הבוקר התקיים דיון בוועדת המשנה לענייני פיתוח היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, שמוביל ח"כ מופיד מרעי " כחול לבן ". ועדה שקמה לתת מענה לתקציב שאישרה הממשלה ובפועל מי שהכין אותו במשרד האוצר לא בדק לעומק את הסעיפים, אם הדברים לא יובאו בצורה מקצועית, הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות לא יוכלו לנצל את התקציבים, בגלל החסמים הרבים שיש בכפר הדרוזי, במיוחד שבהכנת התקציב ראשי המועצות לא נשאלו מה הדרישות שלהם.

 

 

ח"כ מופיד מרעי שרואה בתפקידו בכנסת שליחות לוקח את נושא התקציבים ודן בו עם כל המעורבים, כדי להביא תמונה עדכנית וגלויה ולתת פתרונות. ח"כ מופיד בין ראשוני הנציגים הדרוזים שמוביל מהלך כזה, וכבר מתחילים לראות תוצאות. ח"כ מרעי מקבל שבחים והערכה מראשי הרשויות והציבור וממשרדי הממשלה השונים על העבודה שהוא עושה.
 

 

בדיון עלו סוגיות יחסי הגומלין בין היישובים ריחאניה ועין אל אסד למול המועצה האזורית מרום הגליל, הקצאת תקציבים, פיתוח וסדרי עדיפויות
 

 

בנוסף הועדה דנה בחברה למתנס"ים, הגרעונות התקציביים של המתנסי"ם ביישובי הדרוזים והצ'רקסים.


 

לקחו חלק בדיון, משרד הפנים, משרד ראש הממשלה, הרשות לפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסי, מועצה אזורית מרום הגליל, רשות מקרקעי ישראל, נרשמים נוספים, החברה למתנ"סים, מרכז השלטון המקומי, ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות, ארגוני חברה אזרחית, מרכז השלטון האזורי, משרד האוצר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

 

 

ראש הועד בעין אלאסד עבדאללה סלאמה, דיבר על מצב הכפר שלו, ושהוא עובד מול מנהלי המחלקות ואנשי הנהלת המועצה מרום הגליל, ואמר "ראש המועצה מתעלם מהכפר וממני אישית"

 

"בשל כל ההזנחות במשך השנים נוצרו בעיות רבות, בעיית הביוב בכפר שזורם מדי יום בשכונות וברחוב הראשי ומסביב לישוב, יש גם מספר בתים כעשרים בתים שלא מחוברים למערכת הביוב למרות שהם משלמים היטלי ביוב. הרחובות ברובם צרים ולא מעובדים ומסוכנים עם בורות, צריך חיזוק כבישים ומדרכות. היה לנו תקציב של חסמי תכנון וניצלנו את כל התקציבים.

 

החצר המרכזית בכפר היא צומת דרכים לארבע שכונות, הקיר התומך של החצר קרס ב 2016, ראש המועצה לא עשה דבר בנדון, זה מונע מאוטובוסים להגיע לרחבת מרכז הכפר.

 

תשתית המים שקיימת מלפני כחמישים שנה בכפר, יש בעיה בספיקה ורוב מערכות כיבוי האש בכפר לא עובדות כיום.  משלמים הרבה כסף על פחת מים. יש בעיות בטיחות בבית הספר בכפר".

 

 

"הכפר שלנו מזבלה אחת גדולה, אין בעין אלאסד מתקן שעשועים אחד, אין דרכי גישה לאדמות החקלאיות, אין תקציב שוטף אנחנו מקבלים מהמועצה האזורית מרום הגליל 42 אלף ש"ח תקציב שנתי, אנחנו צריכים שיגמרו את שכונת החיילים המשוחררים ולהכשיר שכונת חיילים משוחררים נוספת".

 

 

ראש מועצת ריחאניה סמיר הארון, אמר בדבריו שהישוב מקבל את השירות אבל תמיד צריך לשפר ויש מה לשפר.

 

 

ג'בר חמוד בדבריו התייחס ואמר "התמונה קשה ביותר, זה לשמוע ולא להאמין, עין אלאסד הפכה לחצר אחורית של מרום הגליל, אם זה המצב אז כולנו נכשלנו, לא יתכן שכפורום ראשי הרשויות אנחנו נאבקים להכניס את שני הישובים לפורום ומצליחים, ואנחנו שומעים על אי שיתוף פעולה, עין אלאסד וריחאניה תוקצבו ב 44 מיליון ש"ח במסגרת תכנית 959 , אם ראשי הועד בשני הישובים לא קיבלו את התקציבי תעדוף ממועצה אזורית מרום הגליל, זה חמור מאוד". 

