עוספיה יכלה לא להתאגד

חמש רשויות, נשר, בנימינה גבת עדה, כפר תבור, שוהם וסביון, באמצעות משרד עו"ד דן נחליאלי, עו"ד אריאל פישר, פנו לבג"ץ לתת להם פטור מחובת התאגדות לתאגיד מים וביוב, עוספיה שנמצאת כרגע בלב הסערה יכלה להמתין ולהצטרף לתביעה הזאת, מה שלא עשתה.

04.08.2019 מאת: חסין חלבי
עוספיה יכלה לא להתאגד

 

הסדר ברשויות המקומיות העירוניות והעבודה הנכונה באחזקת רשת המים והביוב וגביה שווה מכולם, מעניקים כוח לרשויות לדרוש ניהול עצמי, מה שלא קורה בכפר הדרוזי, שבו נמצאים לקויים רבים מתחת לזרקורים של משרד הפנים והמשרדים השונים, לפעמים הלקויים חמורים מאוד וגורמים נזק לשנים רבות, כספים שמגיעים לרשות המקומית הדרוזית הולכים לשכר והפרויקטים נתקעים עם חצי עבודה. חובות גובים מהתושבים הטובים ואלו שחייבים לא מתקרבים אליהם ואין תביעות נגדם.

 

לתוכן התביעה שהוגשה באמצעות משרד עו"ד דן נחליאלי, עו"ד אריאל פישר אח' מרח' ביאליק 12 , חיפה

בבית המשפט העליון בג"צ בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק

ב ע נ י י ן  ש ב י ן :

1 . עיריית נשר
2 . המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה 
3 . מועצה מקומית כפר תבור
4 . מועצה מקומית שהם
5 . מועצה מקומית סביון


העותרות
נ ג ד
1 . שר הפנים
2 . שר האוצר
3 . שר האנרגיה
4 . ועדת הכלכלה כנסת ישראל  כולם על ידי פרקליטות המדינה, רח' צלאח א דין - 29 , ירושלים
5 . מרכז השלטון המקומי

ע"י עוה"ד מירה סלומון הארבעה 19 תל אביב 64739

המשיבים

עתירה למתן צו על תנאי, צו ביניים וצו מוחלט, העותרות, רשויות מקומיות בישראל להלן: "הרשויות", מתכבדת לפנות לבית המשפט הנכבד בעתירה למתן צו על תנאי, צו ביניים וצו מוחלט המופנה כלפי המשיבים ומורה להם לבוא וליתן
טעם כדלקמן:

1 . צו על תנאי:
1.1 . מדוע לא יפעלו המשיבים למתן פטור מחובת התאגדות לעותרות וזאת בהתאם לסעיף 6 א, ג, לחוק תאגידי מים וביוב.
1.2 . לחלופין מדוע לא יפרטו המשיבים מהם הקריטריונים למתן פטור מחובת התאגדות לרשות מקומית בהתאם לסעיף 6 א, ג.
1.3 . לחלופין מדוע לא יפעלו המשיבים להאריך את המועד להעביר את הפעלת משק המים והביוב לחברה;
1.4 . כל סעד אחר שהוא ראוי וצודק בנסיבות העניין.

צו ביניים:
2.1 . בית המשפט הנכבד יתבקש להורות על התליית החובה להעביר את שירותי המים והביוב להפעלה באמצעות תאגיד וזאת עד למתן פסק דין בעתירה.

3 . צו מוחלט :
3.1 . בית המשפט הנכבד יתבקש להורות במועד הדיון בעתירה, על הפיכת הצו על תנאי לצו מוחלט.


הצדדים:
4 . העותרות הן רשויות מקומית בישראל הפועלות אשר הוקמו ופועלות מכוח דיני הרשויות המקומיות, לרבות פקודת העיריות ופקודת המועצה המקומיות.
5 . המשיב 1 הוא שר הפנים, אשר רשאי לפטור רשות מקומית מהחובה להפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה בהסכמת שר האוצר ושר האנרגיה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
6 . המשיב 2 הוא שר האוצר אשר נדרשת הסכמתו לפטור רשות מקומית מהחובה להפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה.
7 . המשיב 3 הוא שר האנרגיה, אשר נדרשת הסכמתו לפטור רשות מקומית מהחובה להפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה.
8 . המשיבה 4 היא ועדת הכלכלה של הכנסת אשר נדרש אישורה לפטור רשות מקומית מהחובה להפעיל את שירותי המים והביוב באמצעות חברה.

