רב זהויות מנוגדות בין ישראל ירדן ופלסטין

המושג ההיסטורי פלסטין כולל היום שלוש ישויות מדיניות, ישראל וירדן והרשות הפלסטינית, ובמשך דורות רבים בהיסטוריה היו החלק הדרומי של סוריה רבתי, בלאד אלשאם, ישראל מהווה כ22% משטח פלסטין ההיסטורי, והרוב כלול בשטח מדינת ירדן המודרנית והמלאכותית הנשלטת ע"י שושלת ההאשמים שגורשו מחג'אז ע"י הסעודים לפני כמאה שנים.

ב1947 הערבים דחו את החלטת האו"ם לשתי מדינות ערבית ויהודית, וכבר 70 שנה מנסים הערבים בכל מיני דרכים לבטל ולמחוק את ההחלטה ההיא ואתה גם המדינה היהודית, גם בשיטות מלחמה שנכשלו, וגם בשיטות שלום ודמוגרפיה ודמוקרטיה וחרם על ישראל בעולם בכל התחומים והשיטות, כולל הערבים הפלסטינים בישראל, ועדיין חולמים על החזרת פלסטין לערבים ולשלטון ערבי בישראל כאמצעי לשחרור פלסטין, אלעודה ואלתחריר, השיבה והשחרור.

בינתיים הערבים בישראל נהנים כאן מהחרות והלחם והכסף והדמוקרטיה, וממשיכים לחלום על פלסטין, ויעשו הכל כדי לממש ולהגשים את החלום בעתיד הרחוק..כל זה מתבטא יום יום ושנה שנה בחיי הפוליטיקה והתרבות והחברה ובתחומים נוספים של הערבים בישראל.

גם אתמול ובמשך 70 השנים האחרונות ועוד ימשיכו להפגין ולדרוש מימוש אוטונומיה תרבותית ומדינית פלסטינית בתוך ישראל, כשלב ראשון לשחרור פלסטין וחזרתה לערבים בשיטות שלום ודמוקרטיה, כי אין סיכוי למלחמה ומאבקים צבאיים, כל עוד החלום לפלסטין מעסיק וממלא את חייהם אין סיכוי להיות שווים ליהודים ולשאר ישראלים.

הניגוד הזה יפריע להם להשתלב בשווה ליהודים, ולא יעזור להם להגשים חלום פלסטין מהעבר, או להמשיך לחלום ולחיות במינוס זכויות וחובות במדינת ישראל, או להשתחרר מחלום פלסטין המדינה, ולוותר על הניגוד המדיני עם היהודים ומדינת ישראל, ולהשתתף בנטל הבטחוני והכלכלי של המדינה כדי להצדיק את השאיפה והעשיה לשוויון עם אחרים הנותנים את חובותיהם למדינה בלי ניגודים לאומיים ובטחוניים ותמיכה במתנגדי ישראל בארץ ובעולם.

רק שינוי תודעתי ומחשבתי דרסטי יביא שינוי בכל שאר תחומי החיים של הערבים בישראל, וגם באזור בכלל, כל עוד הרוב המכריע בעמי ערב והאסלאם מלא בשינאה ואנטי שמיות כלפי ישראל ומתייחסים אליה כמדינה זרה בלי זכות קיום, לא יהיה שלום ולא ביטחון אמיתי לאף צד, אפשר להמשיך עם המצב הזה עוד שנים עם כל הבעיות, ואפשר לשנות את התפיסה והיחס כלפי ישראל, כמדינה בעלת זכות טבעית ומוסרית והיסטורית ובינלאומית להתקיים, ואז יתחוללו שינויים נוספים בחיי האנשים והמדינות והאזור.

מי שעדיין חולם על פלסטין ההיסטורית, כמו החולם על אלאנדלוס הערבית מימי הביניים, שהתקיימה בספרד ובפורטוגל, בהחלט אפשר לחיות טוב בלי שאיפות לאומיות, כמו דרוזים ואחרים בהרבה מקומות בעולם, ולשמור על התרבות והשפה והמורשת של כל אחד.

לשמור על המייחד אותך, ולחזק את המשותף עם אחרים בסביבה ובחברה ובעולם, אלוהים לא ישנה בני אדם אם בעצמם הם לא ישתנו.

חשוב לזרום עם העולם והחיים, ולחיות במינימום מתחים וקונפלקטים עם אחרים, ללמוד לחיות עם הניגודים השונים ולכבד ולקבל אותם, זאת דרך החיים הנכונה לשלום ולצדק ולסובלנות ולאחווה בכל מקום ובכל זמן, אללה מעאקוו.