 

 

האשם חסין: "אנחנו מאז 2006 מלווים את שני הישובים עין אלאסד וריחאניה, ב 959 קיימנו מספר ישיבות עם מרום הגליל ואנחנו עקבנו ויודעים מה המצב, פניתי למשרד הפנים והאוצר כדי לשבת עם ראשי הועד בשני הישובים עין אלאסד וריחאניה בעניין התקציבים, ב 959 הקצנו 42 מיליון ש"ח, לגבי החיילים המשוחררים יש אפשרות להתקדמות ולמתן פתרון".

 

שוקי אבו לטיף: "בעבר פניתי למר סופר ראש המועצה האזורית מרום הגליל וביקשנו לצרף את עין אלאסד לראמה, יש הזנחה רבת שנים בכפר, אני מוכן לקחת את הישוב ולצרף לראמה".

 

 

עמית סופר ראש המועצה האזורית מרום הגליל התייחס לדברים שהעלה ראש הוועד של עין אלאסד, שהדברים שנאמרו לא נכונים בחלקם : "נאמרו דברים לא נכונים בהקשר, בעין אלאסד כל הקרקעות פרטיות ואילו בריחאניה הן אדמות מנהל, במשך שנתיים ישבנו עם חיילים משוחררים בעניין מתן אישורים והיתרים, לגבי הכביש שקרם אנחנו עשינו תמיכה וראש המועצה התנגד לעבודות, אנחנו פועלים עם התקציבים".

 

 

ח"כ עלי סלאלחה: "אני קורא לח"כים הדרוזים להוציא את הכפר עין אלאסד ממועצה אזורית מרום הגליל ולצרף את הישוב לראמה או לבית ג'אן. למה לא להקים שכונה לפיתוח הכפר לחיילים משוחררים ולשאר התושבים כמו בכל ישוב אחר?".

 

 

ח"כ מרעי הודה לכל המשתתפים בועדה שלקחו חלק בדיון ובזום. וביקש דיון מעקב לגבי הדברים שעלו בדיון.

 

 

לגבי המתנ"סים, רוב המתנ"סים בכפרים הדרוזים לא מתפקדים ולא קיימים, מה שקיים מרכזי תרבות שמנוהלים מתקציב משרד החינוך ברשויות, ע"י עובד רשות ולא ע"י חברת המתנ"סים, שהדרישות הן גבוהות ולא תמיד מתאימות לראשי רשויות.

 

 

נושא התכנון בכפרים הדרוזיים הוא מהמורכבים והמסובכים שיש מכשול גדול וכל התכנון נעשה על קרקע פרטית, והמדינה לא נתנה פתרונות לגריעת שטחים חדשים למגורים ותעשייה, הכפרים שסובלים יותר בעניין זה כפרי הכרמל ואזור ירכא והגליל העליון, המחסור בדירות לזוגות הצעירים הוא מהגבוה ביותר במדינה וזה מורגש בקרב הצעירים הדרוזים שהיום מעדיפים לא להתחתן ולא להוליד ילדים.

 

 

סיכום דיון בנושא: יחסי הגומלין בין היישובים ריחאניה ועין אל-אסד למול המועצה האזורית מרום הגליל- הקצאת תקציבים, פיתוח וסדרי עדיפויות. מסקנות:

 

 

1.    חיזוק תשתיות והכבישים של המדרכות

 

2.    מתקני שעשועים לילדים בעין אל אסד

 

3.    התקציב השוטף עומד על סך 42 אלף ₪ שנתי

 

4.    תשתיות במצב עגום

 

5.    הרחבה והכשרת שכונת חיילים משוחררים בעין אל אסד

 

6.    חובת למיפוי צרכי היישוב

 

7.    דיון מיוחד עם המשרד לאיכות הסביבה על כל ההיבטים של ההשלכות הסביבתיות ביישובים הדרוזים והצ'רקסיים

 

8.    ראש המועצה סותר את הדברים של יו"ר הועד. כל הקרקעות בעין אל אסד הן פרטיות, שכונת הצעירים כדוגמה.

