מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות השתפר בדליה המצב גרוע

כמחצית מסך הגרעון התקציבי הכולל של הרשויות, נמצא ב-6 רשויות שבכל אחת מהן נרשם גרעון של יותר מ-10 מיליון שקל: אום אל פחם, טבריה, קרית גת, קרית שמונה, ג'סר א-זרקא ודלית אל כרמל.

24.04.2018 מאת: פורטל הכרמל והצפון
מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות השתפר בדליה המצב גרוע

פרסום "הרשויות המקומיות בישראל" כולל נתונים כספיים של הרשויות המקומיות ונתונים פיזיים בתחומים: דמוגרפיה, חינוך, רווחה, תשתיות, תחבורה, בנייה, מים ועוד. בפרסום מוצגים נתונים כלל ארציים, נתונים מסכמים לפי מעמד מוניציפאלי (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) , נתונים השוואתיים לכל רשות מקומית ונתונים ברמת הרשות המקומית המהווים את פרופיל הרשות.

מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות השתפר בשנה זו ואחוז הרשויות בגרעון ירד ל-27%. בשנת 2016 היו 69 רשויות מקומיות (שהן 27%) בגרעון תקציבי, שיפור לעומת 86 רשויות (34%) ב-2015 ו-108 רשויות (42%) ב-2014. בשנת 2016 נרשם עודף תקציבי של 24 מיליון שקל בכלל תקציבי הרשויות המקומיות.

סך יחס הגבייה של הארנונה בכלל הרשויות בארץ טיפס בשנת 2016 ל73.4%, לעומת 72.9% בשנת 2015, מהעבר השני נרשמו, כצפוי, שיעורי תשלום ארנונה בפועל נמוכים ברשויות מקומיות המדורגות באשכולות חברתיים כלכליים נמוכים, בהם קלנסוואה (5.8%), בענה (6%) ומג'דל שמס (8.3%). עוד עולה מהנתונים.

ממוצע הארנונה למגורים עמד על 1,211 שקל לנפש, עליה ריאלית של 4.4% לעומת 2015. ההכנסה הממוצעת של הרשויות מגביית ארנונה לנפש הסתכמה ב-2,777 שקל, גידול ריאלי של 2.2% לעומת השנה שלפני. בעיריות היוותה ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה לנפש 3,017 שקל, במועצות מקומיות - 1,433 שקל ובמועצות אזוריות - 2,936 שקל.

שינויים ריאליים בתקציב הרגיל בשנת 2016 לעומת 2015 עלייה של %2.5 בהכנסות ושל %9.4 בהוצאות.

העלייה בהכנסות נובעת מעלייה של %0.8 בהשתתפות הממשלה ושל %6.3 בהכנסות העצמיות.

השינויים אינם אחידים בכל הרשויות המקומיות. ב-53 מהן חלה ירידה בהכנסות העצמיות, לעומת 71 ב-2015.

ב-69 מתוך 255 הרשויות המקומיות נרשם גירעון תקציבי בתקציב הרגיל בשנת 2016 ,לעומת 86 רשויות מקומיות ב-2015 ו-108 רשויות בשנת 2014.

ארנונה למגורים - יחס הגבייה, בשנת 2016 עמד על %4.73 ,גבוה יותר בהשוואה לשנת 2015 .72.9%

שיעור הארנונה לא למגורים עמד על %4.56 מסך הארנונה הכללית, בדומה לשנת 2015%( 6.56.) נתונים פיזיים נבחרים של הרשויות המקומיות

בשנת 2016 היו בישראל 255 רשויות מקומיות שכללו 77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות.

האוכלוסייה בישראל בסוף שנת 2016 מנתה 6.628,8 אלף תושבים, %4.74 מתוכה התגוררה בתחומי העיריות.

ב-2016 עלה היקף ההגירה הפנימית ב-%2.1 בהשוואה ל-2015 ,ועמד על 298,261 נכנסים/יוצאים.