תמצית העתירה:
9 . עניינה של עתירה זו הינו העדר קביעת קריטריונים )אמות מידה( למתן פטור מהפעלת תחום שירותי המים והביוב באמצעות חברה וכן העדר התייחסות של שרי הממשלה לפניות הרשויות בבקשתן למתן פטור מהחובה להפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומן באמצעות חברה בהתאם לסעיף 6א)ג( לחוק תאגידי מים וביוב.

המישור הנורמטיבי:
10 . חוק תאגידי מים חוקק בשנת 2001 . במסגרת החוק נקבע כי על הרשויות המקומיות להפעיל את תחום שירותי המים והביוב באמצעות חברה.
11 . יש לציין כי בתחילה הקמת תאגידי מים וביוב הייתה וולונטרית )בכפוף לזכות המדינה לדרוש תאגוד של רשות כזו או אחרת, אך במסגרת תיקון שנעשה ב- 2004 , נקבעה חובה לרשויות המקומיות להתאגד בתוך 6 שנים כלומר: עד ל- 2007, במסגרת תיקון נוסף לחוק משנת- 2013 , נקבעה חובת תאגוד אזורית.
12 . סעיף 6א)ג( לחוק קבע מנגנון לקבלת פטור מהחובה להפעיל את שירותי המים והביוב באמצעות חברה.
)ג( שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לפטור רשות מקומית מהחובה להפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה לפי הוראות חוק זה, אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן .

13 . יצוין כי במשך השנים הוסדרו הוראות הדין בנוגע לרשויות מקומיות שלא עברו להפעיל את שירותי המים והביוב באמצעות חברה, וזאת בין השאר באמצעות כללי ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010 ( )תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה(, תשע"ה- 2014 , זאת על מנת להסדיר את האופן בו מתנהלות רשויות מקומיות שלא עברו להפעיל את משק המים והביוב באמצעות חברה.

14 . בחודש דצמבר 2018 ימים אחדים לפני התפזרותה חוקקה הכנסת ה- 20 את תיקון מס' 11 לחוק תאגידי מים וביוב.

15 . במסגרת תיקון 11 תוקנה הגדרת "רשות מקומית בלא חברה" והיא הוגדרה כרשות שעד יום 30/6/2019 לא העבירה את הפעלת שירותי המים והביוב שבתחומה לחברה או לידי חברה אזורית ובלבד שלא קיבלה פטור לפי סעיף 6 א)ג(.

"רשות מקומית בלא חברה" עירייה או מועצה מקומית שעד יום כ"ז בסיוון התשע"ט – 30 ביוני 2019 לא העבירה את הפעלת שירותי המים והביוב שבתחומה לידי חברה או לידי חברה אזורית, ובלבד שלא קיבלה פטור לפי סעיף 6 א)ג(.

עוד קבע תיקון 11 בסעיף 6)ב( כי רשות מקומית שערב תחילת תיקון 11 לחוק תאגידי המים והביוב לא הפעילה את שירותי המים והביוב שלה באמצעות חברה, לא תחשב כמפרה את הוראת סעיף 6 )ב( לחוק.

6 )ב( לא הפעילה רשות מקומית את שירותי המים והביוב באמצעות חברה עד יום כ"ד באב התשע"ג 31 ביולי 2013 תורה לה מועצת הרשות להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת, ולהעביר לאותה חברה את הפעלת משק המים והביוב שלה עד יום כ"ז בסיוון התשע"ט 30 ביוני 2019, בתנאים שהמועצה תפרט בהוראתה, ואולם בלי לגרוע מהוראות חוק זה, לא יראו רשות מקומית שערב תחילתו של חוק תאגידי מים וביוב )תיקון מס' 11, התשע"ח- 2018 לא הפעילה את שירותי המים והביוב שלה באמצעות חברה כמפרה את הוראות סעיף קטן זה .