 

9.    האם עין אל אסד תוכל להרחיב את עצמה בקרקע מדינה בהתאם לצרכי היישוב? נקודה נוספת, בטיחות והקמת מוסדות חינוך. נקודה שלישית נושא התקציבים, צריך לקיים דיון תקציבי לשתי המועצות האלו- עין אל אסד וריחניה, וזאת על אף שיו"ר הוועד של ריחניה אמר שהדברים מסודרים, לטענתו של הח"כ הוא מכיר בעייתיות שיש במשולש

 

10.    תלוי בכביש 12- משרד השיכון.

 

11.    מוסדות החינוך- 5 מלש"ח, קב"ט מוסדות חינוך מאשר את בטיחות המוסד

 

12.    דיון מעקב עוד חצי שנה- שמונה חודשים בנושא

 

דיון בנושא: החברה למתנס"ים הגרעונות התקציביים של המתנסי"ם ביישובי הדרוזים והצ'רקסים. מסקנות:

 

1.    חבר הכנסת מבקש את הנתונים העדכניים בדבר מתנס"ים- אלו פעילים כיום, כמה נסגרו?

 

2.    מכינים כעת תכנית עבודה לחומש הבא: חבר הכנסת " אין חומש הבא, יש תוכנית לשנתיים הקרובות " 

 

3.    האם יש תוכניות בתיאום או לא בתיאום עם הרשות לפיתוח הכלכלי וראשי הרשויות? תשובה: ביישובים שהצליחו להגיע להסכמה עם הרשות המקומית נכנסנו לפעילות כמו בירכא, הגיעו להסכמה והחוב נסגר אל מול הגורמים.. , מבקשים תקציב לטובת כניסה ליישובים בחברה הדרןוזית והצרקסית- דוגמת כסרא-סמיע. חבר הכנסת מבקש את הדרישה שלהם ממשרד האוצר וממשרד החינוך. כמה כסף בכדי לסגור את הגרעונות ואת התוכניות שלהם לכל יישוב?

 

4.    רשות שמתחת לרף מסוים תקבל סבסוד או שתשלם פחות לחברה למתנס"ים

 

5.    הקפאת כלל החובות ולפתוח את המתנסים במיידי- לתקצב על ידי האוצר או על ידי תכנית החומש. אין חינוך פורמלי בלי חינוך משלים

 

6.    עבדאללה ראש מועצה מקומית חורפיש- החברה למתנס"ים צריכה לשבת איתם להסדר ולקדם את הנושא. ראשי הרשויות רוצים פעילות מתנס"ים. 

 

7.    סיכום: העלנו את סדר נושא המתנסים לשולחן הדיונים, הוועדה קוראת לחברה למתנסים להעביר את כלל החומר בדבר הגרעונות והסיבות לחוסר פעילות של המתנסים. צריך תוכנית לפתיחת המתנסים בכלל היישובים. להעביר גם את הדרישה התקציבית בכדי להפעיל את המתנסים כבר מחר. 

 

8.    יש גרעונות, יש מתנסים סגורים, התוכנית צריכה להגיע בסופו של דבר למצב בו יש כיסוי גרעונות ולתכנית המשך. התקצוב לרשות המקומית צריך להיות על בסיס תשלומים עתידיים ותשלומים נוספים. 

 

9.    מבקש ממשרד האוצר למצוא את הדרך לסגור את הגרעונות. כל גרעון שנסגר, נפתח מתנ"ס. שיפסיקו להיות זרוקים בכל מיני מקומות. בני הנוער נמצאים בצמתים ובפינות חשוכות. כל גרעון מתגמד לעומת התפוקות שיהיו בעת פתיחת המתנס"ים

 

10.    נושא המצ'ינג של השתתפות הרשות המקומית למתנס"ים- יש תוכניות כלכליות ותקציבים. במדינת ישראל וממשלת ישראל שלא חסר לה כסף. – להביא גם לעבודת מטה שאומרת שיישובים שנמצאים באשכול סוציו-אקונומי נמוך, לא ישתתפו במצ'ינג למתנסים ותקציב האוצר ישתתף בתקציב.

 

11.    נושא העסקת הדרוזים והצ'רקסיים- מדובר על ההנהלה, יש להעביר את פירוט העובדים וההנלה של החברה הדרוזית והצרקסית וזאת בכדי לראות שהייצוג הוא הולם. מבקש דיון נוסף, במהלך החודשיים הקרובים.

עוד בנושא:

" ועדת הכספים לא סיפקה תשובות לשיקוף תקציב הדרוזים "

" מפקחים על חלוקת הכספים במגזר הדרוזי והצ'רקסי "