בשנת 2016 חלה עלייה של כ-%8.3 בצריכת המים למגורים לנפש בעיריות ובמועצות מקומיות בהשוואה לשנת 2015

פסולת ליום לתושב קילוגרם לנפש עמדה בשנת 2016 על 7.1 ברמה הכלל ארצית, ואחוז המחזור עמד .21.1% על

הממוצע הארצי של תלמידים לכיתה עמד על 25 בשנת 2016 ,והוא נע בין 3.8 תלמידים לכיתה בחריש ל-2.31 תלמידים לכיתה בתל מונד.

בשנת 2016 הסתכמו הכנסות הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל ב-782,59 מיליוני ש"ח, עלייה ריאלית של %2.5
לעומת שנת 2015 שבה נרשמה עלייה ריאלית של %4.5 .

עלייה ריאלית גבוהה בהכנסות נרשמה בעיריות: סח'נין %1.21 ,קלנסווה %6.20 ,בית שמש %1.17 ורמלה
%8.15 .ב-25 רשויות נמדדה ירידה ריאלית בהכנסות בתקציב הרגיל.

הירידה הריאלית הגבוהה ביותר בהכנסות נרשמה בראשון לציון %6.14 ,במעלה אדומים %3.8 ,בגבעתיים
 .6.8%  ובבית שאן 7.3% 5

הכנסות עצמיות, ב-2016 הסתכמו ההכנסות העצמיות ב-105,36 מיליוני ש"ח, עלייה ריאלית של %6.3 בהשוואה לשנת 2015 .עם זאת, ב-53 רשויות חלה ירידה ריאלית בהכנסות העצמיות בשנת 2016 .ההכנסות העצמיות היוו כ-%4.60 מהכנסות בתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות, בדומה לנתון שנרשם בשנת 2015%( 6.60 .)הרשויות שבהן אחוז ההכנסות העצמיות מהתקציב הרגיל היה הגבוה ביותר, מאופיינות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה או שקיימת בהן פעילות מסחרית ענפה. הרשויות המקומיות הנמצאות בתחתית דירוג אחוז ההכנסות העצמיות מאופיינות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה. מבין העיריות, בתל אביב-יפו ההכנסות העצמיות היוו %7.81 מהכנסות העירייה, ביהוד -%9.77 ,בהרצלייה - %9.76 ,ואילו ברהט ההכנסות העצמיות היוו %3.20 מהכנסות העירייה ובאום אל-פחם הן היוו .29.2% 

ההוצאה לנפש בתקציב הרגיל בערים שמנו יותר מ-200 אלף תושבים, היה בסדר יורד: 10,533 שקל בתל אביב-יפו, 9,218 שקל בחיפה, 7,195 שקל בבאר שבע, 7,084 שקל בפתח תקווה, 6,519 שקל בראשון לציון, 6,689 שקל בנתניה, 6,721 שקל באשדוד ו-5,602 שקל בירושלים.

בסך הכל נרשם עודף תקציבי של 24 מיליון שקל בתקציב הרגיל של הרשויות, לעומת גירעון של 146 מיליון שקל בשנת 2015. בתוך כך, ב-186 רשויות מקומיות נרשם עודף, ואילו ב-69 רשויות נרשם גירעון (בהשוואה ל-86 רשויות שהיו בגירעון בשנת 2015). כמחצית מסך הגרעון התקציבי הכולל של הרשויות, נמצא ב-6 רשויות שבכל אחת מהן נרשם גרעון של יותר מ-10 מיליון שקל: אום אל פחם, טבריה, קרית גת, קרית שמונה, ג'סר א-זרקא ודלית אל כרמל.

הכנסות הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל הסתכמו ב-2016 ב-60 מיליארד שקל. זו הייתה עלייה ריאלית של 5.2% לעומת 2015 (שבה נרשמה עלייה ריאלית של 5.4%).עלייה ריאלית גבוהה בהכנסות נרשמה בעיריות: סח'נין (21%), קלנסווה (21%), בית שמש (17%) ורמלה (16%). הירידה הריאלית הגבוהה ביותר בהכנסות נרשמה בראשון לציון (15%).

העלייה בהכנסות נובעת מגידול של 8% בהשתתפות הממשלה ושל 3.6% בהכנסות העצמיות. ב-2016 הסתכמו ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות ב-36 מיליארד שקל, כלומר הן היוון 60% מכלל ההכנסות, כמו ב-2015. ההכנסות העצמיות הגבוהות היותר נרשמו ברשויות חזקות מבחינה סוציו-אקונומית: 82% בתל אביב ו-77% בהרצליה. לעומת זאת ברהט היו ההכנסות העצמיות רק 20% מהכנסות העירייה.

משקל הארנונה מהההכנסות העצמיות של הרשויות עמד על 66%, כלומר 40% מכלל ההכנסות הכולל שלהן. ההכנסה הממוצעת לנפש מגביית ארנונה הסתכמה ב-2016 ב-2,777 שקל, גידול ריאלי של 2.2% לעומת 2017. ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה לנפש בעיריות הייתה 3,000 שקל ובמועצות האזוריות 2,900 שקל. זה יוצא יותר מכפול מההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה במועצות מקומיות - 1,400 שקל בלבד. הכנסה גבוהה במיוחד מארנונה לנפש נרשמה בתל אביב (6,700 שקל) וברמת השרון (5,100 שקל), אבל גם באילת (5,400 שקל) בשל ריבוי העסקים התיירותיים.

הכנסות הרשויות המקומיות מהשתתפות הממשלה הסתכמו ב-2016 ב-23 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 8% בהמשך לגידול ריאלי של 8% ב-2015, ושל 6% ב-2014.

בשנת 2016 הסתכמו ההוצאות בתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות ב-60 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 4.9% בהשוואה לשנת 2015. בחיפה עמדה ההוצאה לנפש על 9,200 לתושב ובאשדוד על 6,700 שקל. בישראל 255 רשויות מקומיות שכוללות 77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. כמה נתונים מתחומי הפעילות של הרשויות המקומיות:

צריכת המים הממוצעת לנפש עמדה ב-2016 על 54 מ"ק לשנה. צריכת המים לנפש בכפר שמריהו (330 מ"ק לנפש) ובסביון (318 מ"ק) גדולה פי 11-12 מאשר בעיירות הבדואיות בנגב, תל שבע וערערה (28 מ"ק לנפש בשתיהן)

כמות הפסולת שמייצר תושב בישראל ליום עמדה על 1.7 ק"ג ושיעור המחזור עמד על 21%. כצפוי, כמות הפסולת הגבוהה ביותר מיוצרת בכפר שמריהו (6.1 ק"ג לתושב ליום) ובסביון (5.3 ק"ג). כמות הזבל המיוצרת בכפר שמריהו גבוהה פי 15 מאשר במועצה המקומית פוריידיס, שנמצאת במקום הנמוך ביותר עם 0.4 ק"ג לנפש ליום.

הרשות המקומית שבה אחוז הזכאים הגבוה ביותר לבגרות הייתה המועצה המקומית כאוכב אבו אל-היג'א שבצפון – 98%. העירייה שבה שעור הזכאים הגבוה ביותר היא מודיעין 89%.


 

תגובות

6. חלבי קטן לפני 6 שנים
מועצה שפושטת רגל
5. תושב הכפר לפני 6 שנים
לא מבין
4. محلل سياسي לפני 6 שנים
مجلس صاقط
3. חלבי לפני 6 שנים
הוכחה נוספת על נהול כושל
2. תושב לפני 6 שנים
ברטעה
1. חלבי מודאג לפני 6 שנים
כתבה לעניין

מומלצים