17 . עוד נקבע בתיקון 11 , סעיף 6 )ב( להוראות החוק, כי ככל שרשות מקומית לא הפעילה את שירותי המים באמצעות חברה, הרי שמועצת רשות המים תורה לה להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת עד 30/6/2019 . 6 )ב( לא הפעילה רשות מקומית את שירותי המים והביוב באמצעות חברה עד יום כ"ד באב התשע"ג 31 ביולי 2013 , תורה לה מועצת הרשות להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת, ולהעביר לאותה חברה את הפעלת משק המים והביוב שלה עד יום כ"ז בסיוון התשע"ט ) 30 ביוני 2019 (, בתנאים שהמועצה תפרט בהוראתה, ואולם בלי לגרוע מהוראות חוק זה, לא יראו רשות מקומית שערב תחילתו של חוק תאגידי מים וביוב )תיקון מס' 11 (, התשע"ח- 2018 , לא הפעילה את שירותי המים והביוב שלה באמצעות חברה כמפרה את הוראות סעיף קטן זה .

נימוקי העותרות:

18 . כאמור סעיף 6א)ג( לחוק תאגידי מים וביוב )להלן: "החוק"( מעניק לשר הפנים את הסמכות, בהסכמת שר האוצר ושר האנרגיה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור רשות מקומית מהחובה להפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה.

)ג( שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לפטור רשות מקומית מהחובה להפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה לפי הוראות חוק זה, אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן .

19 . יצוין כי חלק מהעותרות, אשר חפצו בקבלת פטור כאמור בסעיף 6א)ג( פנו לשרים המוסמכים, בבקשה לקבלת פטור כאמור. חלק מהעותרות אף קיבלו התייחסות משר הפנים דאז מר אלי ישי בשנת 2011 , כי החליט לפטור אותן מהקמת תאגיד, והוא פונה לשרים לקבלת הסכמתם.

יודגש כי חלק מהעותרות, אשר חפצו בקבלת פטור כאמור בסעיף 6א)ג( שבו ופנו לאחרונה במהלך החציון הראשון של שנת 2019 באופן רציף לשרים המוסמכים, בבקשה לקבלת פטור כאמור.

העתק פניות העותרות מצ"ב ומסומן " 1 ."

העתק התייחסויות רלוונטיות לרבות של שר הפנים דאז מר אלי ישי )משנת 2011 ( מצ"ב ומסומן " 2 ." פניותיה החוזרות ונשנות של המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה, לשר הפנים הנוכחי הרב אריה מכלוף דרעי, נענתה בסופו של יום במסגרת מכתב של מנכ"ל משרד הפנים ראו להלן.

20 . חלק מהעותרות העבירו החלטה במליאת הרשות בה החליטה המליאה כי היא מתנגדת להפעלת תחום המים והביוב באמצעות חברה.

21 . במסגרת פנייתן לשרים הצביעות הרשויות על טעמים מיוחדים, אשר מצדיקים לטעמם את מתן הפטור.
22 . כך בין הטעמים המיוחדים אשר הצביעו עליהם הרשויות היו:
22.1 האופן והיעילות בו הן מנהלות של משקי המים והביוב.
22.2 הפחתה של פחת המים ושיעורי פחת נמוכים.
22.3 שיעורי גביה גבוהים במשק המים והביוב.
22.4 העדר יתרון בהעברת משק המים והביוב לחברה. היבט ניהול משק המים באופן סביר היה הטעם שהציב שר הפנים דאז מר אלי ישי למתן פטור מהקמת תאגיד מים.
23 . בתאריך 10/7/2019 השיב מנכ"ל משרד הפנים מר מרדכי כהן, כי ראוי להמתין להרכבת ממשלה בטרם תתקבל החלטה בנושא. המשיבים 2--3 לא השיבו לבקשה. יש להדגיש כי ככלל העותרות מסכימות להמתין להרכבת ממשלה בטרם תתקבל החלטה בנושא, אך במקביל יש להבהיר כי בשלב זה ועד לקבלת החלטה, העותרות רשאיות להמשיך ולהפעיל את תחום המים והביוב , ובמקביל לקבוע את אותם "טעמים מיוחדים" על מנת שהעותרות יוכלו לכלכל את צעדיהם ולדעת על פי אילו קריטריונים יינתן הפטור.

24 . יצוין כי ביום 17/6/2019 התקבלה תשובת המשיבה 4 לפיה הכנסת ה- 21 לא נבחר יו"ר לוועדת הכלכלה והיא לא התכנסה, וכי הכנסת יצאה לפגרת בחירות לקראת הכנסת ה - 22 .

25 . לחלופין ביקשו העותרות כי יוארך המועד להעביר את הפעלת משק המים והביוב באמצעות חברה.
26 . יצוין כי המאמצים לביצוע תיקון חקיקה כדי להאריך את המועד להפעלת שירותי המים והביוב באמצעות חברה אינם נושאים פרי, וזאת בין השאר ובעיקר נוכח התפזרותה של הכנסת ה- 20 בחודש דצמבר 2018 , קיומם של הבחירות לכנסת ביום 9/4/19 , התפזרותה של הכנסת ה- 21 ובחירות חדשות שנקבעו לחודש ספטמבר.

העדרם של קריטריונים למתן פטור:

27 . קיומה של הוראת פטור מחייבת קביעת קריטריונים )אמות מידה( לבחינת הטעמים המיוחדים למתן הפטור. זאת נוכח כך שהחוק עצמו לא הגדיר מהם ה"טעמים המיוחדים" למתן הפטור.
28 . אי קביעת קריטריונים הופכת החלטה בעניין זה להחלטה "שרירותית" שאינה עומדת בחובת הסבירות ובחובת ההנמקה ואף עשויה לפגוע בשוויון.
29 . מעבר לכך, קביעת קריטריונים מביאה לידי הגורמים הרלוונטיים את הפרמטרים להם הם נדרשים לצורך קבלת הפטור.
30 . בעת קיומה של הוראה למתן פטור במסגרת הוראות החוק השונות, הקפידו משרדי הממשלה לקבוע קריטריונים לצורך הגשת בקשה למתן הפטור.
31 . במקרה של אפשרות למתן פטור, יש צורך קביעת קריטריונים )אמות מידה( ברורים, ענייניים, גלויים ושווים, לצורך מתן הפטור.

לעניין זה ראו והשוו למשל בג"ץ 26/99 עיריית רחובות נ' שר הפנים, נבו, 11/2/2003 במסגרתו נקבעו בחוק מתן פטור למוסד מתנדב והודגש כי בבחינת מתן אישור לפטור מארנונה למוסד מתנדב, על שר הפנים לקבוע קריטריונים גלויים ושווים לצורך מתן הפטור:

"בבואו להפעיל שיקול דעתו על שר הפנים לבחון אם המוסד מבקש הפטור עונה על התנאים הקבועים בסעיפים 5 )ז( או 5 )י( לפקודה, לפי העניין, דהיינו: במסגרת פטור המתבקש מכוח סעיף 5 )ז( על שר הפנים לבחון אם מדובר במוסד שמטרתו העיקרית לספק, שלא על מנת לקבל פרס, עזרה רפואית ולהחזיק בתי חולים, בתי הבראה, מרפאות או קליניקות, ואם הרכוש שבגינו מתבקש הפטור משמש אך ורק לאחת מאותן המטרות או ליותר מאחת, ואילו במסגרת פטור המתבקש מכוח סעיף 5 )י( על שר הפנים לבדוק אם מדובר במוסד מתנדב לשירות הציבור, ואם הרכוש שבגינו מתבקש הפטור משמש אך ורק לשירות הציבור. אלא שהפקודה עצמה אינה מגדירה ומבהירה את התנאים המפורטים
בסעיפים אלה. כך למשל אין ברור כיצד נבחן התנאי שלפיו נדרש כי מטרת המוסד היא לספק את השירותים האמורים בסעיף "שלא על מנת לקבל פרס"; מהי טיבה של "העזרה הרפואית" המזכה את המוסד בפטור; מה הם המוסדות הבאים בגדרם של "בתי חולים, בתי הבראה, מרפאות או קליניקות"; מהו שימוש, ובאיזו מידה השימוש נעשה "אך ורק לאחת מאותן המטרות או ליותר מאחת"; מהו "מוסד מתנדב"; מהו "שירות הצבור"; מהו שימוש לשירות הציבור, ובאיזו מידה השימוש נעשה "אך ורק לשירות הצבור".

אם כן, כיצד יפעיל שר הפנים את שיקול דעתו לעניין אישור הפטורים מארנונה? 4. הלכה מושרשת מלפנינו לעניין מענקים וחלוקת כספים מתקציב המדינה למוסדות שונים, כי רשויות השלטון הן נאמני הציבור, והוצאתם של כספים אלה וחלוקתם צריכות להיעשות בדרך העולה בקנה אחד עם נאמנות זו. מכאן נפסק כי התמיכה הכספית צריכה להיעשות על פי קריטריונים ברורים, ענייניים, גלויים ושווים ראו, למשל: בג"ץ 780/83 ישיבת תומכי תמימים מרכזית נ' מדינת ישראל .

נפסק כי הלכה זו שנקבעה לעניין סיוע ישיר למוסדות, יפה גם כאשר מדובר בסיוע עקיף על דרך של מתן פטור ממס, כפי המקרה שלפנינו )ראו בג"ץ 637/89 "חוקה למדינת ישראל" נ' שר האוצר ] 9 [, בעמ' 199--200 ; וראו גם בג"ץ 6300/93 המכון להכשרת טוענות בית דין נ' השר לענייני דתות .

מכאן יש לקבוע כי על שר הפנים, הבוחן מתן אישור לפטור מארנונה לפי סעיפים 5 )ז( או 5 )י( לפקודה, לפעול על פי קריטריונים ברורים, ענייניים, גלויים ושווים. וכן ראו למשל עע"מ 7749/09 אורט ישראל חברה לתועלת הציבור נ' הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים )נבו, 30/11/2011 .)

32 . עוד ראו בעניין זה בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים )נבו, 4/5/1999 :) "יתר - על -כן: אך מוזר היה הדבר בעינינו, שקריטריונים אלה והם ממהות הדברים לא הובאו כלל לידיעתנו אלא לאחר שנסתיימו ההליכים כולם.

ומשהובאו לידיעתנו, לא הצביעו המשיבים לפנינו לא על מועד פרסומם ולא על מקום פרסומם, ואף לא טענו לפנינו כי הקריטריונים פורסמו ברבים. אם אמנם כך, מה ערכם של קריטריונים נזכור כי מדברים אנו עתה בחריגים שהיחיד אינו יודע על קיומם? למותר לומר, כי קריטריונים השוכנים במגירת הפקיד ואינם רואים אור -יום, מזמינים שרירות בעשייה ומשקלם אינו אלא כמשקלה של נוצה מרוטה".

33 . עוד ראו למשל החליט בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לא לאפשר הארכה של חוק דחיית שירות בשל כך שאינו כולל קריטריונים )אמות מידה( למתן פטור משירות צבאי בבג"ץ 6298/07 יהודה רסלר, רס"ן בדימוס נ' כנסת ישראל, בין השאר עקב אי קיומם של אמות מידה אלו:

זאת ועוד. חוק דחיית השירות אינו כולל אמות מידה למתן פטור משירות צבאי ואין בו יעדים לגיוס לצבא או להצטרפות לשירות אזרחי. אין בחוק מסגרות ביניים לבחינת התקדמות היישום של החוק ואין בו כל אמצעי פיקוח על יישומו. אף אין בחוק קביעה המחייבת שירות משמעותי מכל סוג שהוא לכל."

34 . הדברים יפים לעניינו, על מנת לבחון פטור מהחובה להקמת תאגיד, הרי שעל המשיבים 3--1 לפעול על פי קריטריונים ברורים, עניינים, גלויים ושווים וזאת על מנת שרשויות המבקשות לקבל פטור מחובת התאגדות יוכלו לכלכל את צעדיהם בהתאם לקריטריונים אלו.

35 . יצוין כי מחד העדרם של קריטריונים ברורים וגלויים למתן פטור מחובת הפעלת תאגיד המים והביוב באמצעות תאגיד, ומנגד העדר שימוש מוחלט בסעיף הפטור )למעט במועצה תעשייתית(, הופכת את סעיף הפטור ל"אות מתה" בספר החוקים.

36 . לאור האמור, מתחייבת אפוא קביעה של קריטריונים ברורים לצורך קבלת פטור מחובת התאגדות, כמבוקש בעתירה.

37 . יצוין כי העותרות סבורות כי הטעמים המיוחדים אשר הצביעו יכולים להיות קריטריונים ו/או חלק מקריטריונים ראויים למתן הפטור מחובת הפעלת תחום המים והביוב באמצעות תאגיד.

הארכת מועד להעביר את הפעלת משק המים והביוב לחברה:

38 . בהעדרם של קריטריונים ולנוכח פיזורה של הכנסת ובתחשב במועד הבחירות החדש, יש מקום כי המשיבים 1--3 יפעלו להאריך את המועד להעברת הפעלת משק המים והביוב לחברה, בזאת גם במיוחד בשים לב לעמדת מנכ"ל משרד הפנים כי ראוי להמתין להרכבת ממשלה ולאחר מכן לקבל

החלטה בנושא.

העדר הנמקות כנדרש בחוק תיקון סדרי מנהל והעברת נטל הראייה אל המשיבים:

39 . התנהלות המשיבים 2--3 אינה עולה בקנה אחד עם חובת ההנמקה המוטלת על גוף מנהלי להשיב באופן מנומק לפניות המופנות אליו. התשובה מטעם המשיב 1 היא ככלל אינה מנומקת ומפורטת דיה, זאת הגם שכאמור העותרות מסכימות להמתין להרכבת הממשלה, ובלבד שבמקביל יתקיים הליך גיבוש קריטריונים ובתקופת הביניים הם יהיו רשאיות להמשיך ולהפעיל את תחום המים והביוב.

40 . כמו כן התנהלות המשיבים אינה עולה בקנה אחד עם חובת ההנמקה הנדרשת במסגרת החוק לתיקון סדרי המנהל )החלטות והנמקות(, תשי"ט- 1958 )להלן: "חוק ההנמקות"(.

41 . יודגש כי משלא פעלו המשיבים בהתאם לחוק ההנמקות, שבהתאם לסעיף 6 )א( הרי שנטל הראייה עובר אל המשיבים להראות שפעולותיהם נעשו כדין כלומר, על המשיבים הנטל הראייתי להראות כי אין מקום לפטור את העותרות מחובת ההתאגדות.

תוצאות אי מילוי אחרי החוק )תיקון מס' - 1 ( תשכ"ט- 1969 )תיקון מס' 2 ( תשנ"ד- 1994

6 . )א( החלטה או פעולה של עובד הציבור לא יהיו פסולות בשל כך בלבד שהוא לא מילא אחרי הוראות הסעיפים 2א, 2 ב, 4 או 5 ; ואולם בכל הליך לפני ועדת ערר או ועדת ערעור או לפני בית המשפט, על עובד הציבור הראיה כי החלטה או פעולה שלא ניתנה לגביהן תשובה או הודעה כאמור, נעשו כדין. הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו המשמעתית של עובד הציבור על אי מילוי חובתו לפי חוק זה.

סיכום:

42 . לאור כל האמור לעיל, יתבקש בית המשפט להורות כאמור ברישא לעתירה זו.

43 . כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבים 1--3 בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

 

פורטל הכרמל

תגובות

11. עזאם לפני 5 שנים
למה לרמות ולשקר
10. כמאל לפני 5 שנים
התאגיד יעשה צדק
9. עספיא לפני 5 שנים
למס 8
8. מכ לפני 5 שנים
מספיק ודי
7. תושב לפני 5 שנים
עם ראש כרוב כה לא ניתן להתקדם
6. תאגיד לפני 5 שנים
אין כמו התאגיד
5. עספיא לפני 5 שנים
רוצים תאגיד
4. עספיא לפני 5 שנים
חלש
3. מבקר תאגידים לפני 5 שנים
בלי תאגיד ..עספיא תדרדר עוד ועוד...
2. תושב לפני 5 שנים
בהיג יא זול יא פחדן
1. בחור לפני 5 שנים
הרגו אותנו עם התאגיד

מומלצים