקבים אחרי הדברים החשובים שמשפיעים מאוד על כיסו של התושב המקומי.

בכתבה אנחנו מביאים לכם מצב אמיתי של הכפר הדרוזי דאלית אל כרמל ושלא יסנוור אתכם  שום דבר אחר ממה שאתם רואים, כי הסוד האמיתי במצב הכלכלי הקשה שפוקד את האוכלוסייה המקומית שמוכנה ללכת לכל מקום כדי להביא פרנסה, כאשר חלק גדול ובעיקר הנשים מסתגרות בבית כי אין מקומות עבודה מתאימים להן והבושה אוכלת את המשפחות האלה לכן הן מסתגרות.

על מה בדיוק מעלים את הדירוג הסוציואקונומי כאשר האבטלה בדליה היא גבוהה? לידיעת הציבור כי עקרת בית שלא עובדת זה נקרא אבטלה, נשים זה כוח עבודה וכשהן לא עובדות אז זה נקרא אבטלה.

היום אומרים שהאבטלה בדליה היא 7 אחוז, הכוונה לאבטלה בקרב הגברים ומה עם הנשים? ברגע שאישה לא עובדת היא אישה מובטלת, זה שהרבה נשים לא הולכות לרשום הבטחת הכנסה הן עושות טובה למדינה, היום בכל הכפרים הערביים אין אישה שלא עובדת שלא הולכת ללשכת תעסוקה ונרשמת רק אצל הדרוזים זה לא קורה ומעטות הן שהולכות ונרשמות.

המדדים של דאלית אל כרמל קשים, המדד הסוציואקנומי בדליה בעייתי כי זה קשור בהרבה מדדים כמו בתעסוקה באספקת מקומות עבודה ועוד.

המדד הסוציואקונומי בדליה עלה גם כאשר בפועל אין אזור תעשייה? כאשר 40% מהתושבים מובטלים, זו אבטלה אמיתית שאנשים מתביישים ללכת להירשם בלשכות הביטוח הלאומי.

אם היה אזור תעשייה בדליה גם נשים דתיות היו עובדות במפעלים בכפר, אפשר היה להקים אזור תעשייה נפלא ולהעסיק נשים בעיקר עקרות בית ונשים דתיות.

המצב בדליה לא טוב ולאנשים אין איך לגמור את החודש, במקביל ישנה עלייה במצב פתיחת תיקי הוצאה לפועל בדאלית אל כרמל.

המועצה המקומית בדליה צריכה לקחת אחריות כי בדליה הפרנסה והתעסוקה נמצאת בתחתית, איך אדם יוכל לחיות ולשלם מסים ארנונה ומים וביוב כשאין לו מאיפה להתקיים?.

כאשר המועצה לא מספקת את הבסיס ובאה לקחת מאיפה שאין לתושב, אז בטח התושב ילחם במועצה.

הדירוג הסוציואקונומי מדרג את היציבות הפיננסית של הרשויות ומבדיל בין אוכלוסיות חזקות לחלשות, דירוג סוציואקונומי גבוה לא תמיד מעיד על יציבות פיננסית של הכפר, אבל לפיו מחלקים את המענק הרגיל של הרשות המקומית.

ההיבטים המרכזיים שלפיהם מרכיבים את הרמה החברתית-כלכלית של תושבי הכפר:
המקורות הכספיים (מעבודה, מקצבאות וממקורות אחרים) של התושבים.
תחום הדיור: צפיפות, איכות ושאר מרכיבים בתחום זה.
ציוד הדירה: כגון מזגן, מחשב אישי ווידאו.
רמת מינוע, הן כמותית והן איכותית.
חינוך והשכלה.
מאפייני תעסוקה ואבטלה.
מצוקות חברתיות כלכליות מסוגים שונים.
מאפיינים דמוגרפיים.

מבין משרדי הממשלה, משרד הפנים הוא כתובת מרכזית עבור הרשויות המקומיות, היות והוא מטפל בשורה ארוכה של נושאים, כגון: תקציבים רגילים, תקציבי פיתוח, כוח אדם ברשויות, תחומי שיפוט, חברות עירוניות, פיתוח ארגוני ותכנון פיזי.

בנושא התקציבים הרגילים כלולה מתכונת הקצאת מענק האיזון לרשויות מקומיות, כאשר השימוש במדד חברתי-כלכלי הינו אחד המרכיבים בנוסחת הקצאת המענק הרגיל של הרשות המקומית.

המדד החברתי-כלכלי נשען על מודל בו מוצבים 14 משתנים המתייחסים לתושבי הרשות ולא לרשות המקומית כגוף מוניציפלי כלכלי, מהתחומים שנבדקו

1.הרכב דמוגרפי
2.השכלה וחינוך
3.רמת חיים
4.תעסוקה וגמלאות

שינוי בסיס הנתונים שעליו מתבסס המדד הן מבחינת מקור הנתונים והן מבחינת הרכב המשתנים והגדרתם (טכני)

שינוי בהגדרת האוכלוסייה המשתתפת בחישוב המדד, הוספת רוב דיירי המוסדות שלא הופיעו במדידה בשנת 2008, למדידה העדכנית (טכני).

שינויים במפה המוניציפלית, פיצול רשויות מקומיות, הוספת יישובים למועצות אזוריות, השתתפות יישובים שעבורם היו חסרים נתוני מפקד האוכלוסין 2008

עדכון (ראלי) במצב החברתי-כלכלי של כלל תושבי הרשויות המקומיות לשנת 2013.

נכון שמדובר בשינויים שרובם טכניים ברור שטבלת המדדים החדשה תשפיע מאוד על הקצאות התקציב השונות שמבצעת המדינה באמצעות משרדי הממשלה השונים  לרשויות המקומיות. שיעור ההשתתפות העצמי מאצ'ינג שיידרש כעת בלא מעט רשויות מקומיות, יגדל
 

להלן טבלת הרשויות הדרוזיות והדירוג החדש שלהם

שם הרשות המקומית	אשכול 2013    )מ- 1 עד 10 )	אשכול  2008)מ- 1 עד 10 )
מג'אר	2	2
ירכא	3	2
כסרא-סמיע	3	2
אבו סנאן	3	3
סאג'ור	3	3
בית ג'אן	3	2
יאנוח-ג'ת	3	3
חורפיש	4	3
ג'וליס	4	3
ראמה	4	4
עספיא	4	4
דלית אל כרמל	4	3
פקיעין	